נת"ע: בעלי העסקים מנסים לתפוס אותנו כבני ערובה

"לא עצירת עבודות הרכבת הקלה עומדת לנגד עיניהם של בעלי העסקים כי אם ניסיון לתפוס את מי שמקימים אותה כבני ערובה עד שדרישותיהם לפיצוי תענינה בצורה כזו או אחרת", כך כותבים היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב נציגי נת"ע בתגובה לתביעת בעלי העסקים בעיר הטוענים כי ייפגעו מעבודות ההקמה.

מחר ידון שופט המחוזי בתל אביב יונה אטדגי בתביעתם של מספר בעלי עסקים מתל אביב הטוענים כי בתי העסק שלהם ייפגעו במהלך עבודות הקמת הרכבת הקלה שצפויות להתחיל בשבוע הבא. בתביעה שהוגשה בשבוע שעבר נגד גורמים שונים במדינה ובהם משרד התחבורה, משרד הפנים, עיריית תל אביב ונת"ע דרשו 23 בעלי העסקים להוציא צו מיידי שימנע את תחילת העבודות.

תחילת העבודות צילום: ישראל סאן

"הנתבעות", כתבו בעלי העסקים, "לא דאגו כנדרש וכפי שהתבקש לעדכן את התובעים בהחלטות נשוא עבודות הרכבת הקלה ובעיקר לא דאגו למצוא פתרונות לכל אחד מהעסקים, דבר אשר לא עולה על הדעת לאור העובדה שהעבודות צפויות להביא לכיליון בתי העסק של התובעים".

עוד נטען בתביעה כי הרשויות לא הסתפקו בהימנעות מיצירת פתרונות פרטניים אשר יביאו להפחתת המטרדים "אלא גם לא דאגו לייחד קרן פיצויים לתובעים כפי שהיה ראוי לעשות, במיוחד במסגרת פרויקט שתקציבו עומד על כ-15 מיליארד שקל".

השופט אטדגי דחה את דרישת בעלי העסקים להוצאת צו מניעה מיידי וקבע דיון בנוכחות הצדדים. "המבקשים", כתב בהחלטתו, "ידעו מזה זמן רב על הכוונה להתחיל בעבודות והבקשה מוגשת קרוב מאוד לתחילתן".

לקראת הדיון, מסרו נציגי נת"ע ונציגי משרד התחבורה ומשרד הפנים את תגובתם לתביעה ודרשו לדחותה על הסף. "על שולחנו של בית המשפט הונחה בקשה למתן צו מניעה זמני – בקשה שאין בה מתום", כתבו באי כוחה של נת"ע, עו"ה"ד יוסי בנקל ואלי כהן לבית המשפט. "זו בקשה הערוכה טלאי על גבי טלאי ואשר אין לה כל יסוד, הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה העובדתית, אשר כל כולה מיוסדת על העלמת עובדות, טשטושן של אחרות והצגת חצאי אמיתות באופן מגמתי".

לפי נת"ע מאחורי התביעה עומד "ניסיון נואל" לעכב את יציאתו לדרך של פרויקט הרכבת, פרויקט מורכב מסובך והיקר ביותר בתולדות המדינה שמתוכנן להוות את "חוט השדרה" של מערכת תחבורתית עתירת נוסעים שעתידה לשרת את מטרופולין דן והערים סביבו.

בעלי העסקים, כך לפי נת"ע, מכירים את הפרויקט מזה שנים ויודעים על תחילת ביצוע העבודות כבר מספר חודשים לא מבוטל. "ללמדך", כך נכתב, "כי לא עצירת העבודות עומדת לנגד עיניהם של המבקשים כי אם ניסיון לתפוס את המשיבים כולם כבני ערובה בידיהם עד שדרישותיהם לפיצוי תענינה בצורה כזו או אחרת, מבלי לבחון את דרך החישוב, או הסכום הנטען על ידם". עוד מצוין כי על פניו הנזק הנטען על ידי בעלי הסקים הוא נזק כלכלי טהור ונזק שכזה אינו בר פיצוי באופן אוטומטי ויש לשקול שיקולי מדיניות אם אכן יש לפצות בגינו.

מטעם משרד התחבורה ומשרד הפנים, טוענים בפרקליטות כי מדובר בתביעה שהוגשה בשיהוי כבד ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט כל זאת ימים ספורים בלבד לפני המועד לתחילת ביצוע העבודות. "מעיון ראשוני בתובענה", נכתב, "כי התביעה והבקשה לצו מניעה נועדו ליצוק את הבסיס לדרישת המבקשים להקמת קרן פיצויים לטובת בעלי העסקים בתוואי הרכבת הקלה, דרישה שאין לה כל בסיס שבדין, והכל תוך העלאות טענות סרק אודות 'מחדלים', 'מטרדים', ו'רשלנות' כביכול".

עוד מציינת הפרקליטות כי כל יום בו מתעכבת פתיחת הרכבת לשרות המוני הנוסעים בגוש דן "כרוכה בנזק כלכלי עצום למדינה". כף נטען, כי על פי נתוני נת"ע כל איחור בהקמת הפרויקט משמעה נזק גבוה למשק הלאומי, פגיעה בנוחותם ורווחתם של מאות אלפי נוסעים, עיכוב באספקת אלפי המשרות שהפרויקט צפוי ליצר וכן פגיעה בצדדים שלישיים כמו קבלני הביצוע של הפרויקט.

"אכן", נכתב עוד, "לא מן הנמנע כי פרויקט זה יגרום לאי נוחות לתושבים ולסוחרים ולבעלי העסקים במטרופולין תל אביב במהלך ביצועו. ברם, כל פרויקט תשתיתי גובה מחיר מסוים מן התושבים. מדובר בפגיעה שהיא אינהרנטית לעשייה השלטונית במקרה זה, עשייה שהיא לטובת האינטרס הציבורי וגם לטובת האינטרס הפרטי של התובעים בעצמם. קושי זמני, ככל שיגרם לתובעים, במהלך ביצועו של הפרויקט אינו מקים להם כשלעצמו עילת תביעה".