האם נטפליקס בצרות?

משהו גדול קורה מאחורי המסך הקטן. כמה פעמים בערך צפיתם השבוע בסרטון וידיאו ממסך של מכשיר נייד או מחשב שולחני, וכמה פעמים הדלקתם את הטלוויזיה לשם כך? כמה דקות צפייה הקדשתם למסכים ניידים וכמה למסך הענקי והיקר בסלון? כמה ממכריכם ביטלו מינויים לספקיות טלוויזיה רב־ערוצית? כמה ממכריכם מחנכים את ילדיהם בלי צפייה בטלוויזיה? ולאן נעלמו כל ספריות הווידיאו?

סרטים להורדה

תעשיית הווידיאו והטלוויזיה פורחת. מי שמדשדשים הם תחנות השידור וחברות ההפצה הישנות, שאותם השחקנים החדשים בשוק עוקפים. עשר שנים לאחר לידתו, אתר הסרטונים יוטיוב שבבעלות גוגל ממשיך לצמוח בקצב חסר תקדים: זינוק של 60% בשעות הצפייה באתר בשנה החולפת לעומת השנה שלפניה, ועלייה של 40% במספר המפרסמים. החשיפה ליוטיוב של בני 18 עד 49 גדולה מזו של כל רשת כבלים אמריקאית, והפריסה העולמית שלו היא חסרת תקדים או מתחרים.

ויוטיוב הוא רק טיפה בזרם. נטפליקס, שירות הצפייה הישירה שחיסל את תעשיית ספריות הווידיאו, החל ליצור הפקות מקור כגון "בית הקלפים", וכיום אחראי ליותר משליש מנפח תעבורת המידע באינטרנט האמריקאי. אליו הצטרפו בינתיים שירותים מתחרים של אמזון, יאהו ו־AOL ששיעתקו את המודל, לרבות נושא הפקות המקור.

פייסבוק מנסה ללכת בעקבות יוטיוב, לאחר שפתחה את עמודיה להעלאת סרטונים והצגתם — אך לא מאפשרת לשלוח את הצופים במחי קליק לאתר המקור של הסרטון. ביוטיוב ששו לפרסם את הנתון המעליב שלפיו רוב מוחץ ומוחלט מ־1,000 הסרטונים הנצפים ביותר בפייסבוק מועתק ישירות מיוטיוב. אפשר לצפות למאבק בין גוגל ופייסבוק על הכנסות הפרסום מהסרטונים, ומאבק משותף של שתיהן למצוא דרכים להגדיל את ההכנסות האלה מכל דקת וידיאו: הצמדת פרסומות בתחילת סרטונים, בסופם ובמהלכם והדבקת באנרים על הסרטון עצמו, כמו גם ספירת האישונים והתגובות, הם חלק ממערכת לומדת ומשתכללת. לפי הערכות, שוק ההכנסות מפרסומות בווידיאו מקוון יחצה בקרוב את קו העשרה מיליארד דולר לשנה.

עליית ה"נטפליקסים" מבורכת, אבל במלחמות הסרטונים יש צד שלא סופר, והוא שחלק ניכר מתוכן הווידיאו שיוטיוב ופייסבוק מתפרנסות ממנו מגיע מיוצרים עצמאיים קטנים.

יותר מ־20 אלף מהיוצרים האלה ומצופיהם נפגשו הקיץ בכנס השנתי ויד־קון (vidcon.com) בקליפורניה. הם דיברו על יותר מ־8 מיליארד הדולר שהענף מגלגל, ועל הפיתויים והתגמולים ליוצרי וידיאו עצמאיים, שמהם נהנים כיום רק המצליחים ביותר שבהם: כיום יוטיוב מציע ליוצרי סרטונים הזוכים להצלחה ויראלית לקבל יותר ממחצית הכנסות הפרסום על סרטונם. וכשהסכומים מאמירים האווירה מתחממת.

האם נראה בעתיד שביתת יוצרים ויראלים שמלווה בדרישות מאתרי הווידיאו, בדומה לשביתת התסריטאים שהיתה בהוליווד? האם, ככל שיותר כסף יזרום לענף, נראה הפקות זעירות הולכות ומשביחות, עד שאפילו נטפליקס הצעיר והמהפכני יחוש איום? דבר אחד בטוח, יש שיר שרלבנטי למצב הרבה יותר מ"לונדון" של לוין: "הווידיאו הרג את כוכב הרדיו". מאז שנות השבעים ועד היום, הוא ממשיך לקטול.