רפורמה בשוק הפטם: חזון שגוי של האוצר
הרפורמה בשוק העגלים בשנת 2014 לא הורידה את מחירי הבשר, בדיוק כמו שהרפורמה בשוק הפטם לא תאפשר לאזרחים תזונה בריאה יותר. ועדת הכלכלה תדון בקרוב בהצעת האוצר לביטול מכסות הייצור בשוק הפטם, תוך שהיא בונה על הזכרון הקצר של הציבור
במאי 2014 העביר האוצר רפורמה בשוק העגלים, לכאורה, במטרה להוריד את מחירי הבשר ולהלחם ביוקר המחיה. פקידי האוצר הסבירו לציבור ולחברי הממשלה, שמחירי הבשר גבוהים בגלל מכסי היבוא, ושברגע שיבוטלו המכסים תהיה תחרות חופשית, שתוביל להצפת השוק בעגלים מיובאים, ומחירי הסטייקים ירדו באופן דרמטי.
האוצר לא הסתפק רק בהורדת המכסים; כדי להבטיח שיהיה גם מי שיקנה את כל הבשר הזה, לווה המהלך גם בתמיכה בתעשית הבקר "לשיווק ומיתוג בשר טרי", בתמיכה בענף המפטמות "כדי לאפשר להן להסתגל לשינויים בשוק" וכן בתמיכות נוספות בענף הבקר למרעה בישראל. קודם לאישור הרפורמה, כתבנו כאן כי התמיכות הנדיבות בשווי מאות מליוני שקלים, שהעביר האוצר כמתנה ממשלמי המסים בישראל לתעשית הבשר לא יובילו לירידת מחירים. מתברר שצדקנו. לא די שמחירי בשר הבקר לא ירדו, אלא שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם עלו מאז הרפורמה ב-9 אחוזים.
לול תרנגולות (ארכיון) צילום: גיל נחושתן
האוצר כנראה בוטח בזכרון הקצר של הציבור, אחרת קשה להסביר מדוע למרות כשלון הרפורמה הקודמת מקדם כעת האוצר רפורמה המושתתת על עקרונות דומים להפליא – הפעם בשוק הפטם. ועדת הכלכלה של הכנסת עתידה לדון בקרוב בהצעת האוצר לביטול מכסות הייצור בשוק הפטם. לטענת האוצר, ביטול התכנון, יציף את השוק באפרוחים, ויוביל לירידת מחירי העוף. במטרה לגייס את הציבור, מלאו העיתונים בכתבות כנראה מטעם האוצר, שהסבירו לציבור שהרפורמה תוביל לירידה של 25% במחירי העוף. שלא יהיה לכם ספק: גם האוצר לא מאמין בזה. עובדה, שבמצגת האוצר לחברי ועדת הכלכלה שדנה ברפורמה, מדבר האוצר על ירידה של 10% בלבד. מעניין גם שהאוצר לא טרח לצרף תחשיב כלכלי שתומך בהערכה שלו, כך שסביר להניח שמחיר העוף לא ירד ביותר מאחוזים בודדים. מה שבטוח הוא שבנתיים שוב ידרש הציבור לפתוח את הארנק - כמו ברפורמת העגלים, כך גם ברפורמת הפטם מביע האוצר נכונות לפצות את המגדלים. כלומר, אנחנו נשלם היום מאות מיליוני שקלים בתמורה לכך שאולי תהיה ירידה זניחה במחיר העוף.
אבל כל זה כסף קטן בהשוואה לעלויות שהרפורמה של האוצר עתידה להשית על מערכת הבריאות. על פי נתונים השוואתיים של ארגון החקלאות והמזון העולמי, ישראל נמצאת במקום השני בעולם באספקת בשר עוף לנפש ובמקום שביעי בעולם באספקת בשר לנפש. כלומר, כבר היום צורך רוב הציבור בישראל כמויות קיצוניות של בשר, כמויות שהן חריגות גם ביחס לרב העולם המערבי. דפוס התזונה הים תיכוני אשר מוכח כקשור עם הפחתה דרמטית ברב התחלואים של החברה המערבית, מבוסס על תזונה שבעקרה מהצומח עם כמות מתונה בלבד של עוף ומינימלית ביותר של בקר. ועדת המומחים שכתבה את המלצות התזונה למשרד החקלאות האמריקאי ממליצה אף היא על תזונה המבוססת בעיקר על מזונות מן הצומח. לדעת מומחי בריאות מובילים, הרפורמה תרחיק עוד יותר את פרופיל התזונה של הישראלי הממוצע מדפוס התזונה הים תיכוני, תעודד גידול נוסף בצריכת מוצרי עוף טריים ומעובדים כאחד, תגדיל את ה food waste ועלולה לייקר את עלויות מערכת הבריאות בנוסף לעלויות הסביבתיות.
הרפורמה שמתכנן האוצר גם תגדיל באופן ניכר את היקף השימוש באנטיביוטיקה בישראל. עיקר האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם לא משמשת לריפוי בני אדם, אלא היא ניתנת לבעלי חיים במשקים. בענף העופות השימוש באנטיביוטיקה הוא אינטנסיבי במיוחד - ייצור ק"ג עוף מצריך פי 3 אנטיביוטיקה מאשר ייצור ק"ג בקר. האנטיביוטיקה ניתנת לעופות הן למניעה של מחלות האופייניות לתנאי הצפיפות והזוהמה בלולים, והן כזרז גדילה - כלומר כתוסף מזון המאפשר לעופות לצבור יותר משקל בפחות זמן, מה שמפחית את עלויות תעשיית העוף.
בדיקה שערך משרד הבריאות השנה במדגם של עופות הנמכרים ברשתות השיווק בישראל מצאה שהם מכילים אחוזים ניכרים של חיידקים עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה, בכלל זה חיידקים מסוכנים במיוחד, super bugs, העמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה בשימוש. למרבה הצער, הרחבת תעשיית העוף והגדלת הצפיפות בלולים תחייב שימוש בכמויות גדולות אף יותר של אנטיביוטיקה, ותגדיל עוד יותר את המחיר הכלכלי העצום שנופל על מערכת הבריאות.
אלא שאת משרד האוצר שום דבר מזה לא מטריד. למשרד האוצר יש חזון אחר על סמך עקרונות היעילות הכלכלית בלבד. "יוקר המחיה" נראה כמו ספין שנועד לגייס את תמיכת הציבור ולהקשות על נציגי הציבור להתנגד לרפורמה. הרי איך יוכל חבר כנסת להיות מוצג ככזה שמתנגד להורדת יוקר המחיה? אלא שאם באמת היה לפקידי האוצר אכפת מיוקר המחיה, הם היו מציעים לטפל במחירי הירקות והפירות שהופכים למוצרי צריכה של העשירונים העליונים, או שהיו מציעים פיקוח על מחירי הלחם המלא או על שמן הזית, דואגים למחירי החומוס, הטחינה והאגוזים, ומבטיחים שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לצרוך סל מזון בריא שזו זכות יסוד וחובת המדינה להבטיחה. מיותר לציין, שאף אחת מן הרפורמות האלו לא עומדת כלל על הפרק וזאת למרות שמאז שנת 2010 עלה מדד מחירי הירקות והפירות הרבה מעל למדד מחירי העוף. כלומר ירקות ופירות התייקרו הרבה יותר מעוף. אז למה באמת לא מתכנן האוצר רפורמה להורדת מחירי הירקות והפירות? מאותה סיבה שהאוצר גם לא מוטרד יותר ממחירי בשר הבקר שהמשיכו לעלות אחרי רפורמת העגלים של השנה שעברה - מדובר בשווקים שבהם כוחות השוק הובילו להאמרת מחירים, והאוצר אינו מתערב בעקרון המקודש של השוק החופשי.
את השלכותיה של המדיניות ההרסנית שמקדם האוצר ניתן לראות בארה"ב, בה כוחות השוק הובילו לשוק מזון ריכוזי מאוד, המבוסס על מזונות מעובדים (ששולי הרווח ביצורם גבוהים במיוחד) ומזונות מהחי בעלי ערך תזונתי נחות, המחצין עלויות בריאותיות כבדות על מערכת הבריאות, ועלויות סביבתיות כבדות על ציבור משלמי המסים בכללו. אלה הם התוצרים הצפויים של החזון השגוי של האוצר לאזרחי ישראל, וזה הכיוון בו אנו צועדים. המצב הבריאותי - תזונתי של העם האמריקאי מהווה דוגמה מדאיגה וכואבת לסביבת המזון המזיקה שהינה תולדה של המדיניות הכלכלית בשוק המזון: כל אדם שלישי בארה"ב סובל מהשמנה, כל אדם שמיני נזקק לתלושי מזון, שכן ידו אינה משגת רכישת מזון מספקת. אחת התוצאות של תזונה לקויה זו היא מגיפת הסוכרת ששיעוריה עולים בהתמדה למספרים מפחידים. האוכלוסיה החלשה היא הנפגעת העיקרית ממגמות אלו המחריפות את אי השוויון הבריאותי והכלכלי.
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, המורכב ממדענים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, התזונה, הכלכלה, החקלאות והסביבה, הגיש לחברי ועדת הכלכלה ובכירי האוצר נייר מדיניות העוסק בהשלכות הרפורמה. המסמך מסביר כי הנסיון האמריקאי והישראלי מלמדים שבניגוד לעמדת האוצר, שוק המזון מצריך תכנון. עם זאת, התכנון הנדרש בשוק המזון חייב להיות תכנון הוליסטי שלא מתייחס למוצר מזון מסוים אחד אלא לסל המזון כולו, ונותן מענה לאינטרסים ארוכי הטווח של החברה, ובפרט לאתגרים הבריאותיים והסביבתיים העומדים בפניה. רפורמה בשוק המזון צריכה להבטיח הוזלה של סל מזון בסיסי, בריא ובר קיימא, המבוסס על תוצרת מקומית במידת האפשר ומונגש לציבור הרחב. היא צריכה לקדם מדיניות מיסוי המעודדת ייצור וצריכה של מזונות בריאים וברי קיימא, ומסייעת בהסבה של חקלאים לענפי חקלאות מזינים וברי קיימא. היא צריכה להתמודד עם בעיית בזבוז המזון, שעלתה בדו"ח חריף של מבקר המדינה - הסרת כל מנגנון תכנוני צפויה להגדיל את היקף העודפים.
הרפורמה שמציע האוצר אינה מגשימה אף אחד מן היעדים הללו. לכן יש לקוות, שחברי ועדת הכלכלה יובילו מהלך אחראי לטובת הציבור, ידחו את רפורמת הפטם וידרשו מהאוצר לחזור עם רפורמה חלופית, כזו שבאמת מכוונת להורדת יוקר המחיה, ומאפשרת לכל אזרח ותושב בישראל תזונה בריאה במחיר השווה לכל נפש. צוות הפורום ישמח לסייע בגיבוש מתווה חלופי לרפורמה, כחלק ממדיניות מזון ממשלתית ארוכת-טווח, שתקדם את בריאות הציבור באמצעות חקלאות ישראלית בת קיימא אשר תיטיב עם איכות הסביבה ותבטיח בטחון תזונתי אישי ולאומי לעת הזאת ולדורות הבאים.
ד"ר מורן בלושטיין היא משפטנית וד"ר לכלכלה באוניברסיטת טקסס, חברה בפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.
דורית אדלר היא דוקטרנטית לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית
