השבוע: שימועים לחשודים בהעלמת מס והלבנת הון באמצעות UBS
הפרקליטות תקיים השבוע שימועים לפני הגשת כתב אישום לחמישה מעורבים בפרשיית רשת מרפאות קלינקה און, במרכזה חשד שעשרות ישראלים העלימו מס באמצעות הבנק השוויצרי
הפרקליטות תקיים השבוע שורה של שימועים בטרם הגשת כתב אישום, בפרשת העלמות המס והלבנת הון באמצעות חשבונות סודיים בבנק UBS השוויצרי. מדובר בחמישה מעורבים בפרשיית רשת מרפאות קלינקה און, שהסתעפה מהחקירה הראשית שניהלו רשות המסים ובמרכזה חשד שעשרות ישראלים העלימו מס באמצעות הבנק. זוהי אחת החקירות הגדולות של הרשות בשנים האחרונות בניסיון לחשוף כספים שהוסתרו ב-UBS כדי לחמוק מתשלומי מס. ברשות ופרקליטות החליטו לא לנהל הליכים פליליים נגד בנק UBS עצמו.
משרדי UBS בציריך צילום: בלומברג
בפרשיית קלינקה און, שלה כ-60 מרפאות במזרח אירופה, ישנם שני חשדות מרכזיים. הראשון, התחמקות מתשלום מס על כספים שהתקבלו בקליניקות, הנמצאות בבעלות ושליטה של תושבי ישראל בוריס וייסמן ובנו אבישר. כספים אלו הוזרמו לחשבונות סודיים ב-UBS שוויץ. על פי כתב החשדות בפרשה, הכנסות הרשת בין השנים 2003-2013 עמדו על 763 מיליון שקלים לפחות, כשהרווחים שנגזרו מהן עמדו על 112 מיליון שקלים. על כספים אלו לא שולם מס.
החשד השני הוא אי תשלום מס גם על מזומנים שהוברחו עבור הוויסמנים לישראל באמצעות רשת בלדרים, ובהם נציגם בחו"ל מירון נאמן שהיה בעבר בכיר בבזק; מנכ"ל הרשת ברומניה, משה רחמות; ומנהל קזינו ברומניה בין השנים 2006-2013 בשם אריק ישראלי. השלושה הבריחו על פי החשד לישראל עבור הוויסמנים מזומנים בסכום של כ-40 מיליון שקלים בין 2007-2014.
משרדי UBS בציריך צילום: בלומברג על פי כתב החשדות בשנות ה-90' הקים בוריס וייסמן רשת מרפאות בשם קליניקה און שטיפלה בבעיות רפואיות שונות. בנו אבישר היה שותף ברשת והוא משמש כיד ימינו. החל משנת 2000, החלה הרשת לבצע פעילות בחו"ל. בסופו של דבר הופסקה הפעילות בישראל, והיא כוללת כיום עשרות מרפאות בחו"ל – בעיקר במזרח אירופה. הווייסמנים, כך נטען, יצרו מבנה אחזקות שנועד להסתיר את שליטתם בחברות כדי להתחמק מתשלום מס. בנוסף, הם פתחו חשבונות בבנק UBS בשוויץ, על שם חברות תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכנסות רשת המרפאות.
כאמור, היקף ההכנסות מהמרפאות הגיע למאות מיליוני שקלים, כשעשרות מיליוני שקלים מתוכם עוברים ל-UBS שוויץ. במשך השנים, כך כתב החשדות, הגישו בוריס ואבישר שורה של דיווחים כוזבים לרשויות המס, בהם הציגו את עצמם כשכירים בלבד. החקירה הגלויה נגד השניים נפתחה לאחר שבנקאי בכיר ב-UBS, רוני אליאס, נעצר בפגישה עם אבישר בלובי של מלון הילטון בת"א. בכליו נמצאו רשימות של עשרות לקוחות ישראליים שהובילו לגלי מעצרים של חשודים באחזקת חשבונות לא מדווחים.
במהלך חקירתו של הבנקאי אליאס, שתמליליה נחשפו ב"כלכליסט", הוא סיפר כי אבישר וייסמן נתן לו הוראות לגבי החשבונות והעברות הכספים. אליאס העיד שבכספים נעשה בין יתר שימוש לצורך רכישת רכבי יוקרה מסוג מרצדס ופורשה. כספים נוספים עברו מהחשבונות של החברות הזרות לחשבונות הפרטיים של הוויסמנים, לטענת הפרקליטות "לצורך מימון אורח חיים ברמה גבוהה". אליאס סיפר בחקירתו כי אבישר משך מחשבונותיו הפרטיים בשוויץ בין 15-30 אלף דולר בכל חודש לצורכי מחייה.
כאמור, זאת הייתה רק דרך אחת שבה פעלו הוויסמנים לקבל לידיהם את הכספים הלא מדווחים. על-פי כתב החשדות שגיבשו עורכי הדין ירון גולומב ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ותובל דורי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, הם פעלו בשיטות שונות באמצעות בכירים ברשת המרפאות, כדי להבריח לישראל כספי מזומן. כך למשל נטען שבין השנים 2007-2010 הבריח עבורם נציגם בחו"ל נאמן כ-29.5 מיליון שקלים. מנכ"ל הפעילות ברומניה רחמות, הבריח עבורם כ-8 מיליון שקלים בין 2010-2014. בלדרים נוספים, ובראשם אדם מנהל הקזינו ברומניה ישראלי, הבריחו עבורם כ-1.8 מיליון שקלים נוספים בין 2012 ל-2014.
לישראלי הייתה על פי החשד שיטה יצירתית - שימוש במהמרים שהגיעו אליו לקזינו ברומניה כבלדרים. על פי החשד ישראלי, כחלק מפעילותו כמנהל בקזינו, גייס קבוצות מהמרים בארץ. על מנת להעביר את רווחי הקליניקות ברומניה לישראל, הגיע ישראלי להסדר עם ראשי קבוצות המהמרים לפיו כספי הקבוצה (עשרות אלפי דולרים בכל נסיעה), יועברו לאבישר וייסמן בארץ. את הכספים העביר ישראלי למהמרים ברומניה, לאחר שקיבל אותם ממנהלי הרשת בחו"ל.
