כחלון: "יש קבוצות שמשוועות לאשראי ולא מקבלות אותו"
שר האוצר בדיון על הצעת החוק שתאפשר לגופים חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח: "יש כשל שוק. יש ריכוזיות גדולה"; זוסמן: "דרוש פיקוח"
"בימים הקרובים נציג את המלצות ועדת שטרום", כך הכריז היום (ג') שר האוצר, משה כחלון, בדיון על הצעת החוק שתאפשר לגופים חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח. לדברי כחלון, "היום למעשה מתחיל המהלך של רפורמה בשוק הפיננסי של ישראל. יש כשל שוק. יש ריכוזיות גדולה, אשראי שלא מחולק נכון. קבוצות שמשוועות לאשראי ולא מקבלות אותו, ויש קבוצות שמקבלות כמה שהן רק רוצות".
- האוצר: השמרנות של בנק ישראל קברה את חוק נתוני האשראי
- עובדי חברות כרטיסי האשראי מאיימים לשבש את מכירתן
- זהבה גלאון: "הבנקים ניסו להשפיע על המלצות ועדת שטרום"
עוד הוסיף כחלון כי "אנו הולכים לקראת פיצול כרטיסי האשראי מהבנקים. העמלות גבוהות, דמי הניהול גבוהים. רק לשם המחשה, הריבית הממוצעת בבנק היא 7.7% ובחברת כרטיסי אשראי היא כמעט 10%. כולם יודעים שאשראי זה החמצן של עסקים קטנים ושבלעדיו הם לא יכולים להתפתח ולהתקדם, וכולם יודעים שעסקים הם בני ערובה של הבנקים."
בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת שבראשה עומד ח"כ אלי כהן (כולנו) אמרה יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים כי "לפני מספר שונים עבדה ועדה בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן שמצאה שהמערכת לא יעילה. אנחנו ניסינו לראות איך המערכת נראית ביחס ל-OECD . אם היינו פועלים כמו מדינה ממוצעת ב-OECD היינו יכולים לחסוך 7-8 מיליארד שקל, וזה כ-3,000-3,500 שקל בשנה למשק בית."
מבורך פירטה כי "במערכת החוץ בנקאית האשראי למשקי בית שלא לדיור עומד על 135 מיליארד שקל. העסקים הקטנים והבינוניים 200 מיליארד שקל. היום רוב האשראי שלוקחים משקי בית הוא מהמערכת הבנקאית."
כרטיסי אשראי. כחלון: "אנו הולכים לקראת פיצול כרטיסי האשראי מהבנקים" צילום: shutterstock לפי מבורך "אומדן עלות האשראי- 40% ממשקי הבית בישראל לוקחים הלוואה מהבנק שלא לדיור לפי הלמ"ס. אם עושים ניתוח, הם מוציאים כ-6,000-7,000 בשנה על הריבית. זה סכום לא מבוטל. אם נצליח להוזיל את העלות ב-1% נחסוך 800-900 שקל בשנה. סכום לא מבוטל. לכן להגדלת התחרות יש פוטנציאל להוזיל את יוקר המחייה בישראל."
מבורך ציינה כי "בנוגע לעסקים קטנים בהשוואה בינלאומית. יחס האשראי לתוצר עומד בישראל על 9% וב-OECD עומד על 19%.
לפי האוצר המהלך צפוי להגביר את התחרות ולהפחית את המחיר לאזרח, להרחיב את היצע האשראי להנגיש אותו לאוכלוסיות שמודרות משוק האשראי, לצמצם את הפונים לשוק האפור, לעודד כניסת כסף.
נציג המחלקה המשפטית של האוצר, ברוך לוברט, אמר בנוגע להקמת רגולטור חדש שיפקח על אותם גופים כי "הפצנו תזכיר חוק בנושא לפני החגים, בימים אלה יושבים עם משרד המשפטים והתכנון הוא להגיע לועדת שרים בשבועיים הקרובים ולהניח את הצעת החוק בכנסת בשבועיים שלושה הקרובים".
נתן זוסמן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, אמר כי "אנחנו מקבלים את גיוון המקורות וההוזלה שלהם. הפעילות צריכה להיות מפוקחת. אסור לשגות באשליות שמטרת הגופים החדשים להעניק אשראי וגמילות חסדים".
לדברי זוסמן, "צריך לפקח עליהם. צריך להיזהר בצד הצרכני, שיהיה פיקוח נאות עליו. לתת אשראי זה מאד נחמד, אבל צריך לדעת להחזיר אותו. דבר נוסף הוא הפיקוח היציבותי. ככל שמדובר בפעילות שהולכת וגדלה, הפעילות צריכה להיות משמעותית. אם מדובר בחברה אחת שתנפיק, היא לא תשפיע על השוק. אם זה יעשה בהיקפים גדולים תהיה לזה השפעה על היציבות במשק. זה יצטרך לעשות דרך פיקוח צרכני ויציבותי".
זוסמן. "אסור לשגות באשליות שמטרת הגופים החדשים להעניק אשראי וגמילות חסדים" צילום: עמית שאבי
בתגובה לנתונים שהציגה מבורך אמר זוסמן כי "מערכת הבנקאות בישראל היא כנתח מהתוצר, אחת הקטנות בעולם המערבי. היקף הנכסים שלהם הוא 125% מהתוצר, ב-OECD הוא 200%, חלק מהסיבה שהאשראי קטן ביחס לתוצר היא כי כל המערכת קטנה. לכן היא גם יותר ריכוזיות. "
דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון הביעה תמיכה במהלך ואמרה בדיון כי "השינוי המוצע מקובל על אגף שוק ההון. אנחנו רואים ערך חשוב בהגדלת התחרות".
שמוליק האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך גם הביע תמיכה בהצעת חוק וציין כי הנפקת אג"ח מלווה בתשקיף ופיקוח הדוק.
טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל הביעה התנגדות ואמרה כי "לא מצאנו במקרה הזה שהאינטרס של התחרות עולה על האינטרס של הגנה על הצרכנים". שמיר הוסיפה כי "זה צריך להיות כך שבמצב של משבר לא יחנק האשראי לחלוטין." כמו כן הוסיפה שמיר כי "אנחנו סוברים שיש מקום לקבוע שתחילת החוק תהיה עם רגולציה מתאימה."
בתגובה אמר יו"ר הועדה, כהן כי "אני נפגשתי עם הממונה על הבנקים, והוא לא ניאות לתת קריטריונים (קריטריונים לפיקוח על מתן אשראי- ע"מ ) הזול לא צריך להתבטא בבנקים אלא בכמה הוא ניתן. אני חושב שהנקודה המרכזית זה ליצור מנועי צמיחה. ואם אנחנו רואים שהיקף האשראי קטן בכמחצית מזה שב-OECD הצמיחה לא תבוא משם"
