חמש יחידות מתמטיקה של בנט: טוב לאינטל, רע לילדים שלנו
המהלך של שר החינוך להכפלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות של 5 יחידות מתמטיקה יועיל ללא ספק לתעשיית היי-טק וייצר דור חדש ומשופר, אבל אין שום הוכחה שזו הנוסחה למבוגרים מצליחים
שר החינוך נפתלי בנט הודיע לאחרונה על הפעלת תוכנית להכפלת מספר התלמידים הניגשים לבגרות של חמש יחידות לימוד במתמטיקה. למעשה בנט לקח יוזמה, שהובלה במידה רבה על ידי אינטל וחברות היי-טק נוספות והפך אותה לפרויקט לאומי. פרויקט שלקידומו גייס בנט, בין השאר את שמעון פרס. על פניו ראוי שר החינוך למחיאות כפיים, התוכנית אמורה, לפי תומכיה "לאפשר לתלמידים לפתוח לעצמם עוד דלתות" כפי שהתבטא מולי אדן, מבכירי אינטל לשעבר וממובילי המהלך בראיון שהעניק ל"כלכליסט". אבל האם לימודים מוגברים במתמטיקה הם אלה שיפתחו דלתות לתלמידים? או שמטרתם להגדיל את הצע העובדים בתעשיית היי-טק?
- "לרוב המורים ביסודי יש חרדת מתמטיקה. זו נקודת מוצא קשה"
- מנכ"ל הקרן שמאחורי התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה: "הילדים שלכם צריכים ללמוד להיכשל"
- במקום לצמצם מיסים יש להכשיר מורים למתמטיקה
לחברות ההיי-טק יש אינטרס ברור להגדיל את ההיצע - כך הן יוכלו לקלוט את התלמידים הטובים ביותר, לשלם להם פחות ולהעביד אותם ימים ולילות. כל זאת, רק כדי להיפטר מהם כשיגיעו לגיל ארבעים וחמש ולהחליף אותם במגויסים טריים ונמרצים.
אחד הגופים המרכזיים שדחפו לקבלת התוכנית, הינה "קרן טראמפ" שפועלת לשיפר את הישגי החינוך בישראל ומי הוא יו"ר דירקטוריון הקרן? אדי שלו, בכיר בתעשיית היי-טק וממקימי תחום קרנות ההון סיכון הישראליות. שלו הינו השותף המייסד של קרן הון הסיכון ג'נסיס. בצירוף מקרים מפתיע (או שלא), ג'נסיס היתה משקיעה מרכזית בחברת אפלטיקס, אשר מוזגה ב-2001 לתוך חברת סאיוטה. סאיוטה, למי ששכח, זו החברה שבנט נמנה עם מייסדיה, כיהן כמנכ"ל שלה והיא זו שאחראית על מרבית הונו האישי (מספר מיליוני דולרים), זאת לאחר שנמכרה ב-2005 בסכום של 145 מליון דולר.
אז למה באמת זקוקים הילדים שלנו כדי להצליח כמבוגרים? במאמר שפורסם באתר "הידען" מוקדם יותר השנה מציין יזם ההיי-טק ינקי מרגלית את שני הערכים שחיוניים לדעתו להצלחה תעסוקתית ועסקית בעתיד הקרוב. הראשן הוא יכולת יזמית: היכולת ליצור יש מאין, והשני הוא יכולת יצירתית: היכולת ליצור מחוץ לקופסה. וכיצד מתמודדת מערכת החינוך עם שתי משימות אלו? גם לכך מספק מרגלית תשובה: היא לא! והוא מוסיף: "בתי הספר ומערכות החינוך שלנו צריכים להשתנות באופן קיצוני".
אז מה חשוב יותר: חמש יחידות במתמטיקה או חמש יחידות ביצירתיות? חינוך לחשיבה יזמית ויצירתית, הוא זה שיעניק לילדים שלנו את החופש לבחור, לממש את עצמם, להמציא את עצמם מחדש (אם יהיה בכך צורך) וחשוב לא פחות: לפרנס את עצמם בכבוד. מי שלמד לחשוב באופן יצירתי ויזמי, לא ימצא את עצמו בגיל ארבעים וחמש, בתור הארוך בלשכת התעסוקה לאקדמאים. לכן אם אנחנו מחפשים "תעודת ביטוח" לילדים שלנו, לא נמצא אותה בבגרות של חמש יחידות למתמטיקה, אבל כן נמצא אותה בפיתוח של הרגלי חשיבה יזמיים ויצירתיים.
ממערכת החינוך, לא תבוא הישועה. המורים, שחלקם חדורי שליחות ומוטיבציה, חנוקים בתוך מערכת גדולה וביורוקרטית. בנוסף, רובם חסרים את הכלים ללמד את הילדים שלנו דרכי חשיבה יזמיות ויצירתיות, בהיותם תוצר של מערכת החינוך שבה הם עובדים. אבל האם חשיבה יזמית ויצירתית, היא בכלל דבר שניתן ללמוד ולפתח? כן. "הצלחה ביזמות תלויה בידע שאפשר לרכוש וללמוד ולאו דווקא באופי מולד" כותבת פרופ' תמר אלמור שחקרה את התחום במאמר שפורסם לאחרונה ב-ynet.
השינוי חייב לכן לבוא מאיתנו: ההורים. אין לי דבר נגד חמש יחידות במתמטיקה, חוג ג'ודו, כדורגל או כדורסל. אבל אם אנחנו רוצים תעודת ביטוח להצלחה של הילדים שלנו, עלינו מוטלת האחריות להקנות להם את יסודות החשיבה היזמית והיצירתית. ככל שנפתח את החשיבה היזמית והיצירתית של הילדים שלנו מגיל מוקדם יותר, כן ייטב. סיגול דרכי חשיבה הינה תהליך ממושך והיא אינה יכולה להתבצע בן לילה. אבל אין צורך להיבהל: ניתן לבצע זאת בצורה כייפית בצורה של משחקים, סיפורים ושיחות.
אחת מהדרכים הרבות לפיתוח חשיבה יזמית ויצירתית, היא באמצעות קריאת סיפורי החיים של האנשים היזמיים והיצירתיים בעולם (החל מאלי הורביץ הישראלי ועד לסטיב ג'ובס האמריקאי). חשוב שלא נזרוק את הספר לילדים ונצפה מהם להפנים לבדם את הכתוב. אפשר לדבר איתם על העקרונות שלפיהם פעל אותו יזם (או יזמית), לשאול אותם כיצד הם יכולים להשתמש בעקרונות הללו בחיים שלהם עכשיו ובעתיד. אפשר לעודד את הילדים לערוך מצגת על אותו יזם או יזמית ולהציג אותו בכיתה, ליצור יחד עם הילדים חידון ועוד ועוד.
מה שנדרש הוא שגם אנחנו ההורים, נתחיל לחשוב, קצת יותר, באופן יזמי ויצירתי. נוכל להתחיל בכך שנחשוב באופן יזמי ויצירתי, על האופן שבו אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו לפתח חשיבה יזמית ויצירתית.
* ליאור עילם, לשעבר עיתונאי כלכלי ב'הארץ'. בעל תואר שני עם התמחות ביזמות עסקית. חוקר את תחום פיתוח החשיבה היזמית והיצירתית. מרצה להורים, כותב ספרים ומפתח משחקים, לפיתוח החשיבה היזמית והיצירתית.
אדי שלו, מייסד קרן ג'נסיס הגיב על הנאמר במאמר: "אין לי שום קשר אישי או מקצועי לשר החינוך, נפתלי בנט. בניגוד לנאמר במאמר, חברת אפליטקס לא נמכרה לסאיוטה, היא כשלה ונסגרה.קרן טראמפ עוסקת בקידום החינוך הטכנולוגי כבר חמש שנים - הרבה לפני שבנט נתמנה להיות שר חינוך".