נתניהו ימנף את גילוי הגז המצרי לקידום המתווה
שדה הגז שהתגלה אתמול במצרים, אם אכן יתברר כענק כפי שנטען, עשוי להעמיד בסכנה חוזי יצוא של דלק ונובל אנרג'י - מה שיסייע לראש הממשלה להגביר את הלחץ לאישור מתווה הגז הישראלי
חברת האנרגיה האיטלקית אי.אן.איי (eni) הכריזה אתמול שגילתה שדה גז מול חופי מצרים. על פי הערכות, נפח הגז במאגר עשוי להגיע לכ־845 מיליארד מ"ק - כ־36% יותר משמכיל מאגר לווייתן, הגדול ביותר שלחופי ישראל.
בהודעה שמסרה אי.אן.איי נאמר כי מנכ"ל החברה קלאודיו דסקלצי נסע לקהיר לפגישה עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי.
- בעקבות גילוי מאגר הגז הענק מול חופי מצרים - לווייתן עלול להפגע
- מחיר הגז הטוב ביותר היה דווקא במתווה המקורי
- עם כל הכבוד למתווה, התחרות במשק עדיין רחוקה
עיון בהודעת אי.אן.איי מגלה שהשדה החדש מתפרש על פני 100 קמ"ר ובעומק של כ־1.4 ק"מ. ההודעה תפסה את חברות הגז במבוכה, משום שמי שעלולה לסבול מגילוי מאגר גז כה גדול היא בעיקר שותפות לווייתן — שכן היא מחזיקה שני מזכרי הבנות למכירת גז למצרים ולירדן ובהיקף כספי של כ־50 מיליארד דולר (במחירי אמצע 2014).
צילום: אתר eni
פיתוח מאגר גז כה גדול והצורך בחוזים שיממנו אותו עלולים להשאיר את לווייתן מתחת לאדמה, משום שהירדנים והמצרים עלולים להעדיף לרכוש את הגז ממקור קרוב, או במקרה של המצרים אפילו מעצמם. ואם מאגר לווייתן יישאר מתחת לאדמה, הוא עלול לעבור אחד משני תהליכים - או שיחזור לידי המדינה בהעדר כדאיות כלכלית לפיתוח, או שהשותפות יאלצו למצוא לו לקוחות חדשים, שבעולם של צניחת מחירי אנרגיה לא ברור מהיכן יביאו אותם.
חברת אי.אן.איי פועלת ב־79 מדינות והיא חברת האנרגיה ה־11 בגודלה בעולם. היא נסחרת בבורסה של מילאנו, ונושא מכירת מניות הממשלה בה הוא סלע מחלוקת באיטליה זה כעשור. במצרים פועלת החברה מאז 1954 באמצעות החברה הבת IEOC Production.
המאגר החדש עלול לייתר את פיתוח לווייתן
ההודעה של אי.אן.איי לא חושפת מה הסיכוי למציאת הגז בפועל, וזהו נתון קריטי להמשך הפיתוח. בשלב זה מדובר בהערכות בלבד להימצאות שדה הגז, וטרם בוצע קידוח אימות או ניסיון פיתוח כלשהו. יש לקחת את הגילוי בעירבון מוגבל משום שכבר היו לנו בשנים האחרונות הכרזות על מאגרי גז גדולים - כמו שרה, מירה וישי - שבסופו של דבר התגלה שפיתוחם לא שווה את העלויות בשל כמות גז נמוכה.
בנימין נתניהו על רקע מאגר תמר
עם זאת, בהחלט ניתן לומר שאם ההערכות הללו נכונות, הגילוי החדש משנה את כללי המשחק בכמה פרמטרים. למשל, כל ההערכות הגיאולוגיות המלומדות על כך שאין בים התיכון עוד מאגרי גז גדולים עלולות להתברר כלא נכונות ולהגחיך את הטוענים כך. ואם במצרים מצאו עוד מאגר כזה גדול, אולי זה לא בלתי סביר שיש מקום לגילויי גז חדשים גם מול חופי ישראל.
שנית, חוזה הגז המיידי למכירת גז למצרים - החוזה של מאגר תמר מול יוניון פנוסה הספרדית, שמחזיקה מתקן ייצוא גז נוזלי בצפון מצרים ובשותפות ממשלת מצרים - שהיקפו כ־15 מיליארד דולר, רק מחכה למימוש מהיר עם אישור המתווה, ולכן מוקדם לסתום את הגולל על מכירת גז למדינות שכנות.
מהצד השני של המתרס, מאגר גדול כל כך (התמונה היתה משתנה גם אם גודלו היה קטן בחצי) עלול להבריח לקוחות מהגז הישראלי לגז המצרי. נפחו של המאגר החדש עולה על הכמות שטמונה במאגרים לווייתן הישראלי ואפרודיטה הקפריסאי, שגם בו מחזיקות נובל אנרג'י (70%) ודלק (30%). בתרחיש קיצון, המאגר הענק של אי.אן.איי יבטל חלקית או באופן מלא גם את לווייתן וגם את אפרודיטה. אם אכן יש גז במאגר החדש, המונופול של לווייתן על אספקת גז - גם לישראל וגם לסביבה - עלול להיעלם.
היתרון הגדול היחיד שעוד נשאר למשק הישראלי על פני האיטלקים היא העובדה ששני המאגרים - זה שהתגלה ומאגר לווייתן - עוד לא פותחו. לוחות הזמנים עשויים להיות זהים וכך גם העלויות. אישור מהיר של מתווה הגז והוכחת נכונות פיתוח עם גמישות מחיר מצד בעלי לווייתן עשויים להשאיר אותו רלבנטי גם בשנים הבאות.
חברות הגז ימנפו את הגילוי ללחץ לאישור המתווה
חלק מחברות הגז ינסו למנף את הגילוי ללחץ על מקבלי ההחלטות לאשר את מתווה הגז כבר השבוע, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ. היום מתוכננת להתקיים פגישה בין שרי הממשלה, שבה עשויים לקחת חלק נתניהו, שטייניץ ושר הכלכלה אריה דרעי, שסירב להתייחס אתמול לנושא.
מי שמיהר להגיב על הידיעה הוא שר האנרגיה יובל שטייניץ, שאמר ש"גילוי שדה הגז הענק במצרים הוא תזכורת כואבת לכך שבזמן שמדינת ישראל 'ישנה בעמידה' ומתמהמהת עם האישור הסופי של מתווה הגז ומעכבת חיפושים נוספים העולם משתנה לנגד עינינו, כולל ההשלכות על אפשרויות היצוא".
המתווה נותר בינתיים ללא שינוי. אחת הסברות שעלו אתמול היא שבמקרה של הסכמה המדינה יכולה לבצע הצרחה בין מאגרי תמר ולווייתן, כך שייעודו של תמר, המאגר הפעיל היחיד, ישתנה ליצוא במטרה לשריין מיידית חוזים במצרים וירדן. הצד השני של המשוואה הוא לייעד את כל תכולת לווייתן לשוק המקומי, מהלך שיבטיח את פיתוחו מצד אחד ומצד שני לא יבריח חוזים. הבעיה עם הפתרון הזה היא שהוא אולי נראה טוב על הנייר, אבל הדרך ליישום עשויה להיות מסובכת מאוד.
