הכנה לסקנדל: מה הסיכוי שגורל מינויו של הירש יהיה זהה לזה של גלנט ופרנקל?

המינויים, שבמעבר בין החלטת המינוי לבין אישור ועדת טירקל, טבעו בים גדול של תחקירים, לכלוכים, בדיקות ובחישות. גל הירש כבר נמצא בנתיב הזה ומעניין גם לעקוב מה צפוי בעוד שלושה מינויים בכירים שעל הפרק: יועץ משפטי לממשלה, ממונה על הגבלים עסקיים וראש הרשות למלחמה בהלבנת הון.

1

קומביניות אפלות

תהליכי מינוי היו נגועים באינטרסים זרים

בין שתי השלישיות יש הבדל מהותי. גלנט, פרנקל והירש הם חלק מהמינויים שנותרו בידי הממשלה. השר ממליץ, הממשלה מאשרת ולבסוף נותנת ועדת טירקל את ההכשר הערכי. בשלישיית המינויים הממתינה (היועץ המשפטי, הממונה על הגבלים, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון) המסלול הפוך: ועדת איתור ממליצה, השר והממשלה מאשרים. כאן לא צריך את טירקל.

שתי פרשות מפורסמות גרמו להעברת מינויים שהיו בידי הממשלה לוועדת איתור: לאחר פרשת בר־און חברון עבר מינוי היועץ המשפטי לממשלה לידי ועדה וכך גם לאחר פרשת השחיתות ברשות המסים.

גל הירש. חמק מתחת לרדאר צילום: טל שחר

שתי הפרשות שיקפו שבר גדול. לראשונה דבק חשד אמיתי להשתלטות קומבינות אפלות וסמויות מהעין על תהליך המינוי. האם המינוי של עו"ד רוני בר־און נועד לחלץ את אריה דרעי מאישום פלילי? האם מקורבים דחפו למינוי ג'קי מצא למנהל רשות המסים בתמורה למינוי מקורביהם לתפקידי מפתח ברשות? הסיפור הזה הסתיים בהרשעות פליליות.

בכל מקרה יועץ משפטי לממשלה ומנהל רשות מסים נבחרים מאז בידי ועדת איתור. ומה ההבדל בינם לבין מפכ"ל משטרה שעדיין נבחר בידי השר? אין הבדל. העניין הוא שטרם התפוצץ סקנדל גדול מספיק בהליך המינוי של המפקח הכללי של המשטרה כדי "לחלץ" מידי הממשלה גם את המינוי הזה. מי יודע, אולי ארדן הצליח.

2

מלחמת הספינים

השם שחמק מתחת לרדאר הוא שלקח את הקופה

הפוליטיקאים לא ויתרו בקלות. במינוייהם של מני מזוז ויהודה וינשטיין ליועצים משפטיים לממשלה הם דאגו לאייש את ועדות האיתור במקורביהם כדי שידחפו את מועדפיהם והצליחו בכך. לעומת זאת, יובל שטייניץ כשר אוצר ניסה למנוע את מינוי משה אשר למנהל רשות המסים, לאחר שזה נבחר בידי ועדת איתור. אשר ניצח את השר בבג"ץ, לאחר שהשופטים קבעו שנדרש טעם מהותי וממשי כדי להפוך החלטה של ועדת איתור. לשטייניץ, שפשוט העדיף את משה טרי בתפקיד, לא היה כזה.

ועתה נערכים הצדדים למינויי היועץ המשפטי והממונה על הגבלים. מאז ומתמיד היה לפוליטיקאים אינטרס במינוי יועץ קואופרטיבי. היום, בעיצומה של המלחמה על מתווה הגז, דרוש גם ממונה שלא יערים מכשולים כקודמו פרופ' דיויד גילה. ובקרוב תחל מלחמת הספינים.

ראש הממשלה יחליט על מועמדיו לשני התפקידים, התקשורת תנסה לנחש מי הם, מסכי עשן ייפרשו, מועמדים יודלפו, יוכפשו, יקודמו. שמות יעלו ויתפוגגו. בבחירת הירש כיכבו שלושה מועמדים בתקשורת והשם שחמק מתחת לרדאר לקח את הקופה. ואולי גם הוא ייערף בסוף. אצל טירקל, היועץ המשפטי, מבקר המדינה, בג"ץ, וכמובן בתקשורת, כשמישהו אולי יגלה שהירש שיחד, שיקר, הפקיר, מעל או שסתם הבוץ המצטבר מהחשדות האלה יוסיפו את ראשו לסל שבו מונחים ראשיהם של גלנט ופרנקל.

3

ועדה מסדרת

ועדת האיתור מקטינה את הסיכוי לסקנדל לאחר המינוי

לשרשרת הסיפורים האלה שני לקחים מרכזיים: הראשון הוא שמינוי מסיים מלחמה בין מועמדים, אבל מתחיל מלחמה על ראשו של הזוכה הבלתי מאושר בתפקיד.

הלקח השני הוא שאמנם העברת הסמכות למנות מהממשלה לוועדת איתור מחלישה את המשילות ומגבילה את הפוליטיקאים, אבל ודאותו מתחזקת והסיכוי לסקנדלים קטן משמעותית.