יפן: אנטומיה של אוכלוסייה שוקעת
שיעורי הפריון במדינה ירדו בחדות לאורך השנים ונעים סביב 1.4 ילדים; כפרים שלמים מתרוקנים, דירות רבות עומדות ריקות; האם אוכלוסיית יפן עברה את נקודת ה"אל-חזור" הדמוגרפית?
לא מזמן פורסמה ידיעה לפיה מספר הטלפונים החכמים שנמכר ביפן ב-2014 ירד ב-5.3 אחוזים ל-27.7 מיליון, בעוד שמספר הטלפונים שנמכרו מהדור הקודם עלה ב-5.7 אחוזים ל-10.5 מיליון, כך שבסך הכול נרשמה ירידה של כמיליון מכשירים. האם קרה ביפן שינוי חברתי שיצדיק את החזרה לטכנולוגיית העבר?
לפחות חלק מהתשובה נמצאת בנתונים הדמוגרפיים. אוכלוסיית יפן ירדה ב-2014 בכ-200,000, אך זה לא מסביר את כל הירידה במכשירי הסלולר. ביפן נולדו ב-2014 כמיליון ילדים, אך מספר הקשישים שיצאו לגמלאות היה כמעט כפול. אם נצא מנקודת הנחה שקשישים קונים פחות טלפונים חכמים, האם ליצרניות הטלפונים הסלולריים יש סיבה לדאגה?
- סוני עולה לאוויר: תשיק בשנה הבאה שירות רחפנים מסחרי
- יפן: הבנק המרכזי הותיר על כנה את תוכנית התמריצים
- ארה"ב נגד יפן: בואו לממן את קרב הרובוטים הענקיים
משפחה יפנית. מסתפקים בילד אחד צילום: שאטרסטוק
"חוזה קנגאווה" הביא את קץ ההסתגרות היפנית. מול הטכנולוגיה האמריקאית לא היה לסמוראים היפנים כל סיכוי. הם הבינו שמי שנשאר מאחור, עלול להפסיד את כל הקופה. הם הפכו לתלמידים חרוצים, והחלו לאמץ ולחקות את הטכנולוגיה של המערב. הם הפכו למדינה תעשייתית והתחילו לייצר בכל תחום אפשרי. אלא שהיה לכך מחיר – המדינה הפכה למעצמה מיליטריסטית. ב-1894 הם פלשו לקוריאה וניצחו את חיילי צבא סין שהוצבו שם, ב-1905 הם הביסו את הצי הרוסי. האימפריה היפנית הייתה בדרך להיות מעצמה, עד הסוף המר – כשיפן הובסה במלחמת העולם השנייה.
אלא שלא רק טכנולוגיה אימצו היפנים. גם הרפואה היפנית הפכה למתקדמת. תמותת התינוקות והילדים ביפן צנחה בתחילת המאה העשרים, בעקבות אירופה וארה"ב, ובעקבות זאת צנחו גם שיעורי הילודה. בשנות החמישים של המאה העשרים, בעוד שכנותיה סין ודרום קוריאה מתהדרות בשיעורי פריון של 6 ילדים לאישה, היפניות כבר ילדו פחות מ-3. בשנות השבעים, חלה החמרה נוספת, ומספר הילדים לאישה ירד אל מתחת מ-2. בעשרים השנים האחרונות שיעורי הפריון ביפן נעים סביב 1.4.
המשבר ביפן כיום הוא כבר בגדר קטסטרופה: כפרים שלמים מתרוקנים, דירות רבות עומדות ריקות, בעיקר בכפרים ובפרברי הערים הגדולות. דשדוש כלכלי מאפיין את המדינה כבר עשרים וחמש שנה.
ייתכן מאוד שאוכלוסיית יפן עברה את נקודת ה"אל חזור" הדמוגרפית. שיעור התחלופה של יפן, כמו של מרבית המדינות המפותחות, נע סביב 2.1 ילדים לאשה . שיעור התחלופה הוא רמת הילודה שבה לכל אישה יש בת אחת ממשיכה. פירושו של דבר הוא, שבשיעורי פריון של 1.4, כל דור (כ-25 שנים) קטן בכשליש מדור האמהות שלו, ובמחצית מדור הסבתות.
וכאן המתמטיקה באה לעזרת הדמוגרפיה: כדי לתקן את הבעיה, לאחר דור של ילודה כה נמוכה, כל יפנית צריכה להביא לעולם 50 אחוז יותר ילדים משיעור התחלופה, כלומר 3.15 ילדים, ואם הבעיה נמשכת שני דורות - יותר מארבעה. הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. ניסיונות לעודד ילודה ביפן כשלו. היפניות יולדות מעט מאוד, ומעדיפות להתמקד בעבודה ובחיי חברה . רובן נישאות, אם בכלל, בגיל מאוחר. גם הגברים לא להוטים להינשא. יש לכך הסברים סוציולוגיים ותרבותיים רבים.
כבר כיום אוכלוסיית יפן כ- 126.5 מיליון, פוחתת בכ-200,000 בשנה. התמותה עולה על הילודה, וזאת כשתוחלת החיים ביפן היא מהגבוהות בעולם (80 שנה לגברים, 86 לנשים). שיעור התמותה עתיד לעלות, ולכך יהיו השלכות חמורות על כלכלת המדינה. כבר כיום שיעור הקשישים (כ-27 אחוזים בני 65 ומעלה) כפול ויותר משיעור הילדים באוכלוסייה (עד גיל 15). על כל ילד שנולד, נוספים כמעט שני גמלאים. והדבר רק יחמיר בעתיד.
החוב הלאומי היפני הוא כנראה הגבוה בעולם יחסית לתוצר – 10 טריליון דולר. מרביתו היא פרי חסכונות של עשרות מיליוני יפנים. בבוא היום, עלולים אותם חוסכים לעמוד בפני שוקת שבורה, כשלמדינה לא יהיו מקורות לשלם להם את הפנסיה שלהם. התוצר היפני ברבעון השני החל לרדת למרות מאמציו הסיזיפיים של ראש הממשלה שינזו אבה. אם הבעיה הדמוגרפית לא תיפתר במהרה – כלכלתה תתחיל להתדרדר, והממשלה תיאלץ לקצץ בהוצאותיה. העלאת שיעורי מיסים שננקטה לא מזמן, לא ממש הביאה לשיפור, אלא אף תרמה להקטנת הצריכה.
פתרון אפשרי חלקי למשבר הדמוגרפי יהיה פתיחת שערי ההגירה. היסטורית, יפן תמיד הייתה חשדנית כלפי זרים, בשל חששה מהתגברות ההשפעה של מעצמות אירופיות קולוניאליסטיות, ואף הטילה מגבלות על פולחן הנצרות. אבל בסופו של דבר יפן תיאלץ להתיר למהגרים להיכנס למדינה כדי להשתלב בשוק העבודה ולענות על מצוקת כוח האדם.
יפן היא מקרה קיצון של הבעיה הדמוגרפית הכלל עולמית, והטרגדיה שלה היא רק הפרומו למשבר הכלכלי העולמי הגדול שעוד לפנינו. אך למרבה הצער, יפן היא לא היחידה – הדמוגרפיה הסינית שתיחשף בטור הבא, אינה רחוקה בהרבה.
