הרכבת הקלה תבריח את הסטארט-אפים מלב תל אביב

זה התחיל בסטארט-אפים שהוקמו באזור והחיו אותו כמו איירון סורס, בילגארד, פייס.קום, גיפטס פרוג'קט וסולוטו, אשר חלקם נקנו מאז בידי חברות בינלאומיות. בעקבותיהם הגיעו לאזור גם קרנות ההון סיכון הגדולות - בלאמברג, אלף, ומאגמה למשל - שרצו להיות קרובות ליזמי הדור החדש. זמן לא רב אחר כך הגיעו מרכזי הפיתוח הזרים: ebay פתחה את מרכז הסושיאל שלה, אוטודסק הצטרפה, והשיא הגיע בדמותה של פייסבוק ששכרה ארבע קומות ברוטשילד 22 היוקרתי.

שדרות רוטשילד בתל אביב צילום: עמית שעל

החברות מרוטשילד נהנו משני משאבים מרכזיים. מתכנתים צעירים בני 20 פלוס, שמשכורתם הגבוהה מאפשרת להם לשכור דירה במקומות הנחשקים ביותר במרכז תל אביב ובצפון הישן; ולצדם מהנדסים מבוגרים קצת יותר, שכבר הקימו משפחה וגרים מעט רחוק יותר: רעננה, רמת השרון או מודיעין.

הרכבת הקלה, שבנייתה החלה החודש, לא מדכדכת רק את בעלי העסקים המסורתיים לאורך התוואי, אלא גם את הסצנה הצומחת הזאת. מנהלי חברות ההייטק יודעים היטב שכל מי שיבקש להגיע מחוץ לתל אביב, אפילו מרמת גן או גבעתיים, ייתקל במכשולים. וחברה שרוצה להפוך ענקית בתחומה לא יכולה להתבסס רק על הצעירים התל אביביים.

המצב הזה מעלה את השאלה היכן יתמקם מרכז ההייטק החדש של גוש דן. התשובה, כמו במקרה של רוטשילד, תאזן בין הנוחות של הצעירים המגניבים לקלות ההגעה של המהנדסים המבוגרים יותר מערי הלוויין. רמת החייל, שננטשה לאחרונה בידי ענקיות כמו אפל, קומברס ואלווריון והפכה למרכז של רפואה פלסטית, עשויה למצוא את עצמה חזרה במרכז העניינים. נמל תל אביב שנשלט כרגע בידי וויקס צפוי למצוא את עצמו כמפלט צפוני חביב שעוקף את כל הבלגן התחבורתי, אך חסר בו נדל"ן למשרדים. ויש כמובן סיכוי טוב שהפקק הלאומי המכונה הרצליה פיתוח, שאליו נכנסו לאחרונה ענקיות כמו אמזון, אפל ו-EMC, יהיה היורש של רוטשילד במשך שש שנות בניית הרכבת.