ישראל לא ערוכה למשבר הכלכלי הבא

אי אפשר לדעת בוודאות אם ומתי יגיע המשבר הכלכלי הבא, אך דבר אחד ברור לחלוטין - ישראל לא ערוכה אליו.

בשנים לאחר המשבר הגדול של 2008 קברניטי המשק אהבו להתגאות בכך שישראל עברה אותו בצורה הרבה יותר טובה ממרבית המדינות המפותחות. זה לא קרה במקרה, תרמה לכך הקפדה על המשמעת התקציבית. הממשלה הגיעה למשבר עם התקציב כמעט מאוזן במקביל לכך שהמשק צמח בשיעור גבוה של כמעט 5% לפני המשבר תוך גידול בהשקעות ובצריכה.

צריכים לזכור שבשנת 2002 ישראל חוותה משבר אחר יחד עם כל העולם, ממנו דווקא נפגעה יחסית הרבה יותר מהמדינות האחרות. מלבד האירועים הביטחוניים המקומיים, תרמו לחומרת המשבר ביחס לישראל אז הגירעונות הגדולים של הממשלה והתפוצצות בועת ההיי טק.

מימין בנימין נתניהו, משה כחלון וגלעד ארדן צילום: אלכס קולומויסקי

באיזה מצב ישראל תפגוש את המשבר הבא

לכאורה, המצב הפיננסי של ישראל השתפר משמעותית. יחס חוב תוצר של ישראל, שהוא המדד המוביל להערכת הסיכון הפיננסי של המדינה, ירד דרסטית מתחילת שנות האלפיים מרמה של קרוב ל-100% ל-67% בשנת 2014, כאשר המצב השתפר בזכות המאמצים הגדולים לשמירה על מסגרות התקציב.

נראה, שלאחרונה המסגרות מתחילות להתרופף ומחויבות מקבלי ההחלטות למשמעת הפיסקלית פוחתת. אמנם הממשלה קיבלה על עצמה החלטה להוריד את הגירעון החל משנת 2017, אולם מאז תחילת שנות ה-90 היו קרוב ל-20 תוכניות להורדה רב-שנתית בגירעון שאושרו בממשלה ו אף אחת לא הושלמה. מה שמאחד את כולן שתמיד הורדת הגירעון לא מתחילה בשנה הקרובה, אלא רק בשנים לאחר מכן. תמיד יש צרכים דחופים בטווח הקצר.

גם הפעם בתקציב לשנים 2016-2015 הממשלה מפרה את ההחלטות הקודמת להורדת הגירעון. הגירעון בשנים אלה היה אמור לעמוד על 2.5% ו-2% בהתאמה ובפועל לפי התקציב המתוכנן הוא יהיה 2.9% בכל אחת מהשנים הללו. בנוסף, במקום גידול בהוצאה הממשלתית לפי כלל ההוצאה שאושר רק לאחרונה של 2.6% בשנה, ההוצאות צפויות לגדול בקצב של כ-3.6% בממוצע בשנתיים הללו.

לכאורה מדובר בחריגה של 0.5%-1% אולם, זה דווקא די נוראה ומסוכן. ראשית, לפי הסטנדרטים הבינלאומיים, הגירעון בפועל בישראל גבוה בכ-1% ממה שמדווח על ידי הממשלה בגלל רישום שונה של הפרשי הצמדה על החוב. שנית, הצמיחה במשק נמצאת במגמת ירידה - התקציב בנוי על בסיס התחזית לצמיחה של מעל 3%, אך הנתונים האחרונים מראים שהמשק צומח בקצב של לא יותר מ-2.5% וזאת בהמשך להאטה בצמיחה בשנים האחרונות. במקביל לא בטוח שמגמת ההאטה תתהפך נוכח המציאות הכלכלית הלא מלבבת בעולם.

בנתונים אלה, גם ללא המשבר, סיכויים גבוהים שיחס החוב תוצר של ישראל - צפוי לעלות. זה יהיה איתות שלילי מאוד למשקיעים ולחברות הדירוג שבסופו של דבר יוביל להתייקרות עומס החזרי החוב על הממשלה. אם לרוע המזל יתרחש משבר, המצב הפיננסי של ישראל יורע משמעותית ומהר.

נוסיף לתמונה התקציבית "המתוחה" גם את הסיכון הטמון בשוק הנדל"ן המנופח, ענף ההיי טק שמלא "באוויר חם" והריבית האפסית ונקבל שגם היכולת של בנק ישראל להגיב להתפתחות שלילית כמעט לא קיימת.

במדינת ישראל במיוחד, שבה יש גם נסיבות גיאופוליטיות מיוחדות, חייבים לשמור על מרווח ביטחון בתחום המדיניות הכלכלית שלא קיים היום. מקבלי ההחלטות שנכנסים כעת לדיוני התקציב צריכים לקחת את זה בחשבון כדי שהמשבר הבא יגמר עבור אזרחי המדינה כמו המשבר של 2008 ולא כמו 2002.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות