פרשת צ'רנוי-זאבי: נאשם 4 ועתידו של הייעוץ המשפטי

הסיפור הגדול בתיק הזה - פרשנות ההסכם בין זאבי לצ'רנוי - כרוך ותלוי במידה רבה בסיפור המשנה של נאשם מספר 4 - עו"ד מיכאל קומיסר. בעסקה היו שני צדדים שהצטיידו בעורכי דין מהשורה הראשונה: קומיסר ייצג את זאבי, ועו"ד גד נשיץ את צ'רנוי. שני גדיים ושני מיכאלים היו בסיפור, ורק עו"ד אחד הועמד לדין. קו ההגנה של קומיסר נשען על מתן ייעוץ מקצועי וראוי. מעולם לא עלה על דעתו שהוא עובר על החוק או מסייע ללקוחו לבצע עבירה פלילית, מעולם לא היה מודע לכך שבמסמך כלשהו שהכין או שהועבר להערותיו יש מצגי שווא, ושלמישהו אחר היתה כוונה לעבור על החוק.

נשיץ וקומיסר נחקרו כחשודים, אך הפרקליטות החליטה לנקות את נשיץ. לשיטתה, נשיץ, להבדיל מקומיסר, לא היה מעורב בתרמית ההסתרה מול משרד התקשורת והבנקים. את נשיץ ייצג בשימוע עו"ד דוד ליבאי שהגן במשפט על קומיסר. ליבאי כמובן משוכנע: שניהם נקיים וחפים מפשע.

ההכרעה בעניין קומיסר תשפיע גם על אשמתו של זאבי, שטוען בין היתר להסתמכות על ייעוץ משפטי. זו היתה אחת מטענות ההגנה של אלי הורביץ ז"ל, שזוכה בפרשת פרומדיקו. הסתמכות תועיל לאיש העסקים הנאשם רק אם גילה הכל לעורך הדין.

עו"ד קומיסר. השפעות מקצועיות צילום: אוראל כהן

ועם זה אפשר להעמיד לדין את עורך הדין אם היה שותף במודע (במעשה או באי־גילוי) להסתרת פרטים מזוהמים בעסקה. לדידו של קומיסר לא הופרו חובות הדיווח למשרד התקשורת ולבנק, משום שלא זיהה חובות כאלה. האם צדק, האם טעה, האם טעה בתום לב, האם הטעה את לקוחו, האם קיבל ממנו את כל הנחוץ לצורך הייעוץ? אלה השאלות שהשפעותיהן על טענת ההסתמכות רלבנטיות לציבור עורכי הדין הרבה יותר משאלת מניות בזק, שרלבנטיות לזאבי ולצ’רנוי בערך כמו שנוחי דנקנר רלבנטי היום לאי.די.בי.