קוצצה תוספת התקציב לשכר החיילים ב-200 מיליון שקל

לאחר קיצוץ של 40% בהסכמים הקואליציוניים שהביא את תוספת השכר לחיילים מ-1.3 מיליארד שקל ל-800 מיליון שקל, בליל אישור התקציב הוחלט על קיצוץ נוסף של 200 מיליון שקל.

ההחלטה להגדיל את שכרם של חיילי החובה הייתה מעוגנת בהסכמים הקואליציוניים של מפלגת כולנו ושל מפלגת הבית היהודי. כך שהקיצוץ של ה-40% היה אמור להיות משותף. בסופו של דבר, טוענים בממשלה, בנט סירב לקיצוץ של ה-40% ביתר ההסכמים שלו, בניהם הגדלת תקציב החטיבה להתיישבות, תוספות שונות לחינוך שיוקצו לטובת מה שיגדיר בנט, הקמת מרכז מורשת גוש קטיף ועוד. לעומת זאת, בנט הסכים להגדיל את הקיצוץ שנעשה בתקציב שכר חיילי החובה ב-200 מיליון שקל שלא קוצצו מיתר ההסכמים איתו.

הקיצוץ של ה-40% נועד למנוע פריצה גדולה מידי של מסגרת התקציב, מעבר לזו שאושרה בסופו של דבר, זו שהעלתה את תקרת ההוצאות ואת יעד הגירעון מעבר למתווה הקיים.

חיילי צה"ל בגבול הצפון צילום: רויטרס

טרם סוכם כיצד יוקצו 600 מיליון שקל המוקדשים להגדלת שכר החיילים. בעוד ששר האוצר משה כחלון מעוניין להקצות את הסכום הזה עבור העלאת השכר החודשי, כפי שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שלא השתתף בהצבעה על התקציב בממשלה ונמנע באמצעות השארת פתק, מעוניין דווקא להגדיל את מענק השחרור אותו מקבלים חיילי החובה בעת שחרורם מצה"ל.

יש לציין כי בהצבעת התקציב שר הביטחון, משה בוגי יעלון, כלל לא לקח חלק, ונמנע בהצבעה בעזרת פתק.

בלשכתו של בנט, לא ענו על גופן של הטענות ומסרו: "שקרים הם לא תחליף להישגים. השר בנט הוא שיזם את העלאת שכר החיילים, נלחם על תקציב החינוך, על הקטנת הצפיפות בכיתות ועל סייעת שנייה ומתמטיקה. מוטב שגורמים פוליטיים מתוסכלים יתמקדו בהישגיהם ולא בהמצאות, גם בשעת לחץ".