משרד האנרגיה מעריך: מצרים לא תשלם לחברת החשמל

במשרד האנרגיה מעריכים שממשלת מצרים תנצל את משבר הבוררות עם חברת החשמל כדי לקדם עסקה שבה יוסרו כל התביעות נגדה בתמורה להסכמתה להזרים גז ישראלי למצרים. רשות הנפט וחברות הגז המצריות הפסידו בשבוע שעבר בבוררות בינן לחברת החשמל הישראלית ולחברת EMG, ובנוסף היא נתבעת על ידי יוניון פנוסה הספרדית ו־ENI האיטלקית. אלא שהמצרים מבינים שכל הגורמים האלה תלויים בהזרמת גז ישראלי למצרים, והם ישתמשו בכך כדי להתחמק מהתביעות.

חברת החשמל ו־EMG שהזרימה את הגז המצרי לישראל תבעו את הגורמים המצריים בשל הפסקת הזרמת הגז ב־2011. בשבוע שעבר פסקו בוררים של לשכת המסחר הבינלאומית בפריז שהמצרים ישלמו פיצוי של 1.8 מיליארד דולר לחברת החשמל, וכ־320 מיליון דולר ל־EMG. החברות האירופיות תובעות את מצרים על הפסקת הזרמת הגז למתקני היצוא המושבתים שלהן בצפון מצרים. כדי להפעיל את המתקנים, חתמו שתי החברות על מזכרי הבנות ליבוא גז ממאגרי תמר ולווייתן, כך שגם הן תלויות בהסכמה מצרית להזרמת הגז הישראלי.

ניסיון רע עם מצרים

ביום ראשון הודיעו המצרים שבתוך שישה שבועות יגישו ערעור על פסק הבוררות. מיד לאחר הגשתו תצא מישראל משלחת שתכלול נציגים של המועצה לביטחון לאומי, משרד החוץ, חברת החשמל וככל הנראה גם משרד התשתיות והאנרגיה כדי למצוא פשרה עם המצרים. האפשרויות נעות בין ויתור על הכסף שנפסק לטובת חברת החשמל, פריסת חובות, או תשלום מיידי של הכסף — אם כי במשרד מעריכים שהסיכוי לכך קלוש מאוד.

פיצוץ צינור הגז במצרים (ארכיון) צילום: אי פי איי

התסבוכת החדשה מבליטה את ההתעקשות הממשלתית לסמוך על משענת הקנה הרצוץ המצרית, אף שהניסיון העסקי מלמד שהיא צד הפכפך ובלתי יציב בחוזי אנרגיה, ובוודאי כאלה שנמשכים 15 שנה ויותר. למעשה, הממשלה תלויה כיום בקשר עם מצרים, שהוא הנימוק העיקרי להפעלת סעיף 52 בחוק ההגבלים שמאפשר לאשר את המתווה מסיבות של יחסי חוץ.

כבר בסוף שנות השבעים הפרה מצרים את הנספח לחוזה השלום שקבע שהיא תמכור נפט לישראל. התחנה הבאה הגיעה ב־2005, בעת חתימת חוזה הגז שעבר בצנרת של EMG. הגז החל לזרום ב־2008, אולם מהרגע הראשון התלוננה חברת החשמל על איכות הגז ועל הכמויות שסופקו בפועל, אולם המחיר הנוח כיפר על החסרונות. אלא שעוד בתקופת הנשיא חוסני מובארק החליטה מצרים על שינוי החוזה במעמד צד אחד, והעלתה את מחיר הגז בכ־40%.

כבל לא השתכנע

בפברואר 2011 פוצצו גורמי חבלה את צינור הגז והותירו את חברת החשמל בלי 40% מאספקת הגז שלה, מה שגרם לזינוק של 33% בתעריף החשמל. באפריל 2012 המצרים הגדילו לעשות והודיעו חד צדדית על ביטול ההסכם — צעד שהוביל לתביעת הבוררות.

כשזהו מצב העניינים, ועדת הכלכלה אמורה להשלים את חוות דעתה ולהגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו סיכום של דיוניה על מתווה הגז במסגרת התייעצותו איתה. יו"ר הוועדה איתן כבל אמר שלא השתכנע שהיה צריך להשתמש בצעדים קיצוניים כמו הפעלת סעיף 52 והתפטרות רגולטורים כדי לקדם את מתווה הגז.

כבל ידרוש שינויים בתמחור של חוזה חברת החשמל כדי להשפיע על יוקר המחיה ולבטל את החסינות שניתנה לחברות משינוי רגולטורי במשך עשר שנים. נתניהו לא מחויב לקבל את ההערות, ואם לא יקרה משהו יוצא דופן כבר בשבוע הבא, הוא יחתום על מתווה הגז ויהפוך אותו לרשמי.