דרישות של ש"ס מטרפדות את הוזלת המזון המיובא

בשבועיים האחרונים עוסק צוות פנים־קואליציוני במשא ומתן אינטנסיבי לפירוק הפצצה הראשונה של הקואליציה בתחום הדת והמדינה: התיקון של ש"ס לחוק איסור ההונאה בכשרות. המו"מ עדיין רחוק מסיום - אף שבסוף השבוע טענו במפלגות החרדיות שהושגה פשרה, במפלגת כולנו של שר האוצר משה כחלון טוענים שהיא אינה מספקת. המשך המו"מ נקבע לאתמול בצאת השבת כדי להחליט האם החוק יעלה היום לוועדת השרים כמתוכנן, ימתין שבוע או יהפוך לעימות פומבי בין המפלגות.

המטרה המרכזית של המפלגות החרדיות בתיקון לחוק היא למנוע ממסעדות להגדיר את עצמן כ"כשרות בלי תעודה מהרבנות", אופציה שמאפשרת הקמת אלטרנטיבות לרבנות הראשית. אלא שהתיקון לחוק מכניס את הרבנות גם לתוך רפורמת הקורנפלקס, שנועדה להקל ביבוא מקביל של מזון לא רגיש לישראל. לפי התיקון, כל מוצר מיובא יצטרך את אישור הרבנות - גם אם הוא כבר נמצא בהשגחת כשרות בארץ הייצור שלו.

באוצר ובכולנו מתנגדים לשינוי בחוק ההונאה בכשרות, שעלול לעקר את רפורמת הקורנפלקס ולייקר את עלות המוצרים המיובאים. שר האוצר משה כחלון העלה את הסוגיה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת שהציג לו ביום חמישי את חוק ההסדרים, שהרפורמה היא חלק ממנו. סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס מתווך גם הוא בניסיון להגיע לפשרה. הבוקר יחליטו בכולנו אם לבקש לדחות את הדיון בוועדת השרים לחקיקה בשבוע נוסף, להסכים על העברתו בקריאה בטרומית ואז לקיים מו"מ עם ש"ס, או להיכנס לעימות עם ש"ס על ידי הגשת ערר על הצעת החוק.

שר הכלכלה ויו"ר סיעת ש"ס, אריה דרעי, מסר בתגובה לפרסום כי הוא מחויב לשחרר את כל חסמי הייבוא, ולהגביר את התחרות במשק. "אני מתכוון לדון עם ראשי הרבנות הראשית כדי למצוא הדרכים להסרת כל החסמים שיביאו להוזלת מחירי המזון ומאידך לשמירה על הכשרות, כפי שרוצים רוב אזרחי המדינה", אמר.

חידוד הנוסח או הקצנה

המחלוקת מתחילה בכלל בשוק המקומי. על פי החוק הקיים, רק הרבנות מוסמכת להעניק את התואר "כשר" למסעדות, מפעלים ומוצרי מזון. בשנים האחרונות החלה תסיסה בקרב בעלי מסעדות ואולמות נגד הרבנות בשל הדרישות שהיא מציבה והתשלומים שהיא גובה. כדי לעקוף את השגחת הרבנות מבלי לעבור על חוק ההונאה, נזהרו בעלי המסעדות שלא להשתמש במילה "כשר", כשהם מבהירים ללקוחות שהם כשרים בפועל באמצעות תעודות של גורמים אחרים. ההחלטה אם לאכול במקום נותרה לשיקול דעתו של הסועד. 

הצעת החוק של יואב בן־צור מש"ס באה לסגור את הפרצה הזאת. היא קובעת שגם אם לא משתמשים במילה "כשר", ואפילו אם מציינים מפורשות שאין תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל או שההשגחה היא מטעם גוף אחר - עדיין מדובר בהונאה, כי הציבור מקבל את הרושם שהמקום כן כשר.

בעוד בש"ס טוענים שהתיקון הוא רק ניסוח מפורש של כוונת החוק המקורית, בכולנו טוענים שהוא קיצוני מדי ומעמיד בעלי מסעדות שהן כשרות בפועל - שדתיים אוכלים בהן - בפני קנסות ואף עונש מאסר. ביום שישי הודיעו בש"ס שהושגה פשרה ולפיה מסעדות ואולמות יוכלו לציין שהם "בפיקוח עצמי". אולם גורמים בכולנו אמרו שהפשרה אינה מקובלת עליהם כי היא אינה מצמצמת את "הדרקוניות של הצעת החוק", שאוסרת כל מצג כאילו מקום כשר בלי תעודה מטעם הרבנות.

ממשיכים להציע פשרות

אלא שעם התקדמות הדיונים בחוק התברר שהוא לא משפיע רק על השוק המקומי, אלא כי יש לו השפעה מכרעת על רפורמת הקורנפלקס שמאפשרת לייבא מזון לא רגיש שנבדק בארץ הייצור בלי בדיקה נוספת בכניסה לישראל ובהסתפק בהצהרת יבואן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו

לפי מתכנני הרפורמה, יבואנים - בדגש על יבואן מקביל הרוכש את המוצר בזול שלא מהמפעל המייצר - היו יכולים להביא לארץ מוצרים המקבלים כשרות מארגונים אורתודוקסיים עולמיים כמו OU או OK, שהציבור היהודי והחרדי בעולם נשמע להם. כדי לא לעבור על חוק ההונאה המקורי, היבואן לא היה מציין שהמוצר כשר, ומסתפק בהערה שהמוצר נמצא תחת השגחה של אותם גופים.

אלא שלפי התיקון החדש, גם אם היבואן לא יציין את המילה "כשר" הדבר ייחשב להונאה, בדיוק כמו שמסעדה המסתפקת בהשגחה של גופים אחרים תואשם בהונאה. התוצאה תהיה שמי שימכור את המוצרים המוזלים יואשם בעבירה פלילית. בש"ס אומרים כי הם מודעים לבעיה ולא יקדמו את החוק לקריאה שנייה ושלישית בלי לפתור אותה, אולם בכל מקרה הם דורשים את מעורבות הרבנות בהשגחה על היבוא.

באוצר חוששים מכך, וחוות דעת שנכתבה באגף תקציבים מזהירה כי "הצעת החוק חוסמת כל אפשרות למכור בישראל את המוצרים (שמביא היבואן המקביל - א"ת) ומונעת את הגברת התחרות. העלות העודפת הנובעת מנהלים מחמירים לעומת מערכי הכשרות בחו"ל צפויה להביא באופן ישיר לעליית מחירי מוצרי המזון לצרכן, לצד ירידת מגוון המוצרים". באוצר מציינים כי אפשרות אחת לעמוד בחוק החדש היא שהרבנות תכשיר מפעלים בעולם (שכזכור כבר זכו לכשרות מקומית) על ידי שליחים של הרבנות - "צעד שייקר את תהליך הייצור" - בעוד השלכה אחרת היא עצירת היבוא מחשש לאישום בהונאה. בחוות הדעת נכתב כי לפי עבודה שנערכה עם רו"ח יהודה מלול, מונופול הכשרות מגלגל כיום 300 מיליון שקל בשנה והעברת החוק רק תגביר את הריכוזיות בתחום ואת העלות.

היועץ המשפטי של ש"ס עו"ד משה ארבל אמר ל"כלכליסט" שהמפלגה אינה מתכוונת ששליחי הרבנות ייצאו להכשיר פסי ייצור ברחבי העולם, אלא מנסה למצוא פתרונות חקיקתיים שיאפשרו לרבנות לפקח על התהליך. בין השאר נבחנת אפשרות שהרבנות תפרסם רשימה של גופים בעולם שהיא מקבלת את תעודות ההכשרה שלהם. עם זאת עדיין לא ברור כיצד יסומן המוצר עצמו, שכן לפי החוק רק מוצר עם חותמת מהרבנות אינו חשוד בהונאה.

אפשרות אחרת שציין ארבל היא שהרבנות תבחן את תיק הכשרות של היבואן הראשי - שכבר עבר ברבנות הראשית כדי לקבל את אישור הכשרות - ולפי התיק יאושר היבוא גם ליבואן המקביל. ארבל ציין כי אפשרות כזאת תצריך שינוי חקיקה שכן המידע שייך ליבואן הראשי.

בכולנו טוענים כי כל האפשרויות המצוינות מסרבלות מאוד את היבוא מפני שהן דורשות אישור נפרד לכל מוצר - בניגוד גמור למטרות הרפורמה. המשא ומתן בנושא אמור להימשך עד ישיבת ועדת השרים לחקיקה בצהריים.