בנק מרכזי במלכודת
כישלונו של הבנק המרכזי האמריקאי לייצר צמיחה ריאלית בת קיימא מציב אותו כיום בדילמה קשה - האם להעלות את הריבית
09:1628.08.15
כישלונו של הבנק המרכזי האמריקאי לייצר צמיחה ריאלית בת קיימא בכלכלה האמריקאית שם אותו כיום בדילמה קשה. הדילמה היא האם להעלות את הריבית ולפוצץ את בועת הנכסים האדירה שנופחה בשש השנים האחרונות או האם לסכן את האמינות של הבנק ולהמשיך לנפח את הבועה.
בעקבות משבר 2008, הפד נקט בשורה של אמצעים חסרי תקדים - הוא קיצץ את הריבית לאפס ושמר עליה ברמה הזו כבר 6 שנים, והוא הדפיס טריליוני דולרים בשלושה סבבים שהחלו בנובמבר 2008 ונגמרו באוקטובר 2014.
ריבית אפס והדפסה סיטונאית של דולרים היו אמורים להיות צעדים זמניים בלבד שנועדו לחלץ את כלכלת ארה"ב מהמשבר שנקלעה אליו. הרעיון הוא שברגע שהכלכלה תבריא, תצבור מומנטום ותגיע למעין מהירות מילוט, אפשר יהיה לסגת מהמדיניות המוניטרית הסופר-אגרסיבית הזו ולחזור לתוואי יותר נורמלי של ריבית.
ואכן, כאמור הפד הפסיק עם הדפסות הדולרים באוקטובר 2014, וכעת הוא מתכנן להתחיל להעלות את הריבית. יש רק בעיה אחת קטנה עם התוכנית הזו - הכלכלה האמריקאית מסרבת לשתף פעולה. המומנטום שאמור לאפשר את תחילת החזרה לריבית נורמלית, פשוט אינו קיים. למעשה, הצמיחה בכלכלה האמריקאית רק הולכת ומאטה. למשל, עפ"י תחזיות המודל של הבנק המרכזי באטלנטה, קצב הגידול השנתי של התמ"ג ברבעון השלישי עלול להיות בסה"כ 1.4% עלוב.
יש סימנים רבים נוספים לכך שמשהו בסיסי לא עובד כשורה בכלכלת ארה"ב. שיעור האבטלה אמנם יורד, אך זוהי אשליה אופטית שאפילו הפד הפסיק להעמיד פנים שהוא מאמין לה. שכן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא ברמה הנמוכה ביותר שלו מאז 1977. כלומר האבטלה נמוכה כי לא סופרים כמובטלים את 94 מיליוני האמריקאים שנמצאים מחוץ לכוח העבודה. גם הניסיון לעורר את שוק הדיור נגמר בפיאסקו, עם שיעור בעלות על בתים בארה"ב הנמצא כיום בשפל של 48 שנים. לכך יש להוסיף נתונים חלשים במגזרי הקמעונאות והייצור.
כך הפד שם את עצמו במלכודת קשה. הוא מבטיח כבר שנה שלמה שאוטוטו הוא מתחיל להעלות את הריבית. ועל מנת לשמור על מידה של אמינות, הבנק צריך לעמוד במילה שלו. כלומר, הפד עלול לנקוט בצעד מגוחך - העלאת ריבית על רקע צמיחה שמאבדת מומנטום, אנטי-תזה למה שבנק מרכזי אמור לעשות.
מימין: סטנלי פישר, סגן יו"ר הפד והיו"ר ג'נט ילן צילום: מיקי אלון, בלומברג בימים האחרונים מספרים לנו שהמשבר בסין הוא שגורם לירידות החדות בשוק האמריקאי. אך יש לזכור שהשוק האמריקאי מדשדש כבר כחצי שנה וסבב הירידות האחרון החל עוד לפני הפיחות במטבע הסיני. האמת היא שוול-סטריט אינה עיוורת לחולשה של כלכלת ארה"ב והמשקיעים אחוזי אימה שמא הפד יעמוד בהבטחה להעלות ריבית אפילו על רקע החולשה הזו. ההמרצות המוניטריות מאז 2008 היוו גורם מרכזי מאחורי הגיאות בשוק המניות, ובוול-סטריט פשוט לא רוצים שהמסיבה תסתיים.
למרבה הצער הפד קשוב וממושמע וכנראה ימשיך לתדלק את המסיבה. הפד מחויב לחלוטין לבועת הנכסים כי זו מסמלת את ההתאוששות כביכול שלאחר משבר 2008. לכן, לכל היותר תהיה העלאת ריבית אחת סמלית וקטנה, שתפקידה להראות שהפד עומד במילה שלו. אולם בזה יסתיים הצמצום המוניטרי וזו שאלה של זמן לפני שהחולשה במניות תביא לצעדים מרחיבים נוספים שיזרימו עוד אויר חם לתוך בועת הנכסים. אגב, יש כבר בארה"ב קולות הקוראים לריבית שלילית ולהרחבה פיסקלית מאסיבית – כלומר גירעון תקציבי ענק.
מה יהיה הסוף של כל זה? המחויבות של הפד לבועת הנכסים היא טרגית מאחר שטיבם של בועות שככל שעובר יותר זמן עד הפיצוץ הסופי שלהם, כך הנזק כבד יותר. כנראה שצריך משבר בסגנון 2008 על סטרואידים כדי שניזכר באמיתות האלה, ותודות לפד, זה בדיוק מה שנקבל.
הכותב הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'
