סוף סביבת הריבית האפסית

ההעלאה הראשונה של הריבית בארה"ב מתקרבת. למרות שבתקופה האחרונה הנתונים הכלכליים בארה"ב לא מזהירים במיוחד, הבנק המרכזי נחוש להתחיל להרחיק את הריבית מהרמה האפסית בה היא נמצאת מסוף שנת 2008 - מצב שבו ריבית אפסית מתחילה לנפח בועות פיננסיות בתחומים שונים.

כדי להבין את הסכנות של הריבית הנמוכה לאורך זמן אפשר לקרוא את דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שהתפרסם בשבוע שעבר. לראשונה, הכניס בנק ישראל את הסיכון של החזקת הריבית הנמוכה לאורך זמן כסיכון פיננסי העיקרי במשק הישראלי. כעת גם ברור מה הייתה הסיבה לשינוי במסרים של בנק ישראל במסיבת העיתונאים בחודש יוני כאשר הודיע במפתיע שהסיכוי להורדת ריבית נוספות פחת, למרות שלכאורה לא היה לשינוי זה הצדקה ברורה.

מלבד הסיכונים הפיננסיים המצטברים, הסיבה הנוספת שבגללה הבנק המרכזי האמריקאי מעוניין להעלות את הריבית, קשורה לרצון ליצור מרחב פעולה כדי שיוכל להגיב אם וכאשר יהיה בכך צורך במקרה של מיתון או משבר הבא.

מה תהיה ההשפעה על השווקים

כדי קבל מושג על האפשרויות השונות של תגובת השווקים כדאי לבחון את התנהגות השווקים באפיזודות קודמות של העלאת הריבית הראשונה בארה"ב. כמובן שמה שהיה הוא לא בהכרח גם מה שיהיה, אך מסתבר כי לתגובת השווקים בכל המקרים של העלאות הריבית בארה"ב ב-25 השנים האחרונות היו מאפיינים דומים.

בסה"כ, מאז תחילת שנות ה-90 היו בארה"ב שלוש תקופות של עליית הריבית, בשנים: 1993, 1999 ו-2004. למרבה הפלא, בכל אחת מהתקופות שוק המניות האמריקאי התנהג בצורה די דומה.

בחצי שנה עד לעליית הריבית הראשונה מדד מניות S&P 500 דרך במקום או עלה קלות. התגובה הראשונית להעלאת הריבית הייתה שלילית ונמשכה לאורך כחודש-חודשיים.

אולם, לאחר מכן נרשמו בכל שלושת התקופות עליות שערים די חדות של בין 7%-15% בפרק זמן שנמשך חודשיים-שלושה. בסה"כ, אם עליית הריבית מתרחשת על רקע שיפור בכלכלה, כפי שהיה בכל אחת מהתקופות, ביצועים חיוביים של שוקי המניות, לאחר בהלה ראשונית מעצם עליית הריבית, לא אמורות להפתיע.

ג'נט ילן, יו"ר הפד צילום: בלומברג

בגלל שתהליך העלאת הריבית הפעם צפוי להיות איטי והדרגתי יותר, ההשפעה השלילית של תחילת העלאות הריבית על המניות עשויה להיות קטנה יחסית. יחד עם זאת, נוכח החולשה הניכרת בכלכלה העולמית שקיימת כעת, עליית הריבית בארה"ב עלולה להיות זרז למשבר מחוץ לארה"ב, בעיקר בשווקים המתפתחים, שעלול להתגלגל בחזרה אל השוק האמריקאי.

הממצאים מפתיעים יותר מתקבלים לגבי התנהגות המטבע האמריקאי. הדולר דווקא החל להיחלש ביחס למטבעות העיקריים בעולם מייד עם או אפילו קצת לפני העלאת הריבית הראשונה בכל אחת מהתקופות. המשקיעים שמצפים כעת שהדולר ימשיך להתחזק גם אחרי שהפד יתחיל לעלות את הריבית צריכים לפחות לדעת שזה לא קרה בעבר.

בשוק האג"ח, ניסיון העבר פחות ברור. בשתי התקופות הראשונות, בשנים 1993 ו-1999, תשואות האג"ח לטווח ארוך התחילו לעלות מספר חודשים לפני עליית הריבית הראשונה והמשיכו גם אחריה. לעומת זאת, בשנת 2004 האג"ח הארוכות כמעט לא הגיבו לעליית הריבית של הפד למרות שהריבית עלתה במצטבר משנת 2004 עד 2006 ב-4.25%. כעת נראה שבנסיבות הנוכחיות חזרה לתרחיש של 2004 נראית סבירה יותר מאשר התרחישים של שנות התשעים.

לבסוף, בשוק האג"ח הקונצרניות, האג"ח מתחת לדירוג השקעה השיגו בכל אחת מהתקופות תשואה עודפת על פני האג"ח הסולדיות בדירוגים גבוהים. בסופו של דבר, הריבית עלתה על רקע שיפור בכלכלה ובמצב הפיננסי של החברות, מה שמסביר את הביצועים הטובים של האג"ח הקונצרניות המסוכנות.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות.