חבר מביא עוזר: המסלול המהיר לכס המשפט

נראה שהריכוז הגבוה ביותר של עוזרים מהעליון שהפכו שופטים נמצא בירושלים. רבע מהשופטים בבית משפט השלום בעיר הועסקו קודם לכן כעוזרים של שופטים.

בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" שלשכת עורכי הדין בראשות אפי נוה דורשת לקבל דריסת רגל בקורס הכנה לשיפוט שמנוהל כבר שנים על ידי השופטים לבדם. לאחר מכן נחשפו עדויות של משתתפים בקורס שטענו כי מדובר ב"משחק מכור".

הדוגמאות רבות: השופטת קרן אזולאי מבית משפט השלום בתל אביב, למשל, היתה עוזרת בכירה לנשיאת העליון בדימוס דורית ביניש, ולאחר מכן שימשה באותו תפקיד אצל הנשיא אשר גרוניס. גרוניס פרש, ואזולאי מונתה לפני שנה לשופטת. השופט גלעד לובינסקי, שמכהן כרשם בעליון, שירת שבע שנים כעוזרו המשפטי של גרוניס. גם הוא זכה לפני שנה במינוי היוקרתי. עוזרת נוספת של ביניש שמונתה לשופטת היא דנה כהן־לקח, היום בבית משפט השלום בירושלים. בבית משפט השלום בתל אביב מכהן השופט גיא הימן, ששימש כעוזר לשופטת העליון דליה דורנר ובהמשך כעוזרו של השופט אדמונד לוי.

העוזרת המשפטית של שופט העליון בדימוס תיאודור אור, שושנה ליבוביץ, הוסמכה לאחר מכן לרשמת בעליון. לאחר פרישת אור יצאה ליבוביץ לכמה שנות עבודה כעוזרת פרטית של אור כבורר ומגשר, ולפני שלוש שנים מונתה לשופטת שלום. גאולה לוין, שמכהנת היום כשופטת בפועל במחוזי באר שבע, היתה העוזרת של שופט העליון בדימוס יצחק אנגלרד ושל הנשיא בדימוס אהרן ברק. כל אלה, חשוב לציין, דוגמאות מעטות. מדובר במקרים רבים מאוד. 

ירושלים כמשל

כדי לבחון את אמיתות הטענה שלעוזרים משפטיים קל יותר להתמנות לשופטים, לעומת עשרות אלפי עורכי דין העוסקים יום־יום במקצוע, בדקנו את הרקע של כלל שופטי בית משפט השלום בירושלים. הבחירה נבעה מהמיקום בירושלים, ולאור העובדה שמועמד לשיפוט חייב להגיש את הבקשה במחוז מגוריו - וידוע שרבים מהעוזרים המשפטיים של שופטי העליון מתגוררים בעיר.

הממצאים מדהימים: בבית המשפט מכהנים סך הכל 55 שופטים ורשמים (כולל שופטי תעבורה). 13 מהם היו בעברם יועצים משפטיים. אם נכלול בספירה גם את המינויים שאושרו בוועדה למינוי שופטים רק לפני שבוע מדובר ב־14, שכן דוד גבאי ריכטר, ששימש כעוזר משפטי לשופט המחוזי אריה רומנוב, מונה לשופט בבית משפט זה.

בישראל כ־60 אלף עורכי דין פעילים. מתוכם, לפי הערכה זהירה, כ־12 אלף עוסקים בליטיגציה (הופעות בבתי משפט). לעומתם, רק כמה מאות עורכי דין הם עוזרים משפטיים, ולמרות זאת לפי הנתונים הסיכוי של עוזר משפטי להתמנות לשופט גבוהים בהרבה לעומת עו"ד מהשורה.

מדוע זה קורה? הסבר אחד כאמור מקשר בין המצב הזה לבין השליטה של השופטים על קורס ההכנה. אלא שגם אלמלא הקורס, הנתונים חייבים הסבר. מעניין גם לציין שכדי להתמנות לשופט נדרש המועמד להציג חמש שנות עבודה בעריכת דין. עוזרים משפטיים לא בהכרח עונים לדרישה זו, והמינוי שלהם מתאפשר דרך חלופה אחרת שקובעת כי מי שהועסק משך חמש שנים בעבודה משפטית מטעם המדינה כשיר להגיש את מועמדותו.

גם מבקריהם של העוזרים המשפטיים אינם חולקים על כך שרובם, בעיקר אלו שהועסקו בעליון, הם משפטנים טובים ומוכשרים. אלא שהביקורת כלפיהם גורסת שהם חסרים ניסיון מעשי. בפועל, גם מקורות החיים של השופטים באתר בתי המשפט אפשר לראות שרבים מהעוזרים המשפטיים נטולי ניסיון מעשי בעריכת דין. בנוסף, יש מקרים שעוזרים משפטיים נכשלו בקורס ובכל זאת מונו לשופטים, למשל שופט בית משפט השלום בתל אביב גיא הימן.

זה עוד לא הכל: לא רק יועצים משפטיים מצליחים להתברג לתפקידים שיפוטיים, אלא גם יוצאי רשויות אכיפה: בעיקר הפרקליטות אך גם יוצאי המשטרה, רשות המסים או רשות ני"ע מיוצגים בבתי המשפט השונים. בבית משפט השלום בירושלים, למשל, 20 שופטים הגיעו מהפרקליטות או מהמשטרה או מעבודה אחרת בשירות המדינה. למעשה יותר ממחצית שופטי בית המשפט הזה (33 מתוך 55) צמחו בשירות הציבורי.

"הכל השמצות"

יו"ר ועד העוזרים המשפטיים עו"ד שרית טוביס נכנסת למגננה: "משמיצים אותנו ללא הרף. עוזר משפטי שאין לו ניסיון אחר בכלל כעו"ד, קשה לו מאוד להתמנות לשופט. מספרם זניח. הוועדות אומרות לעוזר משפטי, 'לך לכמה שנים בחוץ, תהיה עורך דין פרטי ותחזור אלינו'. אולי אחד או שניים הצליחו להיכנס כרשמים בבית המשפט ללא ניסיון קודם".

טוביס גם חולקת על ההנחה ששופט טוב חייב ניסיון פרקטי: "יש עורכי דין בפרטי שאין להם ניסיון בתחומים אחרים. למשל, שהם רק ליטיגטורים ולא כותבים. מי אמר שכדי להיות שופט טוב צריך להיות ליטיגטור? יש גם עוזרים שלא עוברים את הקורס. יש עניין פוליטי הרבה פעמים במינוי שופטים, ואי אפשר להידבק רק לעוזרים המשפטיים".

איך אפשר להתעלם מהיתרון של עוזר משפטי לשופט עליון, שמגיע לקורס שמנחה שופט עליון אחר?

"אני לא שוללת שיש יתרון, אבל עוזר משפטי מכיר טוב את עבודת השיפוט. הוא כאילו עבר התמחות לשיפוט".

לדברי גורם בכיר בלשכת עורכי הדין, "הנתונים הרבה יותר חמורים ממה שהיה נדמה. עושה רושם שכבר לא נכון לקרוא לו 'הקורס להכנה לשיפוט' אלא 'הקורס למינוי עוזרים משפטיים', כיוון שזו התוצאה הישירה שלו. מסלול ישיר לשיפוט. לא יכול להיות שעוזר בלי שום ניסיון בפרקטיקה הופך להיות שופט בלי שום ניסיון מעשי. מה הוא עשה? ישב בספרייה וכתב לשופט חוות דעת? הכין לו חומרים לפסקי דין? זה המקצוע שמכשיר אותו להיות שופט? הוא יודע מה החיים האמיתיים בכלל? הוא יודע להתמודד עם סיטואציות מחוץ לחממה כשהוא יושב שם בבית משפט?".

אותו גורם מוסיף: "אפשר גם לראות את זה, שהעוזרים המשפטיים שמתמנים לשלום אחרי שהיו בעליון פשוט לא מבינים מה הם עושים שם, התיקים נראים להם קטנים, לא מעניינים, הם התרגלו לשבת ולכתוב חוות דעת לתיקים שהפכו להלכות משפטיות. פתאום נותנים להם לשבת בתביעות קטנות. תביעות פח. עניינים מקומיים. וזה נראה להם כאילו מטרידים אותם. נותנים להם לעסוק בזוטות. הם ישר רוצים להתמנות למחוזי ולשבת בהרכבים של פשע חמור".

השאלות לא לטעמם

ומה אומרים בהנהלת בתי המשפט על הממצאים הללו? באופן מעט מפתיע, לא הצלחנו לקבל את תגובת השופטים לכתבה, כמו גם לכתבה הקודמת שהופיעה בעמודים אלה ושעסקה בטענות מועמדים שהשתתפו בקורס.

לגבי הכתבה הקודמת מסרה דוברת בתי המשפט שמאחר שהפנייה התקבלה ביום חמישי אחר הצהריים, הרי שהם לא הצליחו להשיב לפנייה במועד שהוקצב, עד מוצאי שבת. באשר לנתונים המוצגים בכתבה זו, נמסר בתגובה כי השאלות "מנוסחות באופן מגמתי", ולכן דוברות בתי המשפט אינה רואה לנכון למסור תגובה, אך הוסיפה ש"קרוב למחצית שופטי בתי משפט השלום המכהנים כיום הגיעו מהמגזר הפרטי".