האם זו טעות לפטר את מי שנכשל?
פרופסור יקר, לעתים קרובות אנחנו שומעים על פוליטיקאים, גנרלים ומנהלים בכירים שמפשלים ולכן מאבדים את מקום העבודה שלהם. אך כיצד אפשר לצבור ניסיון אם כל כישלון פירושו פיטורים? דני
דני היקר,
הבעיה חמורה אפילו יותר מכפי שאתה חושב. ארגונים שמענישים את עובדיהם בגלל כישלון לא רק מונעים מהם ללמוד מטעויות, אלא גם יוצרים במקום העבודה תרבות של פחד מיצירתיות וחשש לנסות דברים חדשים, ולא מאפשרים ליטול סיכונים.
נוסף על כך, ארגונים לרוב נותנים גמול (חיובי או שלילי) לעובדיהם בהתבסס על התוצאות של ההחלטות שלהם, ולא על איכות ההחלטה עצמה. באופן כללי, צריך לקוות שהחלטות טובות יובילו לתוצאות טובות, אבל הגישה שלפיה לתוצאה טובה קודם תהליך נכון ורצוי אינה מבוססת ונשענת על הסתברות. לכן גמול חיובי ושלילי לעתים קרובות מיושמים באופן שגוי.
דמיין מנהל של רשת מסעדות דגים ופירות ים שמחליט להשקיע בפתיחת חמישה סניפים חדשים לאורך מפרץ מקסיקו חצי שנה לפני אסון הדליפה באסדת הקידוח של BP.
אפשר להניח שרשת המסעדות הפסידה, שווי המניה צנח והמנהל האחראי פוטר.
האם זה הגיע לו? ומה אם באותו הזמן, על רקע הנתונים שקיבל, זו היתה ההחלטה הטובה ביותר? האם צריך להעניש מנהל שעשה עבודת מחקר יסודית וקיבל החלטה מושכלת ומעמיקה?
מובן שעלינו לתגמל כראוי אנשים שיודעים לקבל החלטות טובות. אך רוב הזמן אנחנו מעניקים גמול חיובי רק כשיש תוצאות טובות. כל עוד ארגונים ממשיכים להאמין בדרך הזאת, אנחנו ניתקע עם התנהגות שמרנית שנמנעת מסיכונים, או לחלופין עם גלגול סיכונים על גורמים חיצוניים, ונמשיך לפטר חלק מהאנשים הלא נכונים.
שאלות לדן אריאלי askdan@calcalist.co.il