חשד: עו"ד נס קיבל חצי מיליון דולר מסימנס לקידום האינטרסים של OPC

העו"ד והמפרק שלמה נס, יו"ר חברת החשמל לשעבר, קיבל מסימנס חצי מיליון דולר ב־2002 כדי לקדם אינטרסים עסקיים של חברת OPC רמת חובב מול משרד התשתיות, רשות החשמל וחברת החשמל - זהו אחד מכיווני החקירה החדשים שבודקת רשות ני"ע במסגרת פרשת השוחד בהיקף של 20 מיליון דולר ששילמה ענקית האנרגיה הגרמנית בישראל בשנים 2000–2005, בתמורה למידע וסיוע במכרזים.

חברת OPC שבשליטת עידן עופר זכתה באמצע שנות התשעים במכרז של חברת החשמל להקמת תחנת כוח פרטית ברמת חובב, וב־2002 חתמה עם סימנס על חוזה בשווי 250 מיליון דולר לאספקת ציוד להקמת התחנה. על פי החשד, סימנס הפעילה את נס (שכבר לא עבד אז בחברת החשמל) כדי לסייע ל־OPC לשכנע גורמים ממשלתיים לאשר הגדלה של התעריפים שישולמו לה ב־60 מיליון דולר. ברשות סבורים שהמניע של סימנס, ששילמה לנס כסף רב, היה למנוע את עצירת הפרויקט בשל חוסר כדאיות כלכלית ל־OPC, שעמה כאמור כבר חתמה חוזה שעתיד היה להכניס לה כסף רב. אם הפרויקט היה נעצר, החוזה היה מבוטל.

עידן עופר צילום: בלומברג

מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון הוא דמות מפתח בחקירת הפרשה, ובחודשים האחרונים הופעלו עליו לחצים להסביר מדוע סימנס שילמה לנס חצי מיליון דולר. "נס אדם שידו בכל ויד כל בו, בן אדם בצמרת הכלכלית". הוא הוסיף כי "נס הוא איש חשוב, ולא ידעתי אף פעם לאן הוא יחזור ואיך הוא יחזור. היה חשוב שהוא יהיה, נקרא לזה, חבר של סימנס?".

ההסברים הכלליים של אהרונסון, שאינם צובעים פרויקט ומניע נקודתי להעברת הכספים לנס, לא הניחו את דעתם של החוקרים. מה שהוביל אותם בין היתר לכיוון החדש בחקירה הוא יומנו של אהרונסון. הם איתרו בו רישום על פגישה שקבע עם נס ל־26 בדצמבר 2001, שלגביה כתב לעצמו ""Financing RH — כלומר מימון רמת חובב.

המנכ"ל, הלוביסט ואיש הקש

המכרז של חברת החשמל שבו זכתה OPC היה להקמת תחנת כוח שיתפעל יזם פרטי. החשמל היה אמור להיות מסופק כולו לחברת החשמל, והתשלום למפעיל עבור זמינות ואספקת החשמל. את התעריף קבעה בהמשך רשות החשמל, הרגולטור שאחראי על מחירי החשמל.

על פי ראיות שאספה הרשות והגיעו לידי "כלכליסט", בלחץ משרד התשתיות אישרה מליאת רשות החשמל באפריל 2002 הגדלה של התעריפים ל־OPC בכ־45 מיליון דולר. כחודש וחצי לאחר מכן העבירה סימנס באמצעות איש קש - שלמה דניאל, גיסו של אהרונסון - 400 אלף דולר לחשבון של נס בשוויץ. כחמישה חודשים לאחר מכן עבר תשלום נוסף של 100 אלף דולר מדניאל לחשבונו של נס.

אורן אהרונסון צילום: אוראל כהן

במסגרת חקירת החשד, הרשות גם גבתה עדויות מגורמים שהיו מעורבים בפרויקט רמת חובב, ביניהם משה כץ, מנכ"ל OPC רמת חובב עד 2005, ומי שכיהן עד ינואר 1995 כמנכ"ל חברת החשמל; דוד אסוס, יו"ר רשות החשמל בין השנים 2000–2005; ואריה פאר, מנהל היחידה לניהול יצרני חשמל פרטיים בחברת החשמל בין השנים 1985–2006.

דמות מפתח נוספת בחקירת החשד הנוכחי היא מנכ"ל סימנס ישראל לפני אהרונסון, הגרמני גונטר וייס, האיש שהעביר את הכספים לחשבונות של איש הקש דניאל בקרדיט סוויס. על פי עדות של דניאל במסגרת חקירה שהתנהלה נגדו בשוויץ ב־2010 על הלבנת הון ומתן שוחד לעובד זר, וייס היה זה שנתן לו את ההוראה להעביר את הכספים לחשבון של שלמה נס. ברשות פנו בעבר באמצעות משרד המשפטים לרשויות בגרמניה כדי לחקור שם בכירים בסימנס, בין היתר בנושא זה, ובהם גם את וייס עצמו. ככל הידוע, וייס עצמו טרם נחקר.

האיש שידו בכל ויד כל בו

שלמה נס, מעורכי הדין המוכרים והמקושרים בארץ ובעלה של ח"כ לשעבר לאה נס מהליכוד, נחקר באזהרה ברשות ני"ע במסגרת הפרשה ביוני 2014. הוא חשוד בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. כיוון החקירה הראשון היה שנס קיבל את הכספים מסימנס ב־2002 כדי להניע את אחותו, רחל דון יחיא שהיתה דירקטורית בחברת החשמל, לסייע לחברה הגרמנית לזכות בפרויקט ה־DMS - מערכת האחראית על המתח הארצי שהושקעו בה כחצי מיליארד שקל.

החוקרים התרכזו בכיוון זה משום שנס עזב את חברת החשמל שבע שנים לפני שהכסף הועבר אליו מסימנס, בסוף 1995. עם זאת, וככל הידוע, הרשות לא מצאה ראיות נגד דון יחיא. כמו כן, אהרונסון סיפר בחקירתו שלא הפעיל את דון יחיא בעניין ה־DMS או בכל עניין אחר ולא היה איתה בקשר. בנוסף טען אהרונסון שבניגוד לבכירים בחברת החשמל שלגביהם הוא יודע לשייך את כספי השוחד ששולמו לפרויקטים ספציפיים, לגבי נס לא זכור לו מדוע ניתנה הוראה להעביר לו חצי מיליון דולר מחשבונו של איש הקש דניאל.

שלמה דניאל צילום: אוראל כהן

בסביבות שנת 2000, לאחר הליכים משפטיים שבהם OPC הוכרזה כזוכה במכרז משום שקבוצה בראשות איש העסקים גד זאבי נפסלה, החברה של עידן עופר קיבלה היתר בנייה. במרץ 2001 סימנס חתמה עם OPC על חוזה לאספקת הציוד להקמת התחנה ברמת חובב בשווי של 250 מיליון דולר. אלא שמכאן העניינים מסתבך.

על פי המסמכים שבידי החוקרים, בדצמבר 2001 סימנס ביקשה מקדמות מ־OPC על הציוד לרמת חובב. OPC מצדה בקשת מסימנס לדחות תשלומים בטענות שונות. למשל שהבנקים לא מקצים לה אשראי כי כל תיק ההלוואות לאנרגיה שלהם נוצל לטובת חברת החשמל. במקביל, כך עולה מהמסמכים, OPC החלה לנהל מו"מ מול משרד התשתיות ורשות החשמל לשנות את תנאי ההתקשרות עם חברת החשמל, כדי להפוך את החוזה לרווחי יותר עבורה.

על פי הראיות לכאורה שאספו החוקרים, באותו חודש פנתה OPC למשרד התשתיות, אז בראשות אביגדור ליברמן, ולרשות החשמל שבראשה עמד דוד אסוס, בדרישה להעלות את התעריף שישולם לה ברמת חובב. הסכום שהונח לאחר מכן לאישורה של רשות החשמל היה 60 מיליון דולר. על פי עדותו של אסוס, הגורמים המקצועיים במשרד התשתיות תמכו בהעלאת התעריף בסכום זה כדי שהפרויקט יצא לדרך.

משה כץ, מנכ"ל OPC, אישר לחוקרי הרשות שהחברה דרשה העלאת תעריפים, וטען כי הפרויקט היה גבולי מבחינת רווחיות. "ניהלנו מו"מ עם רשות החשמל בניסיון לעשות התאמה למחיר שהצענו".

אסוס מצדו סיפר לחוקרי רשות ני"ע שהיה ספקן לגבי טענות OPC. "השמועות היו שהאחים עופר קנו תחנת כוח מסימנס במחיר זול, העבירו את התחנה לצד שלישי בחו"ל וגזרו קופון של עשרות מיליוני דולרים. אחרי זה הם באו אלינו בטענה שהם צריכים לקנות תחנה יקרה יותר. אני לא יודע אם סימנס העלו להם מחיר, אבל אני יודע שהאחים עופר מעולם לא הוכיחו שהם רכשו תחנת כוח מסימנס באיזה תנאים וכמה שולם".

במקביל לפנייה של OPC לרשויות לעלות את התעריף, ועל פי התיעוד ביומנו של אהרונסון, הוא נפגש עם שלמה נס בענייני רמת חובב. את תוכן הפגישה אהרונסון טוען שאינו זוכר.

"העברה לשותפים עסקיים"

חלפו ארבעה חודשים. באפריל 2002 מליאת רשות החשמל, שכללה גם את אסוס, אישרה לעלות את התעריף ל־OPC, כך שישקף תוספת של 45 מיליון דולר לתעריף - 75% ממה שמשרד התשתיות הציע. בסמיכות לאותה החלטה לכאורה, כך על פי ראיות שאספו החוקרים, אהרונסון שלח מייל לגיסו שלמה דניאל, איש הקש שבאמצעות חשבונותיו בקרדיט סוויס שוויץ העבירה סימנס את השוחד לבכירים בחברת החשמל. במייל נכתב "500K ל־4". על פי רשימת הקודים שפיצחו החוקרים בקובץ מחשב שהיה שייך לגונטר וייס, מנכ"ל סימנס ישראל לפני אהרונסון, מספר 4 הוא לכאורה שלמה נס.

חלפו פחות מחודשיים. ב־5 ביוני 2002 הועברו 400 אלף דולר מחשבונו של דניאל בקרדיט סוויס לחשבון של סטיבן (שלמה) נס בבנק SCS בז'נבה. הבנקאי של דניאל בקרדיט סוויס רשם הערה במסמכי הבנק: "העברה לשותפים עסקיים. כסף שבעל החשבון קיבל מאביו והעביר לחשבון על שם סטיבן נס".

דניאל, שנחקר ב־2010 על ידי הרשויות בשוויץ בחשד להלבנת הון ומתן שוחד לעובד זר, אמר לחוקרים לאחר שעומת עם התיעוד: "לא אמרתי אמת לבנקאי. ההעברה בוצעה בהוראת גונטר וייס, מנכ"ל סימנס ישראל. לא יודע מה עומד מאחוריה". בשנת 2011 דניאל נשפט והורשע בשוויץ בכך שביצע פעולות בנקאיות מבלי שידע את הנסיבות שמאחוריהן, ונגזר עליו קנס של 25 אלף יורו.

חמישה חודשים נוספים חלפו, והתסריט חוזר על עצמו. ב־12 בנובמבר 2002 הועברו 100 אלף דולר נוספים מחשבונו של דניאל בקרדיט סוויס לחשבון של שלמה נס בבנק SCS בז'נבה. הבנקאי של דניאל בקרדיט סוויס רשם את אותה הערה. דניאל חזר על אותו הסבר לחוקרים השוויצרים: "גונטר יודע למה עבר הכסף".

חודש לאחר ההעברה האחרונה לנס, שהשלימה לכאורה את ה"500K", ב־10 בדצמבר, שלח אהרונסון מייל נוסף לדניאל: "Resend to Nass (given with no name)". החוקרים סבורים שהמייל הזה הוא דיווח על סגירת המעגל — נס קיבל כסף בעד פעילותו לקידום האינטרסים של סימנס.

שנתיים לאחר האירועים האלה ולמרות העלאת התעריף, OPC הודיעה שהיא מוותרת על הקמת תחנת הכוח ברמת חובב. במקביל היא ביטלה את החוזה עם סימנס והפרויקט חזר לחברת החשמל. OPC רמת חובב פורקה מרצון. "לא יודע מה סימנס עשו עם הציוד ששילמנו עליו", אמר לחוקרים משה כץ, מנכ"ל OPC לשעבר. "לאחר מו"מ עידן עופר פיצה את סימנס ב־1.7 מיליון יורו על ביטול ההסכם. שילמנו גם 10.5 מיליון יורו על ציוד".

יועץ התקשורת של שלמה נס מסר כי בכל הסוגיות הנבדקות הוא פעל "אך ורק בהתאם לחוק". עוה"ד פיני רובין וג'ק סמית ממשרד גורניצקי ושות', המייצגים את OPC ועידן עופר, ביקשו לא להתייחס לדברים. מסימנס נמסר: "הנושא נמצא בבירור משפטי ואין לסימנס עניין להגיב עליו". את תגובת גונטר וייס לא היה ניתן להשיג.