בלעדי לכלכליסט
הרשימה מצטמצמת: רוב הזרים ששקלו להשקיע בתעש החליטו להישאר בחוץ
ערב היציאה הרשמית למכרז יצאה הנהלת תעש לסבב פגישות בניו יורק עם מיליארדרים יהודים, אך הפגישות לא הניבו תוצאות ורק אחת מהן התגלגלה להצעה רשמית. גם שלמה ינאי מנכ"ל טבע לשעבר ואבנר רז יו"ר תעש לשעבר ניסו לשדך
תהליך הפרטת חברת הנשק הממשלתית תעש מצוי בשלב מתקדם. 10 מתוך 12 גופים שהחליטו להתמודד על רכישת החברה כבר קיבלו את אישור משרד הביטחון ורשות החברות הממשלתיות לעיין במידע מסווג אודותיה. בין הגופים נמנות חברות ישראליות כמו אלביט מערכות, מבטח שמיר וקרן פימי - אולם מיומן הפגישות של יו"ר תעש אודי אדם שנחשף לראשונה בעקבות פנייה ליועץ המשפטי לממשלה עולה כי נערכו פגישות גם עם שורה של משקיעים פוטנציאליים זרים ונציגיהם שלא הבשילו להצעות.
- אלביט, תע"א, רפאל ותעש ברשימת 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם
- הפרטת תעש: חדרי המידע מתוכננים להיפתח היום בחצות
- מסתמן: חברה ממשלתית תטהר את קרקעות תעש ברמת השרון
בין המשקיעים הזרים עמם נערכו פגישות נמנים מארק רואן, מיליארדר יהודי ואחד השותפים בקרן אפולו; מנכ"ל טבע לשעבר שלמה ינאי בשמו של איש העסקים סטן פולוביץ', איש עסקים יהודי מוצא רוסי; אבנר רז, יו"ר תעש לשעבר ומנכ"ל חברת אלול המייצגת בין השאר את ג'נרל דיינמיקס - אחת מיצרניות מערכות הביטחון הגדולות בעולם; המיליארדר היהודי רונלד פרלמן, בעלי חברת האחזקות מקאנדרוז ופורבס המחזיק בין היתר ב־70% מחברת AM General שמייצרת את רכבי השטח האמר; המיליארדר איירה רנרט המחזיק ב־30% מ־AM General שבנו אף ביקר בתעש; ושורה של מנהלי קרנות זרות המתמחות ברכישה ומינוף של חברות בגודל בינוני (מידל מארקט). רוב המשקיעים עמם נפגש אדם בארה"ב ובישראל בחרו שלא להתמודד על רכישת החברה. בחינת התאריכים מגלה כי הפגישות התקיימו בסמוך להחלטת רשות החברות הממשלתיות לפיה בנק ההשקעות סטיפל בשילוב עם לאומי פרטנרס ינהלו את איתור המשקיעים לרכישת החברה, ששויה מוערך ב־2–2.5 מיליארד שקל.
רשימה לבקשת היועמ"ש
רשימת הפגישות נחשפה לאחר שח"כ מיכל בירן ממפלגת העבודה שיגרה ליועמ"ש מכתב בקשה לבדוק מידע שנמסר לה, ולפיו התקיימו לכאורה פגישות בין הנהלת תעש לרוכש פוטנציאלי מספר שבועות לאחר שנקבע כי בנק ההשקעות סטיפל ינהל את המגעים עם המשקיעים. על פי כללי רשות החברות, על חברות ממשלתיות או מי מטעמן נאסר לנהל מגעים עם רוכשים פוטנציאליים או למסור מידע בקשר לחברה שלא בתיאום עם רשות החברות הממשלתיות. מדובר בנוהל משנת 1991 שנכתב עם תחילת הליכי ההפרטה של חברות ממשלתיות ונותר בתוקף עד היום. מה שעורר את חשדה של בירן הוא מכתב שנשלח לחברה בסוף דצמבר 2014 על ידי המשנה למנהל הרשות מאיר שמרה ובו הוא תזכר אותה כי שבועיים קודם לכן נבחר בנק השקעות שילווה את התהליך ולכן מעורבות החברה עצמה בהתהליך אסורה מאותו רגע.
תעש השיבה לפנייה של בירן וממכתב התשובה ששלחה ליועמ"ש עולה כי חלק מהפגישות שנערכו בניו יורק התקיימו יום לאחר שבנק ההשקעות נבחר, אולם בתעש טוענים כי כל הפגישות היו באישור ובתיאום עם רשות החברות. מכתב התשובה ליועמ"ש מפרט את רשימת הפגישות המלאה ואת המאמצים שהשקיעה הנהלת החברה בחיפוש אחר משקיע פוטנציאלי. מדובר בפגישות עם כשמונה משקיעים פוטנציאליים או נציגיהם בחודשים ספטמבר־דצמבר 2014 לצד פגישות עם ראש רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב ושר הביטחון בוגי יעלון. סבב הפגישות החל ב־9 בספטמבר 2014 עם סמי קצב, שרכש בעבר את מפעל הנשק הקל של תעש, והמסמך מציין כי כוונתו היתה לבחון את רכישת תעש עם מאיר שמיר ועם המספנות שבבעלותו. שמיר וקצב מתמודדים כיום בנפרד על הרכישה, אולם הם נמצאים במגעים לאחד כוחות בהתמודדות.
גורמים ישראלים נוספים עמם נערכו פגישות הם נציגים של חברות זרות בישראל. בסוף אוקטובר התקיימה פגישה עם יו"ר תעש לשעבר אבנר רז, המכהן כיום כמנכ"ל חברת אלול ושמייצגת בישראל שורה של חברות מארה"ב ובהן ג'נרל דיינמיקס - אחת מיצרנית מערכות הביטחון הגדולות בעולם.
נציג נוסף של חברה זרה עמו נערכו שתי פגישות בנובמבר ובדצמבר הוא מנכ"ל טבע לשעבר שלמה ינאי, שלפי המסמך עדכן כי איש העסקים היהודי־רוסי סטן פולוביץ', מבעלי קרן ג'נסיס, מביע עניין בחברה.
משקיע זר אחד נותר
אבל בכירי תעש לא הסתפקו באיתור משקיעים ישראלים או נציגים ישראלים של חברות זרות ויצאו לסבב פגישות בניו יורק עם משקיעים ב־22 באוקטובר וב־9 בדצמבר - היום שבו נבחר בנק ההשקעות שילווה את תעש בתהליך המכירה. בסבב הראשון נערכה פגישה עם המיליארדר היהודי מארק רואן, אחד ממייסדי קרן אפולו שבמשרדיה נערכה הפגישה. אפולו היא קרן פרייבט אקוויטי המנהלת נכון לשנה שעברה נכסים בשווי 159 מיליארד דולר. לפגישה הצטרף ג'יימס הבר מקרן ההשקעות ג'ונו שמתמחה בהשקעה בחברות מידל מארקט. עם הבר נערכה פגישה נוספת בדצמבר.
עוד פגישה שנערכה באוקטובר היתה עם וורן קנדרס, קבוצה אמריקאית שמשקיעה בחברות ביטחוניות והתמודדה במכרז של תעש אך לא קיבלה את אישור משרד הביטחון ורשות החברות להיכנס לחדרי המידע ולהמשיך לשלב השני. עם קנדרס נערכה פגישה גם יום לאחר אישור בנק ההשקעות סטיפל, ב־10 בדצמבר 2014. פגישה נוספת נערכה באוקטובר עם איתן תיגאי, שותף מנהל בקרן רון קפיטל המתמחה בהשקעה בחברות מידל מארקט.
מבין המשקיעים הזרים שעמם נפגש יו"ר תעש אודי אדם נותר כיום רק גורם אחד שמתמודד על רכישת החברה - איירה רנרט, שמתמודד על רכישת תעש באמצעות חברת רנקו. על פי המסמך, בנו הארי רנרט ביקר במפעל תעש בנובמבר 2014. פגישה נוספת נערכה עם רנרט האב ב־10 בדצמבר בניו יורק, יום לאחר שכבר נבחר בנק ההשקעות סטיפל לטפל באיתור המשקיעים. בנוסף לאחזקות ברנקו מחזיק רנרט ב־30% מחברת AM General, יצרנית ההאמר. פגישה נוספת נערכה בניו יורק גם עם המיליארדר היהודי אמריקאי רונלד פרלמן, בעליה של חברת האחזקות מקאנדרוז ופורבס.