ראש המועצה לביטחון לאומי: "ארגוני הטרור ניסו לפגוע במאגר תמר - והחטיאו"

"ארגוני הטרור ניסו לפגוע במאגר תמר - ולא הצליחו; אמצעי הלחימה שלהם מסוגלים לגרום נזק לאסדות הגז" - כך אמר היום (א') ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) יוסי כהן. הדברים נאמרו במסגרת הדיון שנערך בוועדת הכלכלה על מתווה הגז.

איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, על רקע מאגר תמר. ההמלצות אינן מחייבות את רה"מ

מי שהתייחס למתווה גם מנקודת מבט היסטורית הוא שר האנרגיה לשעבר משה שחל: "מתווה הגז סביר. לו הייתי במקום שטייניץ הייתי מקבל את אותה החלטה. מחיר הגז נקבע מהולכה וביקושים. גז ונפט היא בעיה גיאופוליטית ממדרגה ראשונה. התחלתי בזה בשנות ה-90 וחיזרתי אחרי מצרים. במצרים אמרו לי לחכות ואז נפגשתי עם הקטארים שם אמרו לי שמוכנים למכור גז לישראל ודיווחתי על זה לרבין. ביקשתי ממנו את העו"ד של מזרד הביטחון כאשר ירדן הסכימה שהמסוף גז יהיה אצלם. בינואר 1995 נודע הדבר למצרים והוזמנתי לפגישה דחופה שם עם שרי מצרים ואמרו לי שאקנה באיזה מחיר שאמצא. לו הייתי יושב כשר האנרגיה, הייתי לוקח בחשבון את מצרים וירדן והחלום הכי רטוב של שר האנרגיה הוא למצוא נפט. אבל הקידוחים היו יבשים. ישראל העניקה פעם 40 סנט מענק על כל דולר של הפקה, אבל לא מצאו כלום. היום לא הייתי מעז להציע את זה", אמר.

שחל טען שבעוד 15 או 20 שנה העולם יחזור להשתמש בטכנולוגיה גרעינית. "מה האלטרנטיבה? שילכו לדיונים משפטיים של 12 שנה. מי שירוויח מזה יהיו עורכי הדין. בלי להיכנס לוויכוח פוליטי, חיזוק היחסים עם מצרים וירדן הוא חשוב ממעלה הראשונה". כבל ענה לו שהוא אולי מסכים עם כל דבריו, אבל השימוש בסעיף 52 אינו מניח את דעתו".

13:24 כבל: "אני עוד לא שמעתי שהפעלת סעיף 52 מחויבת לקידום התהליך המדיני ביטחוני"

היו"ר כבל: הנקודה העיקרית שחסרה לי פה היא נושא הפעלת סעיף 52. רציתי שתנוח דעתי, שאלת השאלות היא הפעלת סעיף 52 שמשמעותה סיבות מדיניות ביטחוניות. האם ראש המל"ל סבור שמערכת היחסים עם המצרים העלולה להיפגע בצורה שמחייבת את הפעלת 52?

יוסי כהן: "טענו שיש צורך מיידי ודחוף לפתח את משק הגז. סעיף 52 אני מבין שהוא היכולת לאפשר את הדבר הזה – וככה אני מתייחס לזה. אני מבין שהסעיף נועד למצבים שכאלה, לפטור את שר הכלכלה, במקרה דנן ראש הממשלה, לפטור הגבלים עסקיים לפי חוק. ואם זו היכולת אז כך צריך להיות. במסגרת החקיקה הישראלית זה מה שניתן למחוקק, לשקול שיקולים מדיניים ביטחוניים ולהפעיל את הסעיף לפי שיקול דעתו. האם אני חושב שצריך להפעיל באמצעות 52 אני למד שכן. אם יש יכולת להוציא גז ולייצר יתירות ולשפר יחסים בזמן אמת ולא לאחר את הרכבות כולן, חשוב לעשות כמה שיותר מהר – והדרך החוקית היא הפעלת 52.

היו"ר כבל: "אני עוד לא שמעתי שהפעלת 52 מחויבת לקידום התהליך המדיני ביטחוני. בגלל שלא אמרת שהפעלת 52 מתחייבת לביטחון ישראל ולמערכת היחסים המדיניים עם המצרים – אם היית אומר היית מעמיד אותי בפינה".

יוסי כהן: מאחר שאני לא רואה פתרון אחר – זה הפתרון החוקי הקיים בישראל. הפעלת 52 כדי לתת מענה אסטרטגי לחווד כמו שכתב המל"ל זה הדבר הנכון – יופעל נא סעיף 52.

יוסי כהן. "ככל שנייצא את הגז מהר יותר, כך יהיה קל להעמיס על כתפינו את אבטחת שדות" צילום: עומר מסינגר

יו"ר הוועדה איתן כבל התייחס לידיעה מהבוקר על זכייתה של חברת החשמל בבוררות הבינלאומית מול מצרים, ושאל כיצד זה משפיע על המתווה. כהן ענה לו ש"אנחנו עוקבים אחרי זה כמה שנים ואני רוצה ללמוד את תוצאות הבוררות ולא רוצה לתת תשובה לא מוסמכת. אני מקווה ומעריך שזה לא יפגע ביחסינו המאוד חשובים".

כהן חידד שמתווה הגז הממשלתי אינו נמצא במנדט של המועצה לביטחון לאומי מבחינת תוכנו. "אנחנו כן טוענים באופן נחרץ שעיכובים נוספים בהוצאת הגז ושיפור היתירות והביטחון באספקת הגז ויצירת קשרים עם המדינות הוא הוא הנחוץ. מבחינתי שיצא הגז וכמה שיותר מהר ויסדר את יחסינו עם המדינות הנוספות. יותר חשוב פיתוח אסדה שנייה ושדה חדש מאשר גם צינור שני. צינור שני הוא חשוב אבל אנחנו מסתכלים גם על מה שקורה בלב ים. לא מבטל צורך בצינור שני אבל גם אסדה שנייה זה עניין חשוב עד מאוד. למה זה חשוב לנו כלכלית בהיבטים ביטחוניים – אנחנו נמצאים לפני חידוש מו"מ על הסיוע הביטחוני לישראל – גם משק הגז שלנו עולה כצורך כלכלי יקר להגנה. ככל שישוחררו עתודות מזומנים גדולות יותר בזכות מכירת גז ליצוא, יהיה קל להעמיס על כתפינו את אבטחת שדות".

ח"כ יחימוביץ' טענה שדבריו מופרכים, ואילו ח"כ טרכטנברג אמר שהאמירה שנכפתה על המל"ל כאילו אין דרך לזוז בסנטימטר מהמתווה מכתיבה את התוצאה, שהיא תמיכה בלתי מסוייגת בו.

"המל"ל אין בכוחו וגם לא במנדט שלו לפענח או לבאר חוות דעת שנכתבות אליו על ידי גורמים מקצועיים אחרים. מציע לשאול את מי שכתב למה הוא כתב מה שכתב. אני חושב עדיין שבהישען על אותה חוו"ד והיה והיווצר עיכוב כלשהו, עד כדי עיכוב של שנים, זה עלול לייצר פגיעה בביטחונה של ישראל. הדבר השני הגנה – כל צינור או אסדה יוגן על חשבון תקציב הביטחון של מדינת ישראל. ההגנה יקרה היא עולה מיליארדי שקלים. לעניין הצינור אשמח לראות גם וגם וגם. ככל שיהיו לנו נכסים מוגנים בלב ים יתירותו של משק הגז בישראל ישתפר ולשם צריך לשאוף", אמר.

חברי הכנסת מהאופוזיציה התרעמו על דבריו של כהן ואמרו שכל פעם שלא רוצים להסביר משהו, מתחבאים מאחורי הנימוק המדיני בטחוני. כהן הסביר שנית ש"יש מסמך בחתימתי שאני כותב על היצוא עוד הרבה לפני המתווה. אני לא רוצה לטעות ולמסור לכם חומר שאסור לי למסור. אם צריך אהפוך את המסמך לפחות מסווג ותקראו אותו. אחד הקשיים הגדולים בלכתוב חוות דעת ביטחונית היא לא להתריע במקום שאין התרעה" כבל ביקש מכהן להציג בפניו עמדות שונות ככל שהיו, ולבחון האם הם סתרו את העמדה הסופית שלו.

13:10 יוסי כהן: "ארגוני הטרור ניסו לפגוע במאגר תמר - ולא הצליחו"

לדברי כהן, "מקומה של מדינת ישראל במזרח התיכון הולך ונהייה מאותגר יותר ויותר ומחוזק יותר ויותר בזכות שיתוף פעולה עם שכנותינו. זה כרוך ביכולת אסטרטגית ביטחונית שישראל יודעת לייצר עם מדינות ידידותיות בראשון מצרים, ירדן, קפריסין, יוון וטורקיה. למרות שעם טורקיה אנחנו במערכה לא גמורה". כהן הוסיף כי "לנו יש אינטרס לא פחות ממובהק לייצר קשר כלכלי אסטרטגי גם אפרופו הגז הישראלי עם אותן מדינות שציינתי. ככל שיחסינו האסטרטגיים יהיו עמוקים יותר גם בציר פנימי וגם חיצוני, מצבה של ישראל באזורינו ישתפר. קשה היום לצייר מצב שבו לא נרצה להעמיק שיתוף פעולה עם מצרים, ירדן, קפריסין ויוון, שראש הממשלה שלהם היה כאן לפני מספר ימים, עם הרשות הפלסטינית והרצון שלנו לשקם את רצועת עזה".

- בהתייחסו לנימוק המדיני בטחוני להפעלת מתווה הגז, אמר כהן שקיים מסמך מנובמבר 2013 בעניין פיתוח הגז, ועוד תשעה מסמכים עקרוניים שנכתבו כבר אז, עם הקשר למתווה או בלעדיו. "כבר אז עלה הצורך לדון יחד עם ראש הממשלה, וכבר אז נכתבו אמירות שטוענות את אותן טענות שרואים בחוות הדעת על מתווה הגז. אותה דעה שהחזיק המל"ל אז הוא מחזיק גם היום".

כהן הוסיף כי "יש פה שני פרקים מרכזיים. ציר אחד הוא מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל – ככל שישתפרו יחסינו עם מדינות שכנות כן ייטב. דבר שני שראינו לנכון – צורך מאוד מאוד גבוה להגן על נכסים במים הכלכליים של ישראל בכל אופן וכל דרך, לנוכח האיומים במזרח התיכון, מול אתגרי הביטחון שעלולים חס וחלילה לפגוע באסדות ובאספקת גז שוטפת. זה הוליד תוצאה אחת ברורה – הגנה על המים הכלכליים. רוכשים ספינות מלחמה ייעודיות לשם כך. חיל הים נערך להגן. ואז אנחנו מגלים דבר נוסף, בצר לנו לו חס וחלילה במתאר של מלחמה אזורית מול עזה או עזה ואולי לבנון חיזבאללה וזירות נוספות, ובהינתן כל עולם הטרור הבלתי צפוי – זה הולך להגביר את האיום על האסדות והגענו למסקנה שישראל לא יכולה ולא צריכה להישען על ציר אספקה אחד, אסדה אחת שתשמש את כל המדינה בעת הנוכחית. שני היסודות האלה מובהקים. נדרשת יתירות והייתי שמח לפרט על האיומים – כבר במהלך צוק איתן היו נסיונות לפגוע באסדה שלנו ולשמחתנו הנשק הזה לא מדויק דיו ולא הצליח לפגוע באסדה. אמצעי הלחימה שנמצאו בידי ארגוני הטרור הסובבים אותנו כבר יותר משוכללים ומדויקים ופגיעותנו עולה, אמר.

עוד הוזמנו לדיון: אנשי בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, ומשרדי הממשלה השונים - משרדי ראש הממשלה, האנרגיה, האוצר, הגנת סביבה והביטחון. ביום שלישי הקרוב אמור להגיע לוועדה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתוקף תפקידו כשר כלכלה אמור לחתום אישית על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, זה שמאפשר לו לעקוף את שיקולי התחרות במשק לטובת שיקולים מדיניים. הופעתו של נתניהו תסכם למעשה את שלב הדיונים, ואז ועדת הכלכלה תעבור לשלב הסיכומים וההמלצות.

עם זאת, כל המלצה שתינתן אינה מחייבת את ראש הממשלה, והוא רשאי לקבל את כולן, חלקן, או להתעלם מהן לגמרי אם יחשוב כך.