בלעדי לכלכליסט
פסק בוררות: הלאמת פרויקט הרכבת הקלה בת"א בוצעה כדין
הזכיינת המקורית, חברת MTS, תבעה את המדינה על ביטל ההסכם והעברת העבודות לידיה לפני 5 שנים ודרשה לקבל את הערבויות שחולטו ממנה באופן מיידי, כ-140 מיליון שקל. הבוררים פסקו כי ש"ביטול ההסכם נעשה כדין". ההחלטה לגבי הערבויות תתקבל במועד מאוחר יותר
חמש שנים לאחר הלאמת פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, ושבוע בלבד לפני תחילת העבודות במטרופולין תל אביב, פסק בוררות קובע שהלאמת פרויקט הרכבת הקלה אינו בעייתי. פסק הבוררות ניתן לאחר שהזכיינית המקורית של הפרויקט, חברת MTS, תבעה את המדינה על ביטל ההסכם והעברת העבודות לידי המדינה כבר במהלך 2010 תוך דרישה לקבל את הערבויות שחולטו ממנה באופן מיידי (כ-140 מיליון שקל).
- לקראת העבודות על הרכבת הקלה, המשטרה ממליצה: "עברו לתחבורה הציבורית"
- שר התחבורה: פקחים עירוניים יאכפו נסיעה במסלולי אוטובוסים
- מבקר המדינה יבדוק את היערכות הרשויות לעבודות הרכבת הקלה
בפסק הבוררות, שניתן הבוקר (ב') ושהגיע לידי "כלכליסט", קובע צוות הבוררים ש"ביטול ההסכם נעשה כדין", וזאת כיוון ש"הזכיין הפר את ההסכם הפרה יסודית". על פסק הבוררות חתומים השופטים בדימוס בועז אוקון ויהודית צור ועו"ד אלי זהר, שנבחרו על ידי הצדדים לקיים את ההליך מחוץ לכתלי בית המשפט.
טרם הלאמת הפרויקט טענה MTS שהיא אינה מסוגלת להשיג את המימון הדרוש (כ-11 מיליארד שקל) בשל המשבר הכלכלי ששרר בעולם. עיון בפסק הבוררות מעלה ש"יוצא שהזכיין לא עמד במלוא תנאיו של הסכם הזיכיון, הדורש כי השינוי המהותי לרעה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים יהא הסיבה היחידה לאי הצלחתו לעמוד בהתחייבויותיו".
הפוסקים קובעים עוד ש"השינוי המהותי לרעה לא היה הסיבה היחידה לחוסר הצלחתו של הזכיין להגיע לסגירה פיננסית. הזכיין זכה במכרז על סמך הצעה לא-ריאלית אשר לא הביאה בחשבון את מלוא עלויות הפרויקט, באופן שהעמיד בספק את נכונות הבנקים להעמיד מימון לפרויקט. הדבר הוביל לחילוקי דעות קשים בין בעלי המניות בזכיין באשר לחלוקתן של עלויות אלה. ככל הידוע, חילוקי דעות אלה לא נפתרו עד למועד ביטול ההסכם".
העבודות על הרכבת הקלה מול תחנת ארלוזרוב בתל אביב צילום: יריב כץ
עוד טוענים הפוסקים כי "סיבה נוספת לאי הצלחתו של הזכיין להגיע לסגירה פיננסית נעוצה בחדלות הפירעון שאליה נקלעה אפ"י (אפריקה ישראל, שהחזיקה 20% מהפרויקט - ל"ג) בסוף שנת 2009, אשר כתוצאה ממנה לא היה ביכולתה לבצע את התחייבויותיה על פי הסכם הזיכיון. כך הפכה אפ"י מבעלת המניות הדומיננטית בזכיין, לנטל על הפרויקט".
"המדינה היתה זכאית לחלט את הערבויות"
ומה לגבי הערבויות שחולטו? כאן פוסקים הבוררים שההחלטה בנידון תתקבל במועד מאוחר יותר אם כי הם מחדדים שם ש"משנקבע כי הזכיין הפר את ההסכם, הייתה המדינה זכאית לחלט את הערבויות. המדינה הציעה להתאים את החוזה באופן מספק, התאמה שהזכיין דחה".
עו"ד יוסי בנקל ועו"ד שירי שפיראהמייצגים את המדינה מסרו בתגובה: "ארבעה ימים לפני תחילת העבודות להקמת הקו אדום של הרכבת הקלה תל אביב ניתן פסק הבוררות בו אושרה באופן גורף החלטת המדינה לבטל את הסכם הזיכיון. עקב הפרתו היסודית על ידי הזכיין. פסק בוררות זה ישמש כתמרור אזהרה בוהק, לכל זוכה במכרז, כי הוא חייב לעמוד בהתחיבויותיו במלואן ובלוח הזמנים שנקבע לקיומן. ההסכם עליו חתם הזכיין ואותו התחייב לבצע,איננו בבחינת אות מתה שהזוכה במכרז רשאי להתעלם מהן ולנסות לשנותם לטובתו, רגע לאחר שחתם על ההסכם. משכך נקבע לגבי זכיין שמרכיביו הם סימנס העולמית, אפריקה ישראל, אג"ד ונוספים, יזהרו מעתה ואילך אזובי הקיר ויקפידו על קיום התחיבויותיהן החוזיות,ככתובן וכלשונן".
את MTS ייצגו עורכי הדין גיורא ארדינסט ורן שפרינצק ממשרד ארדינסט, בן נתן וכן עורכי הדין דוד תדמור ואיתי פלדור ממשרד תדמור. את המדינה ייצגו עורכי הדין יוסי בנקל ושירי שפירא ממשרד ראב"ד, מגריזו, בנקל.
