צעדי הענישה של ישראל בגדה פוגעים בכלכלה אבל לא עוצרים את גל הטרור

מאז החל סבב האלימות הנוכחי הוסיפה ישראל ברחבי הגדה ובמזרח ירושלים עשרות מחסומים (41 לפי דו"ח של האו"ם). בנפת חברון נסגרו לסירוגין שתי הכניסות הראשיות לעיר, ונחסמו כבישי גישה לכפרים הגדולים הסובבים את העיר; בנפת רמאללה נחסמו הגישות לכמה כפרים עקב תקריות אלימות באזור; ואירועים אלימים התרחשו גם במעבר גלבוע הסמוך לג'נין (שנסגר לכמה ימים) ובמעבר קלנדיה מצפון לירושלים (ששותק עקב מהומות במחנה הפליטים הסמוך).

הצבת בטונדות בכניסה למחנה הפליטים אל־פוואר דרומית לחברון צילום: אי פי איי

להצבת המחסומים וסגירת המעברים יש משמעות כלכלית, שכן מדי יום עוברים במעברים עשרות אלפי פועלים ואלפי כלי רכב. אך זו לא הפגיעה היחידה בכלכלת הגדה: מתאם הפעולות בשטחים הודיע על ביטול 1,200 רישיונות עבודה, לאחר שמחבל עם רישיון עבודה ביצע פיגוע בתל אביב; ובעיר העתיקה בירושלים התלוננו סוחרים ברחוב הגיא (שבו היו אירועי טרור) כי פקחי עירייה קנסו בעלי חנויות שהעמידו דוכנים מחוץ לחנות, ושבעל בית קפה נקנס ב־5,000 שקל על עישון נרגילה בתוך בית הקפה (תלונות דומות הגיעו גם מסוחרים בשכונות עיסאוויה וסילוואן).

בשנה האחרונה ירדה האבטלה בגדה מ־18% ל־16% עקב עלייה במספר הפועלים בישראל ובשטחי התעשייה והבניין בהתנחלויות. הירידה בתרומות מחו"ל נמשכת, אין השקעות חיצוניות, אין תיירות במזרח ירושלים ובבית לחם, והעבודה בישראל ובהתנחלויות היא הגורם היחיד שמשפר את המצב הכלכלי. כ־200 אלף פלסטינים בגדה תלויים לפרנסתם בישראל (בין רבע לשליש מכוח העבודה), וגל הטרור הנוכחי מאיים לדרדר את הגדה בדומה למה שקרה בעזה - הציבור כולו במצור, אין פרנסה והאלימות גדלה.