מתי נבין את כוחה של חתימה?

רק לפני חודשיים בירכנו "שתכָּתֵבו ותֵחָתֵמו". אך מתברר שהחתימה היא לא תמיד מה שייחלנו לו. וכשמכניסים לתמונה את הטכנולוגיה, מה שאמור להיות יעיל יותר לפעמים מסתבך קצת.

כמה פעמים נדרשתם השבוע לחתום על מסמך כזה או אחר? על המחאה? על ספח אשראי שנפלט מקופה רושמת? על אישור קבלת דבר דואר, טבלת נוכחות בשיעור באוניברסיטה, ברכה לחברים או פתק למחנכת של הילד? ההסתברות היא שבימים האחרונים חתמתם לא מעט.

חתימות וחותמות משמשות לציון זהות - ויצירתה - מאז ימי קדם. הן נולדו ככלי בידי השלטון. טבעות חותם שסימלו את כוחם המדיני של מלכים ורוזנים. פשוטי העם האנאלפביתים חתמו בטביעת כף יד, לעתים בטביעת אצבע. אחרי עליית ההשכלה נהפכה החתימה לאוניברסלית, ובדורנו לכולם כבר יש חתימה אישית, שמופיעה גם בדרכון ובמאגריהם של מוסדות פיננסיים.

הטכנולוגיה משנה את פני החתימה. המעבר של חלק ניכר מעולם העבודה והקשרים החברתיים לממד הדיגיטלי מעצב מחדש גם את החתימות, ואת אופני השימוש בהן. החתימה הדיגיטלית הוכרה בחוק כבר לפני 15 שנה כשוות ערך לחתימת כתב יד. היא אמורה לספק את ההבטחות, והאבטחות, שנתנה אחותה עשוית הדיו: להעיד על זהות החותם, לייצג את התחייבותו לתוכן המסמך שעליו חתם, וגם לחתום את המסמך עצמו, כלומר לשמור שלא ייעשה בו שינוי נוסף.

חתימה צילום: רויטרס

כשהחוק אומר "חתימה דיגיטלית" הוא מתכוון להליך מורכב שכולל טכנולוגיות הצפנה וחישוב. אמצעים לסודיות, זיהוי, תיעוד והגנה טכנולוגיים שמוסיפים ביטחון עסקי, פרטי ומשפטי לתקשורת דיגיטלית. והחלק שהיה אמור להיות נהדר: החתימה הדיגיטלית חוסכת את הצורך לשנע אנשים ומסמכים, ובסופו של דבר היא מתבטאת, עבורנו המשתמשים, בהקלדת ססמה או סימון משבצת, ובמקרים נדירים יותר הדבקת צילום או סריקה של חתימת כתב-יד כתובה. מינימום הפעולות האנושיות שנחוצות כדי שנפעל גם דרך הרשת בנוחות וביטחון.

אלא שהחתימה הדיגיטלית אינה פתרון מושלם. שימוש רשלני במושג, שימוש רשלני בטכנולוגיה, וטבענו החשדני מערערים את תרומתה ואת יכולתנו להסתמך עליה.

ד"ר איילין צ'וּ מבית הספר לניהול של אוניברסיטת וירג'יניה בדקה באחרונה עד כמה חתימות דיגיטליות מגשימות את יעדן. ממחקרה עלה שהן עדיין לא התקבלו בציבור הרחב. חרף תפוצתן העולה וסיוען היומיומי במסחר אלקטרוני, ישנו אתגר שאותו טכנולוגיית החתימות הדיגיטליות עדיין לא צלחה: הפסיכולוגיה האנושית. אנשים רבים, בעיקר מבוגרים בעלי פחות הכשרה טכנולוגית, עדיין דורשים מגע בין־אישי ולא מתווך.

ויש לכך השלכות. ההשלכה העיקרית שממנה צ'ו מזהירה היא הנטייה של אנשים להעניק חתימות אלקטרוניות בקלות רבה יותר, ואחר כך להתנער מהן. באופן אירוני, דווקא האמצעי האמין יותר עלול לגרום ליותר סכסוכים ואובדן אמון בין אנשים וגופים.

בתהליך ההטמעה של מסחר אלקטרוני נצטרך לפתור גם את הבעיה הזאת: איך משכנעים אנשים לאמץ את מה שיותר בטוח ואמין ולהתייחס אליו בהתאם, גם אם הידע הקודם שאיתו באו צועק את ההפך.

ואולי זה האתגר התמידי של הקידמה.

לאתר של פרופ' שיזף רפאלי: www.shezaf.rafaeli.net