בלעדי לכלכליסט
הדרישה הבאה של נובל: רשת ביטחון לחוזים עם מצרים
תגלית הגז מול חופי מצרים ממשיכה להשפיע על חברות הגז הפעילות בישראל. גוברות ההערכות שנובל אנרג'י תבקש להוסיף למתווה הגז נספח המקנה לה רשת ביטחון ממשלתית אם מצרים תפר את החוזים שחתמה איתה. בממשלה סירבו להתייחס
גילוי שדה הגז המצרי החדש וההערכות שהוא יפותח עד סוף העשור עשויות להוביל את נובל אנרג'י להוסיף למתווה הגז נספח שיכלול "רשת ביטחון ממשלתית" עבור חוזי היצוא למצרים. כך נודע ל"כלכליסט".
קראו עוד בכלכליסט:
- שר האנרגיה המצרי: "גילוי שדה הגז לא יפגע במו"מ עם ישראל"
- מצרים: בשדה הגז הענקי יושקעו 7 מיליארד דולר
- בעקבות גילוי שדה הגז הענק, מצרים מודיעה: נפסיק לייבא גז טבעי בתוך 5 שנים
ממשיך לזגזג
פניית הפרסה של נתניהו: מניח את מתווה הגז על שולחן הכנסת
יומיים לאחר שהחליט לא להעביר את המתווה לאישור הכנסת החליט הבוקר ראש הממשלה לשנות את דעתו, אך לא יקיים עליו הצבעה היום. הנחת המתווה תאפשר לנתניהו לכנס את הכנסת במהלך הפגרה
אורי תובל,
9 תגובות
לכתבה המלאה 
ההערכה הזאת החלה לחלחל לאוצר ולמשרד ראש הממשלה, שמסרבים להתייחס אליו בתקווה שכלל לא יתממש.
מדוע נובל אנרג'י עשויה לבקש רשת ביטחון כזו? כזכור, בתחילת השבוע הודיעה ENI האיטלקית על מציאת פוטנציאל הפקה של גז ממאגר שנפחו התיאורטי גדול כמעט כמו השילוב של לווייתן ותמר יחדיו. הגילוי הוביל להתרסקות יחידות ההשתתפות של חברות הגז עד להפסדים "על הנייר" של קרוב ל־6 מיליארד שקל.
בימים האחרונים ניסו גורמים בלווייתן לדלות עוד נתונים על השדה המצרי החדש, ומבדיקת "כלכליסט" עולה שמדובר בקידוח בודד שבוצע על בסיס סקר גיאולוגי דו־ממדי של הקרקע, לעומת מה שמקובל בענף: סדרה של 4-3 קידוחים שמבוצעים על בסיס סקר גיאולוגי תלת־ממדי של הקרקע. המשמעות היא שגודל המאגר, מועדי הפיתוח שלו ועלות ההפקה עדיין באוויר. אלא שחברות הגז שפועלות בארץ לא מחכות, כשהחשש מפיתוח מהיר יחסית של הגז המצרי וחתימה על חוזי מכירה אזוריים מדירים שינה מעיניהן.
קידוח לווייתן צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
חברת החשמל והמפעלים כלקוחות עוגן
אחת האפשרויות שעלו היתה לגדר את חוזי המכירה למצרים בהבטחה ממשלתית קונקרטית לייצר ביקושים בישראל במקרה שהחוזים עם מצרים יפלו. במקרה כזה המדינה יכולה להטיל על חברת החשמל לרכוש מראש עוד גז עבור תחנות הכוח שלה שישמשו גם להסבת תחנות הכוח הפחמיות. לחילופין, המדינה יכולה לחזור להצעה לרכוש גז במרוכז עבור מפעלי התעשייה או מגזר התחבורה (SINGLE BUYER) ואז להעביר אותו במחיר עלות למפעלי התעשייה. אחד היתרונות העיקריים במסלול זה הוא יצירת פיקוח מחירים יש מאין בגלל מעורבות המדינה ברכישה.
רעיון רשת הביטחון אינו חדש ולמעשה כבר קיים מול חוזה הגז הירדני שמחכה להתממשות. ההיקף של רשת הביטחון על החוזים עם ירדן היא כמיליארד שקל בשנה. מי שאמור לתת את הערבות, אם ייחתם חוזה בין לווייתן לחברת החשמל הירדנית, היא ממשלת ארה"ב. מנובל אנרג'י סירבו להתייחס לידיעה.
בתוך כך, הישועה עשויה להגיע בכלל מממשלת מצרים. שר הנפט המצרי שריף איסמעיל התראיין אתמול לסוכנות רויטרס ואמר ש"כל מו"מ בין חברות גז פרטיות שפועלות במצרים לבין כאלו שפועלות במזרח התיכון, כלומר מישראל או מירדן לא ייפסק". לדבריו, מי שיחליט אם לקיים את החוזה או להפר אותו הם הלקוחות הרוכשים. השר איסמעיל אף הכריז שתגלית הגז החדשה תשרת את השוק המקומי המצרי בלבד, מאחר ששוק זה סובל ממחסור של עשרות אחוזים בין הביקוש להיצע. הביקוש במצרים לגז עומד על כ־60 עד 70 מיליארד מ"ק בשנה. היצע המקומי הוא רק 50. אם לוקחים בחשבון שהמשק המצרי גדל בכ־10 מיליארד מ"ק בשנה, קל להבין מדוע שר הנפט המצרי לא משאיר מקום לספק. "אנחנו חייבים להיות מציאותיים", סיכם, והוסיף שהגילוי החדש ימשוך למצרים השקעות חדשות.
נתניהו לא השכיל לנצל את דברי השר המצרי
ההצהרה של השר המצרי הביאה לגל עליות במסחר ביחידות ההשתתפות של חברות הגז הישראליות. אם משקללים את העליות של אתמול, נראה שחברות הגז בדרך לכסות חלק ניכר מהירידות שנרשמו ביחידות ההשתתפות שלהן בתחילת השבוע ועם ההודעה על גילוי שדה הגז המצרי החדש. מי שהיה אמור לנצל את המצב הוא ראש הממשלה, שהודיע אתמול על החלטתו להניח את מתווה הגז על שולחן הכנסת, ובהמשך חזר בו. מקורביו של שר הכלכלה אריה דרעי ניסו לרמוז אתמול שהמידע על שדה הגז המצרי אמור היה להיות גלוי ושאי חשיפתו היא מחדל, אולם מי שייעץ לדרעי שכח שעתודות הגז של מצרים היו גם לפני השבוע האחרון גדולות פי שלושה מאלו של ישראל ולכן לא היתה בהודעה על התגלית כל רלבנטיות לשוק המקומי.
