ברודט: "הטכנולוגיה ממציאה את הבנקאות מחדש. הרפורמות הן קרב ישן שיגרום נזק"

"בניגוד למנטרה שדואגים לדקלם בכלי התקשורת, מערכת הבנקאות בישראל היא תחרותית", המשיך ברודט. "יש תחרות עזה בין הבנקים על כל לקוח ולקוח. אני אומר זאת, מהניסיון שלי, והדבר בא לידי ביטוי בעלויות, בשחיקה בהכנסות וגם בהורדת עמלות.

"חשוב לי לנתץ סטיגמה שקיימת אצלנו, כאילו המחירים שהבנקים גובים מהלקוחות הם מהיקרים בעולם.

אז זהו – שלא. ממש לא נכון".

מי שישווה אותנו למדינות ה-OECD, יגלה כי מחירי השירותים הבנקאיים בישראל (עמלות, מרווחי אשראי) נמצאים בחלקים הנמוכים של הטבלאות. זה לא ממצא שלי זה מדו"ח זקן".

דוד ברודט צילום: נמרוד גליקמן

ברודט התייחס לשינויים שארעו במשק בכלל ובמערכת הבנקאית בפרט במהלך עשור האחרון מאז רפורמת בכר: "מפת התחרות השתנתה לחלוטין. הגופים המוסדיים החלו להעמיד אשראי ללקוחות והבנקים מתחרים זה בזה בעוצמה רבה . השינוי הזה, של הסביבה התחרותית, גרם לתמורה משמעותית בתמהיל המימון של הסקטור העסקי – כיום, הבנקאות הישראלית מספקת רק 47% מסך האשראי העסקי שמועמד לטובת העסקים, כל ה- 53% הנותרים הם של המוסדיים ובנקים מחו"ל.

בעבר הבנקים היו ספקי האשראי היחידים לעסקים.

"בתחום אשר מאוד מעניין את כולנו, משקי הבית הישראליים, המשכנתאות, מוסכם על הכול שיש תחרות רבה והמחירים הינם נמוכים. באשראי האחר למשקי הבית ועסקים קטנים, חל שינוי גדול בשלוש השנים האחרונות וגברה בו התחרות בין הבנקים. כמו במשכנתאות".

ברודט שב וביקר את כלי התקשורת: "כותרות העיתונים מדברות על רווחיות מופרזת של מערכת הבנקאות. צריך לזכור שההון המושקע במערכת הבנקאות הוא כ-90 מיליארד שקל, והריווחיות משקפת תשואה של 8% וזה שונה מענף הסלולר ששם, ערב הרפורמה היו שיעורי תשואה של למעלה מ-100%".

יו"ר לאומי המשיך ואמר "כולם מציעים לערוך רפורמות בבנקאות על-מנת להגביר את התחרות. אגב, גם אני, עסקתי, בימיי לא מעט בשירות הציבורי, ברפורמות ובתחרות, כולל בתחום הבנקאות. אומר מיד, ובקול צלול וברור:  אין לי התנגדות ואין לי כל חשש מתחרות.

"מערכת הבנקאות אינה מושלמת, כמו דברים רבים בעולם, ויש גם בה מה לשפר. אבל צריך לעשות זאת בתבונה. ההתפתחויות הטכנולוגיות בענף הבנקאות צוברות תאוצה מול עינינו. אנו בעידן של "מהפכה טכנולוגית" - מכה גלים בעולם הבנקאות בעוצמה רבה".

ברודט סיכם ואמר כי "האבסורד הגדול שבמקום לעסוק בסוגיות האמיתיות של שילוב חרדים, שיפור ההשכלה, ייצוא, פריון ושיעורי צמיחה מתעסקים ביתר שאת במערכת הבנקאית. הסוגיות האמיתיות שצריכות להדיר שינה מעינינו הן איך ייראו פניהם של החברה הישראלית והמשק הישראלי בעוד מספר שנים"