אין מקום לעצמאות

פרקש־הכהן יכולה לסיים קדנציה מלאה

תיאורטית, פרקש־הכהן נשארת בתפקידה עד להודעה חדשה. ומתי זה? לא ברור. שר האנרגיה יובל שטייניץ, שכבר שבועות ארוכים מתנהל ללא מנכ"ל, צריך למצוא עכשיו מנכ"ל שני. זה אמור לחכות לתקצוב ממשרד האנרגיה, לגבש תוכנית ואז לאשר אותה, ורק אז להיכנס לתפקיד. בדרך יש עוד חודש חגים, ופרקש־הכהן יכולה — אם תרצה — להגיע לינואר עם סמכויות מלאות ולסיים קדנציה כמעט מלאה של 4 שנים. כלומר, היא בכל מקרה היתה הולכת, השאלה היא רק הרקע וכמובן הסגנון. פרקש־הכהן מסרה אתמול (ד') שהיא לא הולכת לאף מקום. בינתיים.

הקמת רשות החשמל החדשה והעברת ההשפעה על תעריפי החשמל מהפקידות לפוליטיקאים ידועה זה שבועות ארוכים. האישור הרשמי היה אמור להגיע שלשום, אבל נתניהו ביקש להיות נוכח אישית בהחלטה. אז למה חיכתה הממשלה? אולי כדי להעביר מסר: ההחלטה על החלפתה האפשרית של פרקש־הכהן אושרה פה אחד ולא פחות מחמישה שרים הביעו ביקורת על פרקש־הכהן בישיבת הממשלה אתמול, כזו שטוענת ש"אי־אפשר לעבוד איתה".

פרקש־הכהן אפילו לא קיבלה עדכון על ההחלטה. בשעות אחר הצהריים אתמול פנה "כלכליסט" לרשות החשמל, לבקש תגובה לגבי תוכניותיה של פרקש־הכהן לאור מינוי מנהל הקמה של רשות החשמל המאוחדת. התשובה היתה "איזה מנהל הקמה של רשות חדשה?". ממשלת ישראל שוב הוכיחה שהכוונה אולי מקצועית, אבל הדרך לשם היא הכי עקומה שיכולה להיות. בדיוק כמו הטיפול במתווה הגז.

אורית פרקש-הכהן. כל מקרה קרובה לסיום הקדנציה, השאלה היא הרקע וסגנון הפרישה צילום: נמרוד גליקמן

הרוויחה את הביקורת בכבוד

פרקש־הכהן הקימה עליה בשנים האחרונות את כל משק החשמל. ההחלטות שלה זגזגו לעתים, למשל האישור הגורף שהיא לחצה עליו של חוזה הגז של חברת החשמל, שמבטיח שהוא ימשיך להתייקר עד 2020. מנגד, לפני כ־8 חודשים היא הבעירה את משק האנרגיה עם חוות דעת חיצונית של מומחה איטלקי שהוזמן על ידה ומצא, איזה פלא, שמחיר הגז בישראל גבוה מדי ויש לחתוך אותו מיידית.

וזו אולי נקודת החולשה של פרקש־הכהן: היא הציתה את הדיון הציבורי על מתווה הגז והצורך ברגולציה, ואז נעלמה מהשטח. לא נשמעה מילה על המתווה הממשלתי, לא לחיוב ולא לשלילה.

עכשיו מתברר שהממשלה שוב סימנה רגולטור שלא יישר איתה קו. לפני חודשיים זה היה דיוויד גילה, שגילה ששר הכלכלה עומד לעקוף אותו, והנה הממשלה פותחת את הדלת בפני רגולטור שני, עצמאי למדי.