כשנגיע לגשר נדפיס אותו

לא קל למצוא את המשרדים של MX3D. הם מתחבאים בבניין אפרורי במערב אמסטרדם, רחוק מהמולת התיירים והקופי שופס. אפילו את מדבקת השם על האינטרקום מישהו הכין ברישול, בכתב יד. מבפנים המקום נראה כמו בית ספר יסודי שזקוק לשיפוץ: שולחנות עץ, לוח כתיבה ישן, ניירות בכל מקום, מעלית מקרקשת וחדרים שמחולקים באופן שנראה אקראי למדי. ככה נראה הסטארט־אפ שמתכנן את אחד הפרויקטים הגרנדיוזיים בעולם?

טים חירטנס, אחד ממייסדי החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, לבוש חולצת הוואי, מנסה לתקן את הרושם. כשהוא מוליך אותנו ברחבי המשרדים הוא מבהיר: "אנחנו עומדים לעבור מפה למשרדים חדשים, קרוב לנמל". שם, באזור שז'אק ברל תיאר בשעתו כמשכנם של מלחים, שתיינים וזונות, מתכננת MX3D לעמוד בחזית אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות של העשור, אולי אפילו של המאה הנוכחית.

אם שום דבר לא ישתבש בדרך, ב־2017 החברה תהיה הראשונה בהיסטוריה שמדפיסה, במדפסת, גשר להולכי רגל, שיוצב מעל אחת מהתעלות באמסטרדם. כשזה כבר יקרה, זה יקרה מהר. "מרגע שנצא לדרך ועד שנסיים את ההדפסה אמורים לחלוף שלושה חודשים בלבד", אומר חירטנס ל"מוסף כלכליסט", "אולי אפילו פחות".

טים חירטנס. "רעיון הגשר נולד כאלתור של הרגע האחרון" צילום: שיר קנובלר

אחת מטכנולוגיות ההדפסה הגמישות בעולם

מאז ההכרזה על הגשר המתוכנן, ביוני, הוא עורר התעניינות עולמית נרחבת. ב"אקונומיסט" הגדירו אותו "גשר אל העתיד", באתר חדשות הטכנולוגיה GizMag כינו את היוזמה "מרשימה במיוחד", וב"גרדיאן" אף העריכו שהשיטה של MX3D "עשויה להפוך בעתיד לסטנדרט בתחום הבנייה". לא רע בשביל פרויקט שלדברי חירטנס בכלל התחיל כאלתור של הרגע האחרון.

"היינו קבוצה של מעצבים ומהנדסים שייצרה רהיטים, ואת חלקם הדפסנו בתלת־ממד", הוא משחזר. "לא היתה בשוק טכנולוגיה שהתאימה לצרכים שלנו: רובן התמקדו בפרטים קטנים שמודפסים ברמת דיוק גבוהה, בזמן שאנחנו רצינו להדפיס חפצים גדולים במהירות. לפני שלוש שנים התחלנו לבחון את השיטה שפיתחנו, שמאפשרת להדפיס מבנים גדולים ומורכבים, והשנה הקמנו רשמית את החברה והתחלנו לחשוב איך נחשוף בפני העולם את מלוא יכולותיה של הטכנולוגיה.

"נסענו לסן פרנסיסקו לפגישה עם אנשי אוטודסק (חברה אמריקאית גדולה שמתמחה בתוכנות תלת־ממד), שהיא השותפה המרכזית שלנו, וכל הדרך תהינו מה נציע להם לעשות. היינו יכולים להדפיס קייס לאייפון או משהו סטנדרטי כזה, אבל רצינו משהו הרבה יותר גדול. ואז, יום לפני הפגישה, נזכרנו שאחרי הכל אנחנו מאמסטרדם, עיר התעלות, והכל התחבר".

לפי התכנון, שני רובוטים ענקיים שפיתחה MX3D יתמקמו זה מול זה על שתי גדות התעלה, ויתחילו בהדפסת מסגרת הגשר, שיהיה כולו עשוי פלדה. הם יתקדמו עליה אט אט, ידפיסו את החלקים האחרים וירתכו אותם זה לזה. "ומה שחשוב הוא שהטכנולוגיה מאפשרת לנו גמישות", אומר חירטנס. "יש שיטות הדפסת תלת־ממד שבהן אם משהו משתבש צריך לזרוק הכל לפח. אצלנו, אם נגלה למשל שהגשר תוכנן כך שהוא מעט נמוך מדי או קצר מדי, נוכל לבצע התאמות ושינויים בזמן ההדפסה".

הדמיה של תהליך ייצור הגשר בשטח, במקרה הזה בטבע ובשיטה שבה הרובוטים עובדים זה לצד זה. "מרגע שנצא לדרך ועד שנסיים את ההדפסה אמורים לחלוף שלושה חודשים בלבד, אולי אפילו פחות" צילום: Joris Laarman

בשוק אמנם צצו בשנים האחרונות טכנולוגיות שונות להדפסת מבנים גדולים בתלת־ממד, כולל בניינים, אך זו של MX3D נראית כאחת המבטיחות שבהן — גם בגלל הגב שמספקת חברה גדולה כמו אוטודסק, וגם בגלל מאפייניה. בטכנולוגיות תלת־ממד מסורתיות האובייקט נבנה בתוך המדפסת שכבה על גבי שכבה, לאחר שעוצב במחשב. הרובוטים ההולנדיים, לעומת זאת, נעים במרחב, מה שמאפשר להם להדפיס חפצים במגוון אדיר של גדלים וצורות.

ההתמקדות בהדפסה מהירה במקום בפרטים קטנים ומדויקים מאפשרת לחברה להדפיס חתיכות מתכת באורך עשרות סנטימטרים בתוך דקות, בעיצובים שונים. "ב־20 השנים האחרונות לא השקיעו בעיצוב ייחודי למבנים רבים, מסיבות כלכליות", אומר חירטנס. "אחרי הכל, כדי לעשות דברים שחורגים מהשגרה נדרשים הרבה משאבים. אבל כל עוד אתה מגדיר לרובוט תבנית קבועה לא אכפת לו מה יהיה העיצוב, מבחינתו אין הבדל בין להדפיס פלדה בצורת כוכבים או פלדה בצורת צינורות. זה מאפשר לנו לחשוב מחדש על עיצוב מגוון למבנים, ולהשתמש בהרבה פחות חומר ואנרגיה. הכי קל יהיה לשים חתיכת פלדה עבה מעל המים ולקרוא לזה 'גשר', אבל אנחנו מכוונים הרבה יותר גבוה".

כך תיהפך אמסטרדם לעמק הסיליקון של אירופה?

למזלם של אנשי MX3D, הם נפלו על עיריית אמסטרדם בתזמון מצוין. העיר הגדולה בהולנד משוועת בימים אלה למיזמי הייטק פורצי דרך שיעזרו לה להיהפך לעמק הסיליקון של אירופה, על חשבון מתחרות קשוחות כמו ברלין, לונדון ותל אביב. "הם חושבים יחד איתנו ומנסים לעזור לנו", אומר חירטנס. "עם זאת, אנחנו עדיין במשא ומתן איתם בנוגע למימון. זה תלוי אם נמקם בסוף את הגשר במקום שבו הם באמת צריכים אותו, או איפה שאנחנו רוצים".

ואיפה אתם רוצים?

"אנחנו חושבים על אזור החלונות האדומים", מפתיע חירטנס בתשובה שכנראה תשמח פחות את רשויות אמסטרדם, שלא ששות להשקיע באזור בעל המוניטין המפוקפק. "הסיבה היא פרקטית: יש שם הרבה תעלות צרות שנוח לבנות מעליהן גשר".

אני מניח שיהיו אנשים שיחששו ללכת על גשר מודפס.

"אין סיבה. לא רק שנעמוד בכל כללי הבטיחות והרגולציה ונבצע את כל החישובים והבדיקות הסטנדרטיות, גם ננקוט משנה זהירות בגשר הראשון, הוא לא יהיה היעיל ביותר האפשרי. בטכנולוגיה שפיתחנו אפשר להשתמש בחומר רק במקומות ההכרחיים, אבל נשתמש בפלדה רבה יותר מהדרוש כדי להיות בטוחים לחלוטין".

מה לוח הזמנים שלכם מעכשיו?

"הטכנולוגיה שלנו עדיין חדשה, ואנחנו עוד לא בטוחים לגמרי מה היא יודעת לעשות. הקצינו לעצמנו שנה כדי לבדוק את יכולותיה ולהחליט איך הגשר ייראה, באיזה גודל הוא יהיה והיכן בסופו של דבר הוא ימוקם. אנחנו מקווים שנוכל לבצע את ההדפסה במיקום שבו יוצב בסופו של דבר הגשר, אבל אם זה יהיה אזור עמוס מדי ניאלץ להדפיס אותו במקום אחד ולהעביר אותו למיקום המיועד. כשנשלים את תהליכי החשיבה והבדיקה האלה נוכל לצאת לדרך, כשהדפסת הגשר המוגמר אמורה להתחיל בעוד כשנה וחצי".

צילום: שיר קנובלר, Adriaan de Groot and Joris Laarman for MX3D

ככל שהרובוטיקה תתקדם דווקא נצטרך יותר עובדים אנושיים

באתר הבנייה של המשרדים החדשים בנמל אנחנו פוגשים את פיליפו גילארדי, מנהל הפרויקטים של MX3D, שעסוק בלבחון בהתלהבות את הרובוט החדש שהוצב במקום. "יש לנו כרגע שלוש מכונות כאלה בגדלים שונים, ואולי נייצר רביעית", הוא אומר. "אנחנו פשוט מוצפים בהצעות לפרויקטים". חירטנס מרחיב: "ערים אחרות כבר יצרו איתנו קשר, באנגליה למשל. אבל אנחנו רוצים קודם להצליח באמסטרדם ורק אז נתקדם. זה מסובך מספיק ליצור גשר אחד, אבל אחרי הראשון הכל כבר יהיה יותר קל, גם כי כיום מפותחת תוכנה שמאפשרת לקבוע איך ייראה הגשר המתאים ביותר להדפסה במקום מסוים.

"בנוסף, הרבה אנשים מתעשיות שונות שואלים אותנו: 'אתם יכולים לעשות את זה ואת זה?', ואין לנו תשובות עדיין, כי אנחנו בעצמנו עוד לא בטוחים מה קצה גבול היכולת של הטכנולוגיה ומה העלויות שיידרשו לכל מיזם. אנחנו חושבים על יצירת מבנים גדולים נוספים, אבל לא רק מבנים. אולי נדפיס ריהוט רחוב, כמו ספסלים או עמודי תאורה. כל מה שדורש הדפסת מתכת ולא דורש יותר מדי דיוק בפרטים יכול להתאים לנו".

הצוות של MX3D מונה כיום עשרה עובדים במשרה מלאה, ואמור להיות מוכפל בחודשים הקרובים. לא כולם הולנדים; גילארדי איטלקי, אחרים מגיעים מגרמניה ומפינלנד. "זאת לא חברה בינלאומית במובן הקלאסי, אבל רתמנו מומחים מרחבי אירופה", אומר גילארדי.

כך זה אמור להיראות בלב אמסטרדם. "נעמוד בכל כללי הבטיחות וגם נשתמש בפלדה רבה יותר מהדרוש כדי להיות בטוחים לחלוטין" צילום: Joris Laarman

אם חזון התלת־ממד שלכם יתממש, בכלל נצטרך בעתיד עובדי בנייה אנושיים?

"כן, בהחלט", קובע חירטנס נחרצות. "תמיד נזדקק לעבודה של בני אדם. נכון, רובוטים ומחשבים ייהפכו לחכמים יותר, ויש מטלות שהם מבצעים מהר יותר. אבל", הוא אומר ומניע בזריזות את אצבעותיו, "יש לא מעט תנועות עדינות שרובוטים עדיין לא עושים כמו שצריך, והם לא יוכלו לעשות זאת בקרוב. בשביל זה צריך בנאים".

כלומר לדעתך החשש שהרובוטים יגזלו המוני מקומות עבודה מבני אדם אינו מוצדק?

"אנחנו גילינו שככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך אנחנו צריכים יותר אנשים. ייתכן שככל שהרובוטיקה תתפתח בני אדם יעבדו בתפקידים שונים מאלה שהם עובדים בהם היום, אבל כך או כך יהיו תמיד מטלות שהם יוכלו לעשות ורובוטים לא. אני מאמין שהדפסת תלת־ממד תהיה הטכנולוגיה המדהימה הבאה, שבשנים הקרובות נראה תוצרי תלת־ממד בכל מקום ושנצטרך הרבה עובדים מוכשרים כדי להגשים זאת.

"אני מבין שהרבה אנשים חוששים שהרובוטים ישתלטו על האנושות, וגם אם אני לא באמת מודאג מתרחיש כזה — זה משהו שצריך להתמודד איתו ולחשוב עליו. העניין הוא שאי אפשר באמת לעצור את הטכנולוגיה: הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לאמץ אותה ולעשות איתה דברים טובים. לא חסרות עבודות שחורות ומסוכנות שאתה פשוט לא רוצה שאנשים יעשו. אם רובוטים יוכלו להחליף בני אדם בעבודות האלה והם יתפנו למטלות בטוחות ויצירתיות יותר, בעיניי זה יהיה מצוין".