בעלי עסקים לעיריית ת"א: הורידו את הארנונה לנפגעי עבודות הרכבת הקלה
לטענתם, העירייה ידעה בחודש יוני, כשאישרה את הארנונה ל-2016, על עבודות הרכבת הקלה אך נמנעה מלשנות את סיווג
בעלי עסקים ובפרט בעלי משרדים הממוקמים באוזרי עבודות הרכבת הקלה בתל אביב דורשים מהעירייה לשנות את סיווג הארנונה הקיים ולהפחית אותו לסיווג אשר יאפשר להם תשלום ארנונה מוזל.
- הרכבת הקלה תבריח את הסטארט-אפים מלב תל אביב
- כץ: "העבודות על הרכבת בתל אביב החלו והשמיים לא נפלו"
- פרופ' דוד מהלאל: "לא יהיה אסון תחבורתי, אנשים יתאימו את עצמם"
במכתב התראה לפני תביעה ששלחו עורכי הדין אלכס כץ ומוטי איצקוביץ ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI), העוסק במיסוי מוניציפלי וממוקם בלב שכונת מונטיפיורי בתל אביב, נכתב למינהל הארנונה בעיריית ת"א, כי יש להחיל את הנטל הכלכלי הנובע מעבודות הרכבת הקלה על כלל תושבי העיר ולא רק על בעלי העסקים הגובלים בתוואי העבודות. לטענת המשרד, מועצת העיר יכולה להפחית את הארנונה באמצעות שינוי מתחמי האזורים או הוספת אזור מופחת בתעריף מינימום.
במכתב אשר הוגש על ידי כץ ואיצקוביץ נטען בשמם ובשם שורה ארוכה של חברות – כי היה על העירייה להתייחס לעבודות הרכבת הקלה כבר בחודש יוני האחרון, כאשר מועצת העיר אישרה את צו הארנונה ל-2016, אולם במקום זאת היא בחרה להתעלם מכך ולא לכלול בצו מתן הקלות במיסים לעסקים הגובלים בעבודות הרכבת הקלה.
"מעיון בטיוטת צו המסים לשנת 2016 כפי שהתפרסם באתר העירייה עולה, כי לשנת 2016 לא כללה העירייה כל התייחסות לעבודות הרכבת הקלה אשר אין חולק שתפגענה באופן קשה בעסקים הסמוכים למוקדי העבודות. מאחר וצו המיסים לא כולל כל התייחסות לעבודות האמורות בדמות הקלות מסוימות בארנונה הכללית, הרי שלבטח שרי הפנים והאוצר לא יידרשו לכל בקשה בנושא. בהעדר בקשה להקלה, שרי הפנים והאוצר לא יוכלו להפעיל את סמכותם שבחוק למתן הפחתה בארנונה", לשון המכתב.
העבודות על הרכבת הקלה בתל אביב. רחוב יהודה הלוי צילום: שאול גולן עוד נכתב, כי "לא נהיר לנו מדוע ביודעין, ולמרות שכל המידע מצוי בידה, החליטה מועצת העירייה להתעלם מההשפעה הבלתי סבירה שתהיה לעבודות האמורות על שגרת החיים והפעילות של העסקים הסמוכים לה, בעוד שאזורים אחרים בעיר כלל לא ייפגעו או ייפגעו באופן מינורי. אין כל סיבה שהנטל הנובע מעבודות הרכבת, חשובות ככל שתהיינה, לא יפוזר על כלל התושבים".
בשלב זה לא מתוכננת הקלה בארנונה, אך גם אם העיריה הייתה מעוניינת בכך היא הייתה צריכה לפנות בבקשה לשר הפנים אשר הנושא נמצא בסמכותו. במקרה של עבודות הרכבת הקלה בירושלים, לא ניתנו פיצויים או הקלות כלשהם בארנונה לבעלי העסקים. בעקבות זאת הגישו בעלי העסקים שם תביעה בהיקף של כ-28 מיליון שקל על הפגיעה בהם בזמן העבודות.
תל אביב מחולקת ל-5 אזורי ארנונה שונים למגורים ו-3 אזורי ארנונה לעסקים כאשר חלק נרחב מהעבודות יתבצע באזורים המוגדרים כ-1, כלומר הסיווג שבו תשלומי הארנונה הם הגבוהים ביותר. התעריפים משתנים בין סוגי העסקים ובהתאם לגודלם אך לשם המחשה הפער שבין אזור 1 ל-3 באולפני הקלטות עומד על למעלה מ-100 שקל למ"ר.
תגובת עיריית תל אביב: "מדובר בפרויקט ממשלתי רחב היקף שמתבצע בערים רבות באזור גוש דן, ועיריית תל אביב-יפו עושה כל שביכולתה לסייע למימושו. כלל העיריות באזור גוש דן (תל אביב-יפו, בת ים, בני ברק, פתח תקווה ורמת גן) סבורות שיש לחפש את הדרכים לעזור לעסקים שיפגעו באופן ישיר מעבודות הקמת הרכבת. העזרה צריכה להיבדק באופן מקיף על כל היבטיה: מתן הקלות במס הכנסה, מע"מ, חשמל, הוצאות שכר דירה ומתן פתרונות תחבורה אלטרנטיביים בחינם ללקוחות העסקים. כאשר יתקיים דיון ממשלתי ורציני בעניין, העיריות יהיו שותפות כתמיד למציאת הפתרונות העירוניים. על פי החוק העירייה איננה מוסמכת לוותר על תשלומי ארנונה והנושא מצריך חקיקה מתאימה של המדינה".
