איך למנוע עוד "פרשת סימנס"

פרשת השוחד השיטתי של חברת סימנס הגרמנית נחשבת לאחת מפרשות השוחד הגדולות בהיסטוריה. סימנס, יצרנית טורבינות ומדחפים מחברות התעשייה הגדולות בגרמניה, שילמה בעשור(2000-1990) שוחד בסכום עתק של 1.4 מיליארד דולר במדינות שונות בעולם כדי לקדם את מכירת מוצריה. מסכום השוחד, שעמד על כ-10% לערך מהיקף העסקאות, ניתן להסיק שמדובר במכירת מוצרי סימנס בכ-14 מיליארד דולר.

במסגרת תשלום השוחד הודתה סימנס בתשלום שוחד בהיקף של 20 מיליון דולר בישראל לגורמים בחברת החשמל שרכשה טורבינות מסימנס. כזכור ב-2013 הורשע השופט המחוזי לשעבר דן כהן, שהיה דירקטור בחברת חשמל, בין היתר בלקיחת שוחד של כמיליון דולר. בעקבות הרשעתו נותרו 19 מיליון דולר ששולמו כשוחד ע"י סימנס לאנשים שונים.

חלפו 15 שנה מעשור השוחד העצום שאפיין את סימנס ועדיין לא ברור למי נמסרו 19 מיליון דולר נוספים. במסגרת חקירת סימנס בארה"ב הועברו ב-2009 מסמכים ומידע לרשות ניירות ערך בישראל שחידשה את החקירה. לרשות לקח שנים כדי לגבש תיק חקירה ולהמליץ להעמיד לדין שורה של בכירים בעבר ובהווה בחברת חשמל. התיק וההמלצות הועברו לפרקליטות לפני כשלושה חודשים. בימים אלה ( 11.10.15) הודיעה בפרקליטות כי היא שוקלת להגיש כתבי אישום נגד אנשי חברת חשמל בכפוף לשימוע.

דן כהן. הורשע בקבלת שוחד צילום: אוראל כהן

עד שהפרקליטות תחליט חשוב לזכור שממתן השוחד בפועל חלפו 20 שנה. עד שיתקיים משפט, אם יתקיים, יעברו 21 או 22 שנה. מעטים כבר יזכרו את הסיפור והצדק אולי יעשה וספק אם יראה. מחוץ לדן כהן שהורשע חשודים מספר עובדי ציבור בכירים בזמן מתן השוחד ביניהם: דוד קון, לשעבר משנה למנכ"ל חברת חשמל ויו"ר ועדת המכרזים, יונה שוויצר לשעבר מנהל אגף תכנון הנדסי בחברת חשמל, צבי אייל, לשעבר מנהל מחלקה באגף התכנון. חשודים נוספים מחברת חשמל הם: חיים בר-נר לשעבר סגן מנהל האגף לתכנון הנדסי, יעקב חאין, לשעבר סגן מנהל אגף הייצור וסמנכ"ל בחברה, דוד אלמקאיס שהיה סגן מנהל אגף התכנון והיום מכהן כסמנכ"ל פיתוח תכנון וטכנולוגיות.

משחדים את כולם וזוכים במכרזים

הפירוט של החשודים והמורשע מלמד על שיטת שוחד מרחיקת לכת, ממש אסטרטגית, מצד סימנס. אנשי סימנס ושולחיהם עטפו, לכאורה, בשוחד כמעט את כל מקבלי ההחלטות בחברה להוציא את המנכ"ל והיו"ר שמקבלים המלצות מקצועיות כלכליות ומאמצים אותם כמעשה שבשגרה בהנחה שההמלצות ענייניות. כדי למנוע "הפתעות" בלתי צפויות בדירקטוריון שולם שוחד לדירקטור השופט בדימוס דן כהן שיכול להוות משקל נגד ספקן אפשרי בדירקטוריון.

בשנת 2012 חתמה ישראל על האמנה הבינלאומית למניעת שוחד. באותה שנה ישראל דורגה במקום ה-34 מתוך 37 מדינות לפי OECD בחקירות שוחד. דו"חות מבקר המדינה חשפו במשך שנים חשדות לשוחד שלא נחקרו וחלקם אף לא

נבדק. במושגי הכלכלה הבינלאומית למהלך של סימנס בחברת חשמל קוראים – אסטרטגיית "שוחד היקפית" - עוטפים בשוחד מנהלים ומקבלי החלטות רבים בכסף קטן יחסית להיקף העסקה.

האסטרטגיה הצליחה בישראל וסימנס זכתה בחוזים אדירים. בעוד שנתיים לערך, כאשר בית המשפט ידון ויפסוק בפרשת מקבלי השוחד מסימנס, מעטים יזכרו את הסיפור שהחל בסביבות 1990-2000 וכך אסטרטגיית השוחד ההיקפי הייתה מוצלחת מבחינת סימנס גם בגלל השיכחה. מנגד, זו תעודת עניות לחברת חשמל, לבקרה ולדירקטוריון שלא טרח בזמנו לבדוק ברצינות רכש של מאות מיליוני דולרים.

חברת חשמל חייבת לקבוע חוקי בקרה חדשים בכל חוזה רכש מעל מיליון דולר שיאושר ע"י ועדת רכש שתהיה כפופה לוועדת הביקורת של הדירקטוריון ויועבר לאישור מליאת הדירקטוריון. כך יצומצמו הישנות מקרים דומים ויוגבר הפיקוח. בנוסף, הבקרה הפנימית בגופים גדולים כמו חברת חשמל חייבת להיות הדוקה ולרדת לפרטי פרטים. דבר שימנע בעתיד ואולי גם ירתיע מעשים דומים.

ליאת לבנת, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)