האין-פלציה תישאר איתנו עוד זמן רב

אם במקרה טיילתם בעולם בשנה האחרונה וחזרתם ארצה לפני כחודש, סביר להניח שאתם עדיין בהלם. לא רק מכך שבר רפאלי כבר אינה רווקה אלא גם שבניגוד לשיח הציבורי בנוגע ליוקר המחיה ששרר פה בשנים האחרונות, בשבועות האחרונים כמעט מדי יום בישרה לנו התקשורת על הורדות מחירים בענפים שונים. יוצאת מהכלל הייתה העלייה הנקודתית במחירי הירקות שנבעה בעיקר מסיבות של מזג אויר.

ירידות מחירים אלו הן תוצאה של שני גורמים עיקריים: ירידת מחירי הסחורות בעולם ומדיניות הממשלה. בצד הסחורות, ירידת מחירי הנפט הביאה את מחיר הדלק בישראל לרדת והצניחה במחירי הסחורות החקלאיות מייצרות לחצים לירידות במחירי המזון. בצד של הממשלה הרי שניתן לציין שורה של החלטות שמובילות לירידות מחירים. בין החלטות אלו אפשר למצוא את הפחתת המע"מ, ביטול אגרת הטלוויזיה, הורדת המיסוי על האלכוהול, הירידה במחיר ביטוח החובה ועוד. מחישוב שערכנו נראה כי שילוב צעדים אלו וירידת מחירי הסחורות מפחיתים יותר מאחוז מהאינפלציה וצפויים להותיר את האינפלציה השנתית בישראל בטריטוריה שלילית עוד זמן רב.

עגבניות. יוצאות מהכלל צילום: shutterstock

תישאר איתנו עוד זמן ארוך

בתוך כך ניתן להסיק באופן מידי כי בדומה לשנה וחצי האחרונות, גם במהלך השנה הקרובה בנק ישראל צפוי שלא לעמוד ביעד האינפלציה המוגדר לו על פי חוק (3%-1%). כיצד יתכן שעל אף שהריבית היא למעשה אפסית, האינפלציה נותרת כל כך נמוכה למשך כל כך הרבה זמן? ובכן, חלק מהסיפור סופר כבר מעלה אך נראה כי חלק זה רק מסתיר את הסיפור האמיתי של סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל ובעולם. האין-פלציה פה והיא תישאר איתנו עוד זמן ארוך.

מדי כמה שנים נרשמת בעולם מהפכה טכנולוגית בעלת השפעות כלכליות משמעותיות. עלייתן של הרשתות החברתיות ושיתוף המידע באינטרנט היא בהחלט אחת כזו. אתרים להשוואות מחירים דוגמת זאפ המקומי אוPrice Grabber האמריקאית מייצרים תחרות עזה שמגמדת חסמים גיאוגרפיים או אינפורמטיביים. ספקי תוכן כמו נטפליקס, קינדל, אייטיונס או ספוטיפיי מוזילים את מחירי מוצרי התרבות דרך וויתור על שורה של מתווכים. חברות כמו גט טקסי ואובר או כמו Air b&b משנות לגמרי את המודלים העסקיים בתחומן ומכריחות את השחקניות המסורתיות להיכנס למגננה. כל השינויים הנ"ל מפעילים לחצים דפלציוניים על קשת רחבה של מוצרים ושירותים בעולם כולו ובישראל ביתר שאת שכן על אף שאנו חיים באומת ההייטק, חלק מהתהליכים המוזכרים מעלה עדיין בחיתוליהם בביצה המקומית.

מבחינת הבנקים המרכזיים בעולם ובישראל מדובר באתגר לא פשוט. לרוב הבנקים המרכזיים יש יעד אינפלציה אליו הם מחויבים וכאשר הצפי הוא לאי עמידה ביעד, הבנק המרכזי צריך באופן תיאורטי לפעול. עם זאת, לדעתנו כל עוד האינפלציה נמוכה מהסיבות המוזכרות מעלה, הבנקים המרכזיים יכולים להמשיך לישון בשקט גם אם לא יעמדו ביעדיהם.

החשש העיקרי מאינפלציה נמוכה הוא שזו תגרום לצרכנים לדחות את רכישותיהם (מתוך ציפייה לירידת מחירים עתידית) ובכך תוביל להאטה במשק. עם זאת, כל התהליכים המוזכרים מעלה אינם נובעים מהאטה בצד הביקוש אלא מתהליכים ייחודיים בצד ההיצע. לכן, ירידות מחירים אלו דווקא תומכות בצרכן הפרטי ומאפשרים לו להוציא את מיטב כספו על יותר מוצרים ובכך לתמוך בצמיחה במשק.

נראה שבטווח הקצר פשוט ימשיכו הבנקים לפספס את יעדי האינפלציה שנקבעו להם ובמקביל יאותתו לציבור כי מדובר על חריגה זמנית שלא מהווה בעיה. עם זאת, במידה והאינפלציה תוותר נמוכה למשך זמן ארוך יותר, הבנקים המרכזיים לא ירצו להסתכן באבדן האמינות שלהם ולכן יצטרכו בשלב כלשהו להתאים את היעדים למציאות או לוותר עליהם לגמרי.