אושרו בקבינט החברתי כלכלי: מהקמת מאגר נתוני אשראי להמלצות ששינסקי 2

הקבינט אישר את נוסח ההחלטה שהציע שר האנרגיה יובל שטייניץ לפיה יהיה חיבור גורף למפעלים ולא רק למפעלי תעשייה. בכך תוכל המדינה להגדיל את מעגל הלקוחות הפוטנציאלים.

אילוסטרציה צילום: יוסי וייס

בדברי ההסבר שצורפו להחלטה נכתב כי "מגמת הצריכה של גז טבעי בקרב התעשייה הולכת וגדלה מדי שנה וזאת בשל

מחירו הנמוך ביחס לדלקים אחרים, לצד היותו ידידותי יותר לסביבה".

באוצר מעריכים שצריכת הגז תגיע לכ-3.65 מיליארד מ"ק עד לשנת 2040 כאשר זו "נתקלת בחסמים רבים אשר מרביתם סטטוטוריים ורגולטוריים. חסמים אלה, מונעים את מימוש פוטנציאל החיסכון האנרגטי לתעשייה כתוצאה ממעבר מלא לצריכת גז טבעי בתעשייה, הנאמד ב-500 עד 700 מיליון שקל בשנה". 

הוספת רכיב "מס רווחי יתר"

הקבינט החברתי כלכלי אישר גם את המלצות ועדת ששינסקי 2 כחלק מהדיון על חוק ההסדרים. שר הכלכלה אריה דרעי והשר לשירותי דת דוד אזולאי מש"ס נמנעו.

על פי ההמלצות תעודכן מערכת המס באמצעות קביעת תמלוג אחיד שיעמוד על 5% והוספת רכיב "מס רווחי יתר". באוצר מעריכים כי המהלך צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון שקל בשנה.

פרופ' איתן ששינסקי צילום: רונן טופלברג

באוצר מסבירים כי מערכת המס בישראל החלה כיום על משאבי הטבע (שאינם גז ונפט) היא רגרסיבית אשר מבוססת על חקיקה משנות ה-20 ואינה מבטיחה חלק ראוי לציבור. בעוד שחלק המדינה (GT) בעד משאבי הגז והנפט עומד על כ-65% חלק המדינה שמתקבל מיתר המשאבים עומד על כ-30%.

בעוד שעל כל הסעיפים בחוק ההסדרים הייתה הסכמה גורפת, על שישנסקי 2 הייתה מחלוקת. שר האנרגיה, יובל שטייניץ טען כי המלצות שישינסקי 2 הן בניגוד להסכמות עם החברה וכי הן עלולות להרחיק את החברה מישראל ובפועל בזמן ההצבעה שטייניץ לא השתתף. גם דרעי הביע התנגדות וטען כי ההמלצות עלולות לגרום לפיטורי עובדים בדרום ולכן נמנע מההצבעה.

אושרה הקמת מאגר נתוני אשראי

הקמת מאגר נתוני אשראי אושרה גם כן בקבינט החברתי כלכלי. כפי שנחשף הבוקר "בכלכליסט", על פי התזכיר מאגר נתוני אשראי יוקם תחת פיקוחו של בנק ישראל, שיעמוד לרשות כלל הבנקים ויתר הגופים נותני האשראי בארץ, בבואם לבחון מתן אשראי לפרטים.

מאגר שיתוף בנתוני אשראי צפוי לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היצע האשראי ללקוחות ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכני אשראי רבים. המאגר יכיל נתונים על יחידים ומשקי בית. זאת על מנת שיוכלו המתחרים הפיננסים השונים לשקול את סיכונם ואת יכולתם להעניק אשראי למשקי בית שונים.

"הקמת המאגר תקדם את כניסתם של נותני אשראי נוספים, שאינם בנקים, לשוק", ציינה שרת המשפטים, איילת שקד. "תנאים מקדימים הוגנים ושוויוניים יותר, יובילו לתחרות בריאה יותר בשוק האשראי. המאגר יאפשר את החלשת מונופול הבנקים, ויקל על משקי בית רבים במדינה, וכן ילחם בתופעת השוק האפור".

המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ :"לצד הגברת קידום התחרות באשראי, הצעת החוק שומרת על איזון הולם אל מול זכותם של האזרחים לפרטיות, וזאת על ידי שורה של הוראות שיאפשרו שמירה על אינטרס הפרטיות ובין היתר: היכולת של פרטים להודיע כי אין הם מעוניינים שיאסף עליהם מידע".  

• גם ביטול הקרטל בענף הפטם, הרפורמה לחיזוק מעמד המגדלים בהתארגוניות בענפי הצומח, הסדרת תחום ביטוחי הבריאות אושרו פה אחד.
  

2 חוקים בחוק ההסדרים טרם עברו ונדחו למחר - הקמת רשות חשמל מאוחדת, דיון בו ראש הממשלה רצה לחלק אך לא נכח בסוף הדיון, והרפורמה בדגה, עליה היו חילוקי דעות בין האוצר למשרד החקלאות, שעד מחר בבוקר צפויים להפתר.

מחר ב-10:30 תתכנס הממשלה לאשר את החוברת הפיסקלית שהוגשה לשרים בתחילת השבוע בה נקבע גובה הקיצוץ של המשרדים והמסגרות שלהם יחד עם יעד הגרעון.

נכון לעכשיו באוצר טרם הגיעו להסכמות עם שר החינוך על הקיצוץ של כמיליארד שקל בתקציב החינוך ועם שר הביטחון, יעלון בנוגע לתקציב הביטחון. אך גם ללא השרים הללו צפוי רוב לתקציב.

מלשכת שר האנרגיה נמסר, כי השר שטייניץ לא השתתף בכמה מההצבעות בקבינט הכלכלי, ביניהן ההצבעה על מסקנות ועדת ששינסקי 2. על מנת למנוע פרשנויות מוטעות, יובהר, כי השר שטייניץ תמך בעבר במסקנות הוועדה וימשיך לתמוך בהן בממשלה ובכנסת.

שרת המשפטים, איילת שקד, הפיצה היום את תזכיר החוק של חוק מאגר נתוני אשראי לפיו המדינה תקים תחת בנק ישראל מאגר שיאסוף מידע על ההתנהלות הפיננסית של האזרחים וזאת בכדי לקדם את התחרות בשוק האשראי הקימעונאי.

"הועדה מצאה כי הנפגעים המרכזיים מהעדרה של מערכת אפקטיבית לשיתוף נתוני אשראי הינם משקי הבית והעסקים הקטנים - המגזר הקמעונאי - שכן, ללא שיתוף מידע בהיקף רחב יותר מההיקף האפשרי על פי הדין הקיים, אפשרויות המימון העומדות בפני המגזר הקמעונאי מצומצמות ביותר".

הוועדה להקמת מאגר נתוני אשראי בראשותו של מוריס דורפמן קמה באוגסט שנה שעברה והגישה היום את המלצותיה הסופיות לראש הממשלה בנימין נתיהו ולשרת המשפטים.

מאגר שיתוף בנתוני אשראי צפוי לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היצע האשראי ללקוחות ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכני אשראי רבים. המאגר יכיל נתונים על יחידים ומשקי בית. זאת על מנת שיוכלו המתחרים הפיננסים השונים לשקול את סיכונם ואת יכולתם להעניק אשראי למשקי בית שונים.

לצד שיקולי התחרותיות, המאגר טומן בחובו גם סיכוי לפגיעה בפרטיות של האזרחים שכן כעת המדינה תשמור פרטים על התנהלותם הפיננסית. בכדי לאזן בין הפרטיות לבין תרומה שתהיה למאגר לתחרות ולמחירי האשראי, אזרח שלא יירצה שפרטיו יופיעו במאגר יוכל לציין כי הוא אינו מעוניין בכך. כמו כן, בכדי שכל ספק אשראי יוכל למשוך את פרטי האזרח מהבנק הוא יצטרך לקבל את ההסכמה המפורשת של אותו אזרח.

בבנק ישראל טרם יודעים לציין מי יהיה הממונה על המאגר והאם יהיה מדובר בפונקציה חדשה ייעודית או שמא דרישות שיתווספו כיום לתפקיד קיים. כך או כך לממונה יוקנו סמכויות רגולטוריות שונות להסדרת פעילות הגורמים האמורים ופיקוח עליהם בהיבטים הנדרשים ובין היתר הוא יוכל להטיל קנסות כספיים על גופים המפרים את הדרישות.

בנק ישראל מתנגד להצעה לאפשר לחברות ציבוריות להנפיק אג"ח לצורך מתן אשראי

בנק ישראל מתנגד להצעה הכלולה בחוק ההסדרים לאפשר לחברות ציבוריות להנפיק אג"ח לצורך מתן אשראי. במסמך תגובה רשמי לרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים שהוא מפרסם היום (ג'), מבהיר בנק ישראל כי הוא מקדם בברכה את הגברת התחרות בשוק האשראי בישראל, אך יחד עם זאת הוא מתריע מפני הרחבת היצע האשראי, ובפרט אשראי צרכני, בלא פיקוח נאות על הגופים המעמידים אשראי. לדבריו, לקחי המשברים הפיננסים הקודמים מלמדים ששוק האשראי סובל ממספר רב של כשלים מבניים, ולכן תחרות כשלעצמה אינה מבטיחה בהכרח שיפור במצבם של משקי הבית והעסקים הקטנים. על מנת להבטיח שהתחרות בשווקים הפיננסים לא תגרום לפגיעה בצרכנים, נדרשים פיקוח והסדרה המותאמים להיקף הפעילות המפוקחת ומאפייניה.

מסיבה זו בנק ישראל מתנגד להצעה לאפשר לחברות ציבוריות גיוס אג"ח בהיקף של 2.5-5 מיליארד שקל לצורך מתן אשראי. שינוי החוק, כותב הבנק בהודעתו, עלול לייצר סיכונים לצרכנים, לעסקים קטנים ולמשק בכללותו. הוא פותח דלת בפני מספר לא מוגבל של חברות שינצלו את הריביות הנמוכות כדי לגייס חוב ולשווק אשראי באופן אגרסיבי למשקי בית, שלא יזכו לכל הגנה צרכנית, המתחייבת בשוק כזה. התרחבות אשראי זה, שאינו מוגבל בהיקפו הכולל, מציב גם סיכונים מקרו-יציבותיים העלולים להתממש במקרה בו אחת החברות שגייסה אג"ח והנפיקה אשראי תגיע לחדלות פירעון.

בהמשך הודעתו מזכיר בנק ישראל כי אסור לשכוח שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי, שהוא אחד הארוכים בהיסטוריה, הוא תולדה של שיווק אגרסיבי של אשראי למשקי בית שהחל בסביבה של ריביות נמוכות. לדבריו, למרות שהפעילות הלא מפוקחת המוצעת היא קטנה בהיקפה כרגע, היא עלולה להתפתח למימדים משמעותיים.

בנק ישראל קורא לממשלה לדחות את הצעת החוק המוצעת עד לכינונה של רשות פיקוח שתבטיח, באופן מידתי, הן את הגנת הצרכן והן את היציבות. שינוי החוק בטרם הקמת רשות הפיקוח, מזהיר הבנק בהודעתו, ייראה כהישג היום, אך עלול לסכן את הציבור והמשק תוך זמן לא רב.

בהמשך הודעתו, תומך בנק ישראל בסעיפי חוק ההסדרים שנועדו להגביר את התחרות והיעילות במשק. בין הרפורמות הכלולות בהצעת חוק ההסדרים שבהן הוא תומך מונה בנק ישראל את ההצעה לפישוט תהליכי קבלת ההחלטות בתחום התכנון והבניה, הגברת התחרות בענף המזון והסרת חסמים על יבוא מוצרי מזון, האצת תהליכי התכנון והפיתוח בתחום חיבור צנרת הגז הטבעי, הסדרה של הסמכויות והרגולציה במשק החשמל והאנרגיה לצמצם ולהסדיר את פעילות המגזר הפרטי וחברות הביטוח בתחום הבריאות. כן תומך בנק ישראל בהקמת מאגר נתוני האשראי, ומודיע בהודעתו כי הוא מוכן להיות אחראי על תהליך הקמתו וניהולו.

אמנון אטד