במקום לצמצם מיסים יש להכשיר מורים למתמטיקה
את מדעני העתיד לא נוכל לקלוט באמצעות סל קליטה, אלא באמצעות השקעה מאסיבית בחינוך
השנה מסתמן עודף בגביית המיסים וכמו בפעמים קודמות מתעוררת המחלקות בין משרד האוצר לבין בנק ישראל בנוגע לשימוש בעודפים הללו. משה כחלון, בתמיכתו של ראש הממשלה, מוביל מהלך להפחתת המע"מ ב-1% והפחתת מס החברות ב-1.5%. עידוד הצריכה הפרטית וההשקעות הוא הנימוק לצעד זה, בטח בתקופה בה נרשמת האטה בצמיחה הכלכלית. קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, ממליצה לצמצם את החוב הלאומי ובכך להקטין את תשלומי הריבית על החוב ולשפר את האיתנות הפיסקלית של המשק לקראת התמודדות עם משבר עולמי עתידי, שהשאלה היא לא האם יפרוץ אלא מתי ובאיזו עוצמה יכה במשק הישראלי, המתבסס רבות על היקף הסחר העולמי. שתי ההצעות ראויות אך יש אלטרנטיבה שלישית שבעיני היא ראויה אף יותר.
מדובר בהשקעה בפיתוח ההון האנושי העתידי של תלמידי ישראל. מתמטיקה היא לא מילת גנאי ותפקידה אינו להפחיד את התלמידים. מתמטיקה היא העתיד של מדינת ישראל. באמצעותה התלמידים בהווה יהפכו למדענים בעתיד. הרי שר החינוך, נפתלי בנט, הצהיר על כוונתו להכפיל את מספר הניגשים לבגרות מוגברת במתמטיקה לאור הירידה המדאיגה שחלה בשנים האחרונות בנתון זה. משרד החינוך מתעתד להשקיע 75 מיליון שקל ב"איום האסטרטגי" של לימודי מתמטיקה. רגע, על כמה עודפי מיסים מדובר? הרבה יותר מכך. לפחות חמישה מיליארד ש"ח. אתם מבינים?! שר החינוך מתכוון להשקיע 75 מיליון שקל בפיתוח תוכנית בעוד שממשלת ישראל הולכת לוותר על חמישה מיליארד שקל שהיו יכולים להכשיר צבא מיומן של מורים למתמטיקה שאמור להתמודד עם אותו איום. מדובר בסכום אדיר שיכול להציל את מדינת ישראל מעתיד כלכלי עגום.
אולי אני מגזים? מתמטיקה, הרי זה משעמם, זה מקצוע קשה, זה מקצוע לא ברור. הכול נכון, אך עם זאת בואו נחזור אל סוף שנות ה-80 עת החל גל עלייה מאסיבי. תלמידי ישראל יכולים לזלזל בלימודי מתמטיקה, אך עליהם להבין שביכולתם לרכוש את הטאבלטים ואת הסמארטפונים המשוכללים אך ורק בזכות הגעתם של עשרות אלפי מדענים שלמדו מתמטיקה ברמה גבוהה. בזכותם של העולים החדשים חלה פריחה בענף ההייטק בישראל ובזכותו גדל הייצוא של ישראל אף מעבר ליבוא. דבר שנשמע דמיוני בשנת 1985 עת המשק הישראלי התבוסס במשבר מקרו כלכלי חמור.
מדובר בנס כלכלי שצייד את ישראל במטבע זר. מטבע המאפשר לאדם הממוצע בישראל ליהנות מרמת חיים גבוהה. עכשיו אתם מבינים את הקשר: לימוד מתמטיקה ברמה מוגברת בתיכון מסייע בהכשרתם של מהנדסים ומדענים המובילים את החדשנות הטכנולוגית של ישראל, חדשנות המתורגמת למוצרים ולשירותים אותם המשק מייצא לעולם, אם באמצעות חברות ישראליות או באמצעות חברות רב לאומיות המבקשות להעסיק את המדען הישראלי. מדען שהוכשר בלימודי מתמטיקה ברמה של חמש יחידות. גל עלייה נוסף לא נראה באופק ולכן את מדעני העתיד לא נוכל לקלוט באמצעות סל קליטה, אלא באמצעות השקעה מאסיבית בחינוך.
אל תסכימו לצמצום המיסים. תדרשו מהממשלה להשקיע את הכסף בפיתוחה של מערכת חינוך מצוינת השמה במרכז את לימודי המתמטיקה. אל תתפתו להצעה של האוצר. מדובר במלכודת. בטווח הקצר ההכנסה הפנויה תגדל, אך עם המשבר הראשון תגלו שהוצאות הממשלה קוצצו בשם קדושת יעד הגירעון ואיומי חברות דירוג האשראי. אני מסכים לשלם אחוז מע"מ נוסף בתנאי שילדי ישראל יזכו למורים מעולים ולמערכת חינוך מעולה שתצייד אותם בכלים לייצר לעצמם עתיד כלכלי ראוי.
ד"ר אריק שרמן, מרצה במחלקה לכלכלה וחשבונאות, המרכז האקדמי רופין