פרשת השחיתות: המשטרה ממליצה להעמיד לדין 36 חשודים, בהם קירשנבאום ומיסז'ניקוב

המשטרה הודיעה היום (ד') כי היא ממליצה להעמיד לדין מעורבים מרכזיים בפרשת השחיתות הציבורית, ובהם שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, ראש מטה מפלגת ישראל ביתנו דוד גודובסקי, מנכ"ל מע"צ לשעבר ישעיהו ברס, יו''ר נתע לשעבר אלכס ויזניצ'ר. "התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות על ידי 36 חשודים", כך לפי המלצת המשטרה.

לפי הודעת המשטרה, אגף החקירות והמודיעין להב 433 סיים בימים אלה חקירה רחבת היקף, מסועפת ומורכבת בתחום השחיתות הציבורית, הכוללת מספר רב של תתי פרשיות, במסגרתה נחקר חשד להפעלת מנגנון שיטתי ומאורגן של העברות כספי מדינה למספר גופים בתמורה להפקת רווחים מסוגים שונים, תוך ביצוע שורת עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב, שיבוש הליכי חקירה ועוד.

בתום חקירה סמויה של כשנה, התפוצצה הפרשה בדצמבר האחרון במעצרים של עשרות חשודים. בהמשך נעצרו חשודים נוספים בתתי פרשיות וכן התברר כי גויסו שישה עדי מדינה, בהם גרשון מסיקה, שכיהן כראש מועצת שומרון.

פאינה קירשנבאום. "תבנית שיטתית ומתוכננת היטב, שנוהלה על ידיה" צילום: מיקי אלון

החקירה הגלויה כללה מספר שלבים, בהם בוצעו פעולות חקירה בהיקפים נרחבים לרבות חיפושים, תפיסת עשרות אלפי מסמכים, מעצרים, חקירת כ- 480 מעורבים, חלקם באזהרה, ובהם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים, מהם נגבו מעל 900 הודעות. עד כה נתפסו רכוש ונכסים בשווי המוערך בכ-25 מיליון שקל לצרכי בקשת חילוט.

בתום החקירה, קיבל ראש האגף לחקירות ולמודיעין, ניצב מני יצחקי את עמדת להב 433 כי התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות על ידי 36 חשודים, בהם גם דב ליטבינוף ראש מועצת תמר, ישראל יהושע (לוביסט), רמי כהן מנכ''ל משרד החקלאות, דניאל אלינסון מנכ''ל עמותת עזרא, מתן דהן יו"ר עמותת איילים, יאיר גלר מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ויקטוריה רבין עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר לשעבר קירשנבאום, לימור ברזילי ר' לשכת שר התיירות לשעבר, חיים בן שושן מנכ"ל בחברה לפיתוח השומרון לשעבר, טלי קידר ר' מטה במשרדי התיירות והחקלאות לשעבר, שאול מזרחי יו''ר המרכז לשלטון מקומי.

כנגד ראש עיריית עפולה יצחק מירון, אשר נחקר באזהרה בפרשה, לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע העבירות שיוחסו לו.

יו"ר נתע לשעבר אלכס ויזניצר. ממליצים להעמידו לדין צילום: אוראל כהן

לפי המשטרה, פעילות מודיעינית חשאית, אשר הניבה ראיות משמעותיות ומידע רב באשר לפעילותם הפלילית של המעורבים, הובילה לנכונותם ורצונם של חשודים לשתף פעולה ואפשרה בהליך מאומץ, מקצועי ומורכב, את גיוסם כעדי מדינה. גיוסם סייע באיסוף הראיות וטיובן, בהעמקת החקירה ובשפיכת אור על שיטת הפעולה להונאת הקופה הציבורית. על זהותם של מרבית העדים הוטל צו איסור פרסום שעדונו בתוקף. מאז נחשפה הפרשה, חלק מהמעורבים, בהם בכירים, נאלצו לפרוש מתפקידיהם הציבוריים, נוכח הראיות שנאספו כנגדם.

במשטרה מציינים כי ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב, שנוהלה ע"י סגנית השר וחברת הכנסת לשעבר קירשנבאום וגורמים נוספים אשר פעלו בצוותא חדא עימה, להקצאת תקציבי מדינה לגופים ממומנים שונים, בתמורה לקבלת רווח מתוך התמורה, בין בצורת קבלת טובת הנאה אישית ומפלגתיות, לרבות באופן של העסקת פעילי מפלגה ובין בצורת הנחייה לתשלומי "דמי ייעוץ" למקורבים. חשיפת השיטה בלמה את המשך גזלת הכספים מהקופה הציבורית ומנעה העברת כספים לפרויקטים עתידיים.

חקירת המשטרה, כך לפי ממצאיה, חשפה דפוס פעולה הדומה במאפייניו לדפוס המוכר לנו במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. ההסתרה, החשאיות, אופן בניית רשת הקשרים, קבלת המזומנים, המידור, המרמה וההונאה מצביעים על התנהלות מכוונת ומודעת של המעורבים.

החקירה נוהלה ע"י האגף לחקירות ולמודיעין, יחידת להב 433 היחידה הארצית לחקירות הונאה ולוותה מראשיתה על ידי היועמ"ש לממשלה, פרקליט המדינה והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. חומר החקירה יועבר בימים הקרובים למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, אשר ליוותה את החקירה, לעיון והחלטה.

לפי המשטרה, השיטה שנתגלתה ועברה כחוט השני בין תתי הפרשיות כללה מאפיינים מרכזיים. בהם, בין היתר, העובדה שהבכירים מיצבו את מעמדם במשרה ראויה ומשפיעה בשירות הציבורי וקיימו במסווה של פעילות לגיטימית תמיכה תקציבית לפרויקטים ציבוריים המאופיינים באהדה ציבורית – אלה היוו בסיס לפעילות פלילית.

בנוסף, הבכירים גייסו שותפי סוד ובעלי פוטנציאל "ביצוע" למעשי הרמייה (מנהלים, 'מאכרים' וכן הלאה) וזיהו תקציבים ייחודיים המצויים ב"שטח אפור" בעניינם יש להם שיקול דעת. בהמשך, איתרו הבכירים גורמים פוטנציאליים, כמו ראשי מועצות, ראשי עמותות ונוספים, שיש בהם רצון עז לקבלת תקציב חריג תוך "עצימת עיניים" ל"גזירת הקופון" ע"י הבכירים. לאחר מכן, מצאו פרויקטים מתאימים ורבים ככל האפשר להעברת תקציבים ולהסכמת מנהלי הפרויקטים ומעבר לשלב הביצוע, קרי העברת הכספים וגזירת התמורה.

לפי המשטרה, מאפיין נוסף היה ההסתרה, החשאיות, אופן בניית רשת הקשרים, קבלת המזומנים, הקשב של הבכירים לפעילות הפלילית, המידור, המרמה וההונאה – אלה מצביעים על התנהלות מכוונת ומודעת של המעורבים.

מממצאי החקירה עולים קיומם של קשרים עסקיים וקשרים של שוחד בין סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום ומקורבים נוספים לבין גורמים פרטיים, עמותות, מועצות ואיגודים ציבוריים, כך שבתמורה להקצאת תקציבי מדינה, רובם מתוך הכספים הקואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", קיבלו סגנית השר ומקורביה, לפי החשד, במגוון שיטות, כספים וטובות הנאה אישיות אשר שולשלו לכיסם.

עו"ד יובל ששון, ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המייצג את סטס מיסז'ניקוב, מסר: "לצערנו למרות שיתוף הפעולה אותו קיבלה המשטרה ממרשנו, שוויתר על זכות השתיקה וענה לכל שאלות חוקריו תוך שהוא מתמודד עם כל טענות השווא נגדו, בחרה המשטרה להמליץ לפרקליטות להעמידו לדין. במדינת ישראל המשטרה חוקרת והיועץ המשפטי לממשלה הוא זה שמגיש כתבי אישום. אנו שמים מבטחנו ביועץ המשפטי לממשלה ובאי כוחו בפרקליטות שיעשו את מלאכתם נאמנה ויגיעו למסקנותיהם רק בהתאם לחומרי החקירה והאמת. ככל שכך יעשו הדברים אנו סמוכים ובטוחים שהתיק בעניינו ייסגר בשל חפותו".

עוה"ד נתי שמחוני ואילנה זיבנברג, ממשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצגים את אלכס ויז'ניצר מסרו בגובה: "המלצת המשטרה בעניינו של מר ויז'ניצר, כמו גם הדברים המיוחסים לו בגדרה – אין להם על מה לסמוך. כל מי שמכיר את מר ויז'ניצר ואת פועלו רב השנים, בשלל התפקידים הציבוריים המשמעותיים אותם מילא, מבין ויודע כי הטענות המועלות נגדו – זרות הן לאורחות חייו, למיהותו ואין בהן ולא כלום. מר ויז'ניצר הקדיש מזמנו וממרצו לעשייה הציבורית והטביע בה את חותמו. מר ויז׳ניצר סמוך ובטוח כי הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם ותגיע להחלטה מושכלת לפיה, לא נפל כל רבב בהתנהלותו – ותורה על סגירתו של התיק."