הפגיעה בתיירות מאיימת על העסקים בירושלים

ענף התיירות הוא משמעותי בירושלים יותר מבכל עיר אחרת במדינה, כשעיקר התיירות בה מוכוונת אתרי דת והיסטוריה. מספר הלינות ב־2013 במלונות עמד על 3.8 מיליון (עם תפוסת חדרים שנעה בין 66% ל־70%, בהתאם לרמת המלון). בריחת התיירים מהארץ ומחו"ל היא אחד הדברים הראשונים שמרגישים סוחרי העיר. תושבי ירושלים ממשיכים את חייהם בסופו של דבר, אך קבוצות התיירים כבר לא מהוות חלק מרכזי במרקם המגוון של מקומות כמו שוק מחנה יהודה.

פיגוע בירושלים צילום: אוהד צויגנברג

חורף בלי תיירים

"כל הסוחרים מרגישים את זה. גם היהודים וגם הערבים. במהלך היום יש ירידה משמעותית בקונים ובמבקרים", מספר אילן כהן, מנהל עמותת ועד סוחרי שוק מחנה יהודה. לדבריו, "ביום שישי בדרך כלל השוק מוצף, אך בשישי האחרון היתה ירידה של כ־40%–50%. יש ירידה בירושלים של כל העסקים באזור ובטח בשוק מחנה יהודה".

עם זאת, בתור מי שעוקב אחרי התפתחות השוק ב־18 השנים האחרונות, כהן רוצה גם להרגיע. "אני יכול להגיד שהפיקים האלה באים והולכים. אני זוכר את הדברים האלה. יש ירידה חדה מאוד, אבל היא מתיישרת מיד", לדבריו. כהן מספר כי "האבטחה בשוק מאוד מסיבית, המון שוטרי מג"ב ויס"מ ואופנועים, אבל אני מבין את התחושות וחוסר מצב הרוח".

מצד שני, דווקא בלילה כאשר השוק הופך למתחם פאבים שוקק חיים, "העסקים יחסית נמשכים כרגיל". מנגד ההערכות הן כי דווקא סוחרי מרכז העיר סובלים יותר מאלה של מתחם השוק - גם ביום וגם בלילה. החנויות והמועדונים שברחובות בן יהודה ויפו, שבהם כבר היו קטטות אלימות בשבועות האחרונים, יותר מרגישים את המצב הביטחוני.

השף מרקוס גרשקוביץ, מבעלי המסעדות אנג'ליקה, קפה פריז וגרנד קפה, אומר שכרגע ניכרת ירידה לא גדולה של כ־15% בתפוסה במסעדות, אבל מניסיון במשברים ביטחוניים קודמים בבירה הוא יודע שתוצאות המצב הביטחוני יימשכו עוד זמן ניכר. "הקהל במסעדות אצלנו נחלק לירושלמים ולתיירי חוץ. התיירים שהגיעו לחגים עוד לא עזבו, אבל אם המצב ימשיך להיות בעייתי בדצמבר וינואר, כבר לא יגיעו תיירים לחופשת החורף, ואז נקבל את הסטירה", הוא מזהיר.

פגיעה בעיקר במסחר

הענף שמוליד את כמות העסקים הגדולה ביותר בירושלים הוא המסחר, עם כ־700 עסקים חדשים מדי שנה, והוא מהווה כ־20% מהפעילות הכלכלית בעיר. כעת, עם ההאטה בפעילות הכלכלית בשל גל הטרור, סביר מאוד להניח שחלק גדול מהפגיעה הוא בדיוק בענף זה.

אחרי הממשלה והמגזר הציבורי ומערכת החינוך, ענף המסחר הוא הענף שמעסיק את השיעור הגדול ביותר של העובדים בירושלים. על פי הנתונים, מדובר בכ־10% מהעובדים (באופן כללי, מועסקים בירושלים כ־300 אלף עובדים). ענף המסחר מאופיין גם בשיעורי הישרדות נמוכים יחסית. על פי הנתונים, רק מחצית מהעסקים בתחום המסחר שורדים ארבע שנים לאחר הקמתם.

ענף נוסף שסובל משיעורי הישרדות נמוכים, ושסביר להניח שגם הוא נפגע מאוד מהירידה בפעילות בצל האירועים, הוא ענף ההארחה והאוכל. על פי נתוני הלמ"ס, בירושלים פועלים כ־2,000 עסקים בתחום האוכל וההארחה ובכל שנה נולדים כ־270 עסקים נוספים בענף זה (בערך מחצית מהכמות שנולדת כל שנה בתל אביב). עם זאת, תחום האוכל וההארחה מהווה רק כ־5% מהפעילות הכלכלית בעיר.