החשד: משקיעי קלע מימנו לברמלי רכישת ארבע דירות

אמיר ברמלי רכש דרך חברה פרטית שבבעלותו ארבע דירות בגני תקווה ב־7.5 מיליון שקל. אולם התשלום הראשוני עליהן, שעמד על 1.05 מיליון שקל, הגיע מכספי המשקיעים בקרן קלע. על פי החשד של רשות ני"ע, מקרה זה הוא דוגמה לשימוש האישי לכאורה שעשה ברמלי, בעל השליטה ברוביקון וקלע שנמצאות בהליך פירוק זמני, בכספי המשקיעים. בימים אלה מגבשת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כתב אישום חמור נגד ברמלי על עבירות מרמה, עבירות על חוק ני"ע ועבירות נוספות.

על פי החשד, ברמלי פעל בשיטת פירמידה שהפכה בעצם את רוביקון למסלקת כספים. הוא ערבב בה את הכסף שגייס ממאות משקיעי קרן קלע. כסף של משקיעים חדשים בקלע מימן החזר ריבית למשקיעים ותיקים בקרן. חלק נוסף מהכספים עבר להשקעות בנכסים שונים, אולם אלה "שרפו" מזומנים בקצב גבוה או לחלופין נקנו במחירים מפולפלים. רוביקון וקלע חייבות כיום 296 מיליון שקל למשקיעים.

העסקה בוטלה והכסף חזר לחברה פרטית של ברמלי

באוגוסט 2014 הקים ברמלי את חברת בית בגני תקווה ונרשם כמנהלה וכבעל המניות היחיד (100%). באמצעות החברה הוא חתם על הסכם לרכישת ארבע דירות בפרויקט של חברת רותם שני יזמות בגני תקווה תמורת 7.5 מיליון שקל. שמונה חודשים לאחר מכן, באפריל 2015, העביר ברמלי לרותם שני יזמות תשלומים ראשונים על הדירות בהיקף של 1.05 מיליון שקל. הכסף יצא מקופת רוביקון, ומקור התשלום על פי החשד של חוקרי הרשות הוא כספם של משקיעי קרן קלע. מס הרכישה, שעמד על 405 אלף שקל, הועבר לכאורה מחשבונו הפרטי של ברמלי. עובדה זו חיזקה את חשד החוקרים שמדובר בעסקה פרטית שמומנה מכספי המשקיעים.

צילום: עמית שעל

בספטמבר 2015, ואף כי על פי החשד הכסף לרכישת הדירות הגיע ממשקיעים אחרים בקרן קלע, נתן ברמלי לשישה משקיעים בקלע שעבוד על זכויות חברת בית בגני תקווה. זאת במסגרת הסכם לדחיית פירעון השקעתם, שכולל העמדת בטוחות. כלומר, המשקיעים שחששו לכספם דרשו וקיבלו שעבוד על זכויות החברה בדירות. חודש לאחר מכן בוטלה העסקה בין רותם שני יזמות לבית בגני תקווה בהסכמת שני הצדדים. רותם שני יזמות השיבה את הכספים לנאמנת של בית בגני תקווה, יפעת שוורצברד. המפרק הזמני של קלע, עו"ד ארז חבר, דורש בימים אלה להשיב את הכספים לקופת רוביקון.

מחברת רותם שני נמסר כי "עו"ד שוורצברד פנתה בבקשה לבטל את עסקת רכישת ארבע הדירות. החברה נעתרה לבקשה, והיא בוטלה כדין וגם מול כל רשויות המס. רותם שני החזירה את המקדמה עבור הרכישה לפנים משורת הדין וללא קנס".

העברה של 1.5 מיליון שקל מכספי רוביקון לגיל אונגר

עו"ד חבר בודק בימים אלה את כל העברות הכספים והמשיכות שביצעו לכאורה ברמלי ובני משפחתו מהחברות, אם עבורם ואם עבור אחרים. על פי כרטסות הנהלת החשבונות, בשלוש השנים וחצי האחרונות משכו ברמלי, אשתו דניאלה ואמו אנט כ־29 מיליון שקל מהחברות ברוביקון, חלקם למטרות לא ברורות. לדברי חבר, חובם של השלושה לרוביקון יחד עומד על כ־16.5 מיליון שקל. אלא שגם העברות הכספים שמטרתן ידועה נבדקות כעת על ידי המפרק. כך למשל, על פי כרטסת הנהלת החשבונות של רוביקון, ברמלי משך בינואר 2013 סכום של 1.5 מיליון שקל לטובת גיל אונגר, דירקטור ומבעלי השליטה (8.3%) בקופיקס גרופ. מקורבים לאונגר מסרו כי בעבר הוא פדה השקעה בקרן קלע, לאחר שהיה זקוק לכסף לטובת עסקת נדל"ן, וייתכן שזהו המקור לרישום.הפעולות המתועדות בכרטסות מדגימות בין היתר את חוסר הוודאות לגבי נסיבות העברות הכספים ואם יצאו או נכנסו בכלל כאלה. כך למשל, על פי הכרטסות לאבי כץ, יו"ר ומבעלי השליטה (31%) בקופיקס גרופ, יש יתרת פתיחה של 229 אלף שקל, לכאורה חוב שלו לרוביקון. אלא שכץ אמר בשיחה עם "כלכליסט" שהוא לא חייב כספים לרוביקון, ואין לו שום יכולת לדעת מדוע הדבר רשום בכרטסת. "אני לא חייב לרוביקון אפילו 5 אגורות", אמר כץ. "אני לא יודע למה אדם כזה או אחר רשם משהו בכרטסת". לכץ וברמלי היו בעבר עסקים משותפים דרך קרן הגשמה, ולדברי מקורבים לברמלי ייתכן שהרישום בכרטסות קשור להתחשבנות עבר ביניהם.

מיכל אנסקי צילום: דמיטרי שביצ'נקו

בחשבונות רוביקון התגלתה גם העברה של כ־340 אלף שקל לגסטרונומית מיכל אנסקי, וזאת ימים ספורים לפני שמונה מפרק זמני לחברה באוקטובר. בין היתר המפרק בודק אם הכסף הזה הוא קיזוז של סכומים כלשהם שברמלי היה חייב לאנסקי. לטענת מקורבים לאנסקי, באותו שבוע שקיבלה את הכספים מרוביקון, חברת רימון שבבעלותה העבירה כספים לרוביקון. כלומר, מדובר בקיזוז הכספים שהעבירה רימון לרוביקון.

העברות נוספות שנבדקות על ידי המפרק הם לעודד בן זאב. על פי הכרטסת, בחודשים האחרונים קיבל בן זאב 15 אלף שקל מרוביקון. מה שתמוה הוא שבן זאב הוא בנו של יחזקאל בן זאב, אדם שלו הלווה ברמלי כספים של משקיעי קלע. בן זאב האב, שמתגורר בארה"ב, החזיק בשטח בקיסריה שעליו נבנה שלד של וילה מרוקאית אשר היתה משועבדת לבנק לאומי. ברמלי העביר 16 מיליון שקל מכספי המשקיעים להסרת השעבודים והעיקולים. בתמורה לכסף שועבדה הקרקע לרוביקון, ובן זאב התחייב לשלם ריבית שנתית של 9%. מדוע, אם כך, קיבל מדי חודש בן זאב הבן 15 אלף שקל? מקורבים אליו מסרו כי היתה התחשבנות כספית בינו לבין ברמלי בגין עסקאות שהביא לחברה.

"קרן קלע נאלצת להתמודד עם התנגדות הרגולציה"

מטעמו של ברמלי נמסר: "אין לו כוונה להגיב לנתונים מעוותים שמקורם בכרטסת לא עדכנית שכלל לא משקפת את המציאות. תחת ניהולו של ברמלי ובמשך עשר שנים שילמו קבוצת רוביקון וקרן קלע, במועד ומדי חודש, ריביות גבוהות למשקיעים בה בזכות מהלכים עסקיים נבונים, השקעות נכונות ואקזיטים מצוינים. קרן קלע, שמציעה גם למשקיע שאינו טייקון להשקיע ולהרוויח, נאלצת להתמודד עם התנגדות הרגולציה. ברמלי ימשיך לשאת באחריות לגבי הפעילות כדי להחזיר את הקרן למסלולה מהר ככל שיינתן לו".

מגיל אונגר לא נמסרה תגובה. עו"ד דוד שמרון המייצג את עודד בן זאב מסר שהוא אינו מתייחס לעניינים של לקוחותיו.