אפילו היבואנים לא יודעים שיש להם ממונה חדש

בתחילת השנה נפל דבר. משרד הכלכלה מינה רגולטור חדש, הממונה על היבוא בישראל. בעידן שבו מנסה הממשלה דווקא לצמצם את מספר הרגולטורים התקבלה החלטה לא שגרתית דווקא על הוספת אחד. ההחלטה הזו התקבלה, בצדק, למרות לחצים כבדים של התעשייה המקומית לאחר שבשורה של דו"חות ממשלתיים נמצאו חסמים שמקשים על יבוא לישראל ואשר תורמים ליוקר המחיה. זה קורה בעיקר בתחום המזון אבל לא רק. בתחילת השנה אנואר חילף, שעבד בעבר במשרד האוצר כעוזר מקצועי בתקופתו של יובל שטייניץ, קיבל כמשימה את הרחבת היבוא לישראל כדי להוריד את יוקר המחיה, אבל בתקופה שחלפה מאז מינויו לא קרה הרבה. למעשה, גם גורמים בכירים בתחום ואפילו יבואנים כמעט שלא נתקלו בו, לא כי חילף עצמו מתרשל בתפקידו אלא כי המדינה עצמה במשך שנים מטפלת בחסמי היבוא ביד רכה ובאיטיות רבה. הכוונות רציניות וכך גם הרטוריקה שבאה לידי ביטוי בעיקר בשני דו"חות ממשלתיים מאז שנת 2008, אבל הטיפול רופס ואיטי.

על הרקע הזה מעניין במיוחד לחזור לדו"ח שפרסם האוצר בתחילת השבוע ולפיו רווחי יבואני המזון זינקו ב־230% בעשור על חשבון הצרכנים. לנסח דוחות בדיעבד זה טוב ויפה, היבואנים ודאי לא צדיקים, הם הגדילו את רווחיהם על חשבון ציבור הלקוחות ועל חשבון העובדים כפי שמתאר הדו"ח. אבל איפה בדיוק היתה המדינה כל השנים האלה?

"באוצר רצו לדאוג לשר לכותרת טובה שתרחיק ממנו טענות בתחומים אחרים, ולכן הוציאו את הנתונים על רווחיות היבואנים שהיתה ידועה לכולם", טוענים בסביבת העבודה על רפורמת הקורנפלקס, שנועדה להקל את היבוא לישראל במידה שתביא להורדת מחירים. הדיונים ברפורמה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ אלי אלאלוף — רפורמה שתכליתה לפתוח את השוק ליבוא — מתקיימים כמה פעמים בשבוע בניסיון לזרז את המהלך, אולם השינוי עדיין לא נראה באופק.

רצון יש, גם ממונה חדש

אין צורך להרגיש רע אם אינכם מכירים את חילף. גם גורמים בכירים בענף המזון, כאלה העוסקים ממש ביבוא מקביל, טוענים היום כי לא היה ידוע להם על קיומו של הרגולטור החדש, שמונה כאמור לפני יותר מחצי שנה לתפקיד. בהתאחדות התעשיינים, המתנגדת להקלות ביבוא, תקפו את המינוי שעליו הודיע בזמנו שר הכלכלה לשעבר נפתלי בנט בטענה למחטף בחירות, ואף ביקשו מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט להתערב, אולם המינוי אושר לבסוף.

תפקידו של חילף על פי משרד הכלכלה הוא לטפל ולקדם את המלצות ועדת לנג — הוועדה להסרת חסמי היבוא בשמה המלא — שהיתה פרי יוזמתם של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ושר הכלכלה לשעבר נפתלי בנט, בהמשך להמלצות של ועדת טרכטנברג להורדת יוקר המחיה. בפתח דבריה בדו"ח המסכם שהגישה לממשלה בנובמבר אשתקד קבעה הוועדה כי "מניתוח השוואתי של הרגולציה המחייבת ביבוא בישראל לעומת שוקי יבוא משמעותיים בעולם, עולה שהשוק בישראל מאופיין בנטל רגולציה גבוה ובעומס בירוקרטי גבוה ביחס למדינות מתקדמות". במסגרת גיבוש ויישום מדיניות יבוא חדשה מסרה הוועדה המלצות תחת שלושה נושאים: התאמת המדיניות לסטנדרטים הבינלאומיים; מניעת פרקטיקות אנטי־תחרותיות ושקיפות; והנגשת מידע שימושי לציבור הרחב, ליבואנים ולרגולטורים.

תהליך יקר ולא כדאי

במסגרת הפרק העוסק בצורך להתאים את מדיניות היבוא בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים, קיימות 12 המלצות שונות. הבולטות שבהן עוסקות במעבר ממדיניות של פיקוח לפני השחרור של הסחורה מהמכס למדיניות של פיקוח שוק, תוך הרחבת אחריות היבואן והתבססות על הצהרה שלו לעמידה בדרישות היבוא.

הכוונה ברורה: להפסיק את הנוהל הקיים היום, שבמסגרתו מי שמבקש לייבא מוצר לישראל נדרש להציג לפני הכנסתו לארץ דו"חות עם בדיקות מעבדה למוצר בינלאומי שכבר נבדק ואושר בארץ המוצא שלו. הבדיקות היקרות, התשלום על אחסון לעתים במשך חודשים בנמל עד לשחרור הסחורה ועוד, הופכים את היבוא לבלתי כדאי ומייקרים אותו כך שההגמוניה נשמרת בידי היבואנים הרשמיים. נושא זה מצוי בדיוני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות המכינה את הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית.

"בנושא הזה שהיה ידוע לכולם כבר לפני שנים דבר לא השתנה, ואנחנו עדיין נדרשים להעביר אנליזות על כל מוצר ומוצר. עד שמשחררים לנו משלוחים מהמכס יכולים לעבור חודשים", טוען יבואן מקביל.

תחת התאמת המדיניות לסטנדרטים הבינלאומיים המליצה עוד הוועדה לפעול לביטול או לצמצום רשמיותם של תקנים, ולהתבסס על אישורים שהנפיקו למוצרים מכוני תקנים מוכרים בעולם. קבלת התקן ממכון התקנים הישראלי מייקרת מאוד את המוצר ואף מונעת ממוצרים רבים להגיע לארץ, דוגמת חלב סויה, האסור לשיווק בישראל תחת שם זה ועל היבואן לשנות אריזתו כך שייקרא משקה סויה. אלא שגם במקרה זה, התהליך נמשך ומתארך והתקנים טרם בוטלו ועדיין נותנים אותותיהם במחירי המוצרים בישראל.

במשרד הכלכלה טוענים כי הגיעו בתחום התקינה להרבה מאוד הישגים: "מכון התקנים שהיה והוא עדיין מונופול בתחומים מסוימים נפתח לתחרות. היום יש שמונה הסכמים בינלאומיים עם מעבדות תקינה בחו"ל, ואפשר להכניס מוצרים לישראל באמצעות תעודות שלהן. בנוסף הוסרה רשמיות מ־60 תקנים רשמיים מחייבים מתוך 550 תקנים רשמיים שקיימים. בנוסף נרשמו הקלות בסוג דרישות מהיבואנים, כך שב־270 סעיפים שכללו דרישה לבדיקות מחמירות הופחתה הדרישה להצהרת יבואן בלבד. עוד פעל משרד הכלכלה להסרת חיסיון מהפרוטוקולים של הוועדות של מכון התקנים, כך שהיום כל אחד יכול להיחשף להם.

מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג והממונה על היבוא אנואר חילף. האחרון נדרש לפקח על היבוא ולקדם את המלצות הוועדה. בענף יש הטוענים כי לא היה ידוע להם על קיומו צילום: עמית שעל

תחרות זו מילה גסה

במסגרת מניעת פרקטיקות אנטי־תחרותיות ביקשה הוועדה לטפל בהסדרים מגבילים בין יצרנים זרים לבין יבואנים רשמיים של מוצריהם, שמטרתם פגיעה בתחרות. המלצות הוועדה השאירו את הטיפול בנושא לרשות ההגבלים העסקיים, ונותר לקוות כי הממונה על הגבלים הבא יפעל בתחום זה — שכן עד עתה ממשיכים חלק מהיבואנים הרשמיים להערים קשיים על יבואנים המנסים להכניס אותם המותגים שהם מייבאים לישראל באמצעות יבוא מקביל. לפני חודשים ספורים חשף אייל רביד מוויקטורי, שהוביל בשנה החולפת את היבוא המקביל לישראל, את הלחצים והקשיים שהערימו עליו היבואנים הרשמיים של מוצרים שניסה לייבא. בין היתר תיאר רביד כיצד ביטלו לו יבואנים מסוימים הנחות מסחריות על כמה מוצרים שהם משווקים, מכיוון שהביא רק אחד מהם ביבוא מקביל.

שקוף אך עדיין מסורבל

בתחום השלישי, נושא השקיפות, המליצה הוועדה על הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה המשתתפים בוועדות התקינה המתכנסות במכון התקנים לשם קביעת תקנים רשמיים, וכן להטיל על שר הכלכלה לאפשר נגישות לפרוטוקולים של ועדות התקינה במכון התקנים לכל דורש. במשרד הכלכלה טוענים כי דגש חשוב ניתן בתוכנית העבודה של הממונה חילף להסדרת החוקיות שנקבעה בצו יבוא חופשי, שמאגד את כל חוקיות היבוא. הטיפול כולל הקמת אתר שתושלם ככל הנראה רק בתחילת השנה הבאה, שבו יונגש מידע, הבהרת דרישות רגולטוריות וביטול הוראות בירוקרטיות מיותרות, לרבות כפל רגולציה. הדבר מקודם בין היתר מול משרדי התחבורה, החקלאות והבריאות.

במשרד הכלכלה, הגוף שמקדם את הטיפול בהסרת חסמי היבוא, טוענים כי לאור החשיבות שמנכ"ל המשרד נותן לקידום היבוא כאמצעי להגברת התחרות וצמצום יוקר המחיה, הוא אימץ שינוי מבנה ארגוני המרכז את פעילות מדיניות היבוא וחוקיות היבוא תחת קורת גג אחת. לדברי לנג, המשימה הראשונה שהוטלה על חילף הנה יישום המלצות הוועדה שבראשה הוא עמד, לרבות הפחתת בירוקרטיה והסרת חסמים ביבוא. "המשרד פעל להסדרת חוקיות היבוא בתחום היבוא האישי בכל התחומים, תוך ריכוז כל המידע באתר אחד. כעת מוסדר עניין זה בתחום יבוא מוצרי תעבורה, מזון, תקשורת ועוד. הדבר עשוי להאיץ התפתחות שוק זה, מגמה שהחלה כבר". עוד נטען כי "לנוסח התקנות המסדירות את היבוא בתחום התמרוקים הוכנסו הקלות בתחום היבוא. בהמשך, התקנות אמורות להיות מועברות לדיון בכנסת". במשרד מעריכים כי רפורמת היבוא בתחום המזון תאושר במהלך החודשיים הקרובים.