שיאן השכר במגזר הציבורי: גינקולוג בכללית עם 128 אלף שקל בחודש

37 שיאני השכר של המגזר הציבורי ב-2014 היו הרופאים של שירותי בריאות כללית, כך עולה מדו"ח הממונה על השכר באוצר שפורסם היום (ד'). שיאן השכר במגזר הציבורי ב-2014 היה רופא מומחה ברפואת נשים של כללית שהשתכר 127.8 אלף שקל בממוצע בחודש ברוטו, ומיד אחריו מנהל מחלקה לבריאות האישה בקופה עם שכר של 126,782 שקל בממוצע לחודש. רק במקום ה-57 מופיע לראשונה רופא מבתי החולים הממשלתיים וזו היא רופאה כירורגית באיכילוב שמשתכרת 90.4 אלף שקל בחודש. ככלל, מבין 120 מקבלי השכר הגבוה ביותר רק חמישה אינם מועסקים בכללית.

לצפייה בטבלה המלאה לחצו כאן

שכרם של רופאים רבים בכללית לא רחוק כל כך מזה של השיאן. למעשה, 25 הרופאים השיאנים מרוויחים מעל 100 אלף שקל לחודש, כאשר תוספת הניתנת על קיצור תורים (כאשר לטענת כללית רכיב זה ורכיב "מחוץ לסל" המוסיף לשכרם של הרופאים עד עשרות אלפי שקלים, מהווים השתכרות מעבר להיקף המשרה הרגילה).

הסיבה שהרופאים של שירותי בריאות כללית מופיעים בצורה כה בולטת ברשימה גם השנה היא בחלקה טכנית. בעוד הם מקבלים תלוש שכר אחד מהקופה עבור כל העבודות שלהם - לדוגמה רופא שנמצא בבוקר בבית החולים ואחר הצהריים במרפאה של הקופה - הרופאים של בתי החולים הממשלתיים מקבלים 2 תלושים עבור העבודות הציבוריות שלהם. תלוש אחד עבור העבודה בשעות הבוקר והצהריים בבית החולים הציבורי, ותלוש שני עבור העבודות אחר הצהריים בתאגיד הכלכלי של בית החולים הציבורי, שם הם מבצעים פעילות מחוץ לשעות העבודה הרגילות ולכן מקבלים תלוש אחר. לממונה על השכר באוצר אין מידע מסודר על תלוש השכר השני, ולכן המידע על שכרם האמיתי הרופאים של בתי החולים הממשלתיים לוקה בחסר.

מלבד הרופאה באיכילוב, גם בכירים אחרים בשירות הציבורי קוטעים מדי פעם את רצף השיאנים של הכללית. אחד מהם הוא מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, עם שכר ברוטו ממוצע של 94.5 אלף שקל לחודש שמציב אותו במקום ה-38. אחד הסמנכ"לים של וייס מוצב במקום ה-93 עם שכר של 85 אלף שקל בחודש. מנכ"ל רפא"ל לשעבר, ידידיה יערי, זכה לשכר חודשי של 86.2 אלף שקל. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, מקבל שכר חודשי ממוצע של 79,047 שקל, זאת משום שהוא הגיע למוסד עם רמות שכר שמקובלות בקרב רופאים לאחר שניהל את בית החולים הדסה.

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית. שכר ברוטו ממוצע של 94.5 אלף שקל לחודש

מקומם של נתבי הנמלים לא נפקד גם השנה מרשימת השיאנים, ונתב כזה בנמל חיפה הגיע למקום ה-155 ברשימה עם שכר חודשי של 79,811 שקל. בנמל אשדוד הנתב עם השכר הגבוה ביותר ראה בשנה שעברה תלוש שכר ממוצע עם 76,507 שקל בחודש. בעולם מקובל שנתבי נמלים מקבלים שכר מאוד גבוה בשל הניסיון הרב שדורשת העבודה הזו והקושי הרב שבה. לעומתו צלם וידיאו ברשות השידור נמצא במקום ה-400 ברשימת שיאני השכר עם שכר חודשי ממוצע של 69,616 שקל בחודש. מקרב מנהלי בתי החולים מנכ"ל איכילוב לשעבר, פרופ' גבי ברבש, נמצא "רק" במקום ה-131 עם שכר של 81.3 אלף שקל, בדומה למנהל מחלקת ריאה ילדים בבית החולים.

עוד ברשימת השיאנים נמצא מנכ"ל אלתא תעשיות אלקטרוניות,חברת בת של התעשייה האווירית, הדס ניסים , עם שכר של 82.8 אלף שקל בחודש נמצא במקום ה-114. מלבדו ומלבד מנכ"ל התע"א מככבים ברשימה עוד מספר עובדי התעשייה האווירית, בניהם סמנכ"לים וטייסים עם שכר סביב ה-80 אלף שקל.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף. 79,047 שקל לחודש בממוצע צילום: עמית שעל

גם בכירי האקדמיה מככבים בין שיאני השכר, ביניהם ניתן למצוא את נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא עם שכר של 73.4 אלף שקל בחודש, במקום ה-275, ואת נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי עם 72.3 אלף שקל במקום ה-308. נשיא האוניברסיטה הפתוחה מרוויח 71.7 אלף שקל ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון מרויח 71.8 אלף שקל בחודש.

נמל אשדוד. נתב שהגיע למקום ה-155 מרוויח שכר חודשי של 79,811 שקל צילום: גדי קבלו

אפס נשים עומדות בראש דירקטוריון במגזר הציבורי

מתוך 50 שיאני השכר הראשונים, 4 נשים בלבד,כאשר הראשונה היא רופאה מרדימה בכללית, במקום ה-23 עם שכר של 100 אלף שקל בחודש (80 אלף שכר חודשי ממוצע למשרה "רגילה"). ככלל, הדו"ח כולו, מעבר לרשימת שיאני השכר, מצביע על המשכם של ההבדלים הגדולים בין גברים ונשים לא רק ברמות השכר אלא גם במקומן של נשים בתפקידים בכירים. מקרב המנכ"לים במגזר הציבורי רק 11% הן נשים ורק 20% מחברי ההנהלות של הגופים השונים הן נשים ו-17% ממנהלי בתי החולים. בקרב כל הגופים הציבוריים כולם אין ולו אישה אחת שעומדת בראש דירקטוריון, אותו נתון שתקף גם לגבי רב שכונה. בצד החיובי נשים מהוות 52% מהיועצים המשפטיים ו-57% מרואי החשבון בשירות הציבורי.

בשאר המגזר הציבורי נשים ממשיכות להשתכר בממוצע כ-70% משכר הגברים. כך קורה בחברות הממשלתיות, ברשויות מקומיות ובגופים נוספים הנתמכים על ידי תקציב המדינה. חלק מההסבר לכך הוא שעות העבודה המועטות יותר או הרצון של נשים לעבוד במשרות פחות דורשניות כדי להיות יותר בבית, ומכאן שהשכר הממוצע יהיה גם נמוך יותר. עם זאת, לא באמת ניתן לדעת עד כמה מדובר בבחירה מתוך רצון חופשי, ועד כמה מדובר באילוץ אובייקטיבי שנכפה או מקשה מאוד על נשים שדווקא היו רוצות להתקדם בסולם התפקידים והשכר.

פרופ רבקה כרמי. אחת הנשם הבודדות בדו"ח. שכר חודשי של 79,811 שקל בחודש צילום: נמרוד גליקמן

הממונה על השכר, קובי אמסלם, התייחס בהצגת הדוחות לפערים המגדריים ואמר כי "בשירות המדינה 64% מהעובדים הם נשים. פערי השכר מצטמצים ברמת הנטו כי יש הטבות מיסוי לנשים עובדות". אמסלם הסביר כי "הפערים הם תוצאתיים הנובעים מ'עבודה נוספת', כלומר בעקבות שעות נוספות וכוננויות, שגברים עושים בממוצע יותר מנשים, כאשר על כל שעת עבודה נוספת יש תגמול.

לדבריו "יש מעט שונות ביתר הרכיבים, כמו החזרי הוצאות, הפערים הם תוצאתיים שנובעים משינויים במשרד למשרד, אך המסה הגדולה של השינוי היא בפערים של שעות העבודה".

עוד גורמים שמשפיעים על הפער בשכר הם בחירת המקצוע והדרגה אליה מגיע העובד.

לפי מקצועות ניתן לראות כי "שני שליש מהפרקליטות הן נשים, ושליש הוא גברים, שם דווקא השכר שווה ועומד על כ-22 אלף שקל. לדברי אמסלם "דפוס העבודה שם שונה וניתן לעבוד שם מהבית. ביתר המקומות זה לא אפשרי."

אמסלם הציג את הפערים בגופים השונים ואמר כי "בחברות הממשלתיות, המאופיינות בעבודת כפיים, כמו הנמלים וחברת החשמל, הפערים גדולים יותר, ועומדים על 28% (21.7 אלף לגברים לעומת 14.7 אלף לנשים).

ובצד השני של הטבלה: עובדי המגזר הציבורי שלא סוגרים את החודש

הדו"ח מתפרסם שעה קלה לפני שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, צפוי להכריז על מועד לשביתה במגזר הציבורי עקב מחלוקות עם האוצר על תוספת השכר לעובדים. לדברי ניסנקורן, העובדים במגזר הציבורי לא גומרים את החודש. דו"ח הממונה על השכר עשוי להטיל ספק בטענה הזו: השכר הממוצע ברוטו לחודש בכלל משרדי הממשלה (כולל עובדים המועסקים על פי חוזה אישי מיוחד) עמד ב-2014 על 16,283 שקל. מתוכם השכר הממוצע לחודש במשרד הביטחון עמד ב-2014 על 22,833 אלף שקל, כאשר בעלי המשכורות הגבוהות בקרב עובדי מחקר במשרד הגיעו למשכורת ממוצעת של 96,056 שקל בחודש. רק 4.9% מעובדי משרד הביטחון הרוויחו פחות מהשכר הממוצע במשק בשנה שעברה.

ניסנקורן. צפוי להכריז היום על מועד השביתה לאחר שהמו"מ עם האוצר על תוספת השכר של עובדי הציבור נתקע צילום: עמית שעל

עובדי יחידות הסמך מסווגות של משרד הביטחון, הרוויחו בממוצע 27,258 שקל לחודש, כאשר בעלי המשכורות הגבוהות בקרב העובדים בדירוג רופאים ביחידות אלה הגיעו לשכר ממוצע של 90,467 שקל בחודש. בשירותי הביטחון עמד השכר הממוצע על 20,145 שקל לחודש. לעומתם השכר הממוצע בשירות בתי הסוהר עמד על 13,563 שקל.

השכר הממוצע בצה"ל עמד בשנה שעברה על 13,124. עם זאת צריך לזכור כי בקרב משרתי הקבע אחוז גדול של משרתים בקבע ראשוני, לתקופה קצרה יחסית, בשכר נמוך. לעומת זאת, שכרם של הממוצע של אזרחים עובדי צה"ל עמד על לא פחות מ- 19,302 שקל. חלק מהסיכום בין משרד הביטחון לאוצר בנוגע להליך התייעלות שאמורה לעבור מערכת הביטחון עבור תוספת בתקציב קובע כי חלק מתקני משרתי הקבע יעברו להיות אזרחים עובדי צה"ל, אז משכורתם תהיה גבוהה יותר, אך הם לא יזכו לפנסיית גישור גבוהה שמכבידה על תקציב המדינה.

כל הנתונים הללו מסתירים מציאות מעוותת. כ-39% מעובדי המגזר הציבורי נדרשים לקבל השלמה לשכר המינימום כי שכר הבסיס שלהם נמוך ממנו. כל זה לא מונע מהם לקבל שכר ממוצע של 12,167 שקל בחודש בשל תוספות על גבי תוספות. הדבר יוצר בעיה כפולה - גם לעובד וגם למעסיק. העובד לא מקבל הפרשות לפנסיה מחלק מהתוספות הללו, ולכן כשיצא לגמלאות קצבת הפנסיה שלו תהיה קטנה יחסית, והמעסיק גם הוא לא יוצא נשכר כי יש לו עובד שלמעשה אין לו כמעט שום תמריץ כספי להשתדל ולהתקדם בדרגות כי כל קידום כזה יעלה את שכר הבסיס אך למעשה לא ישנה לו דבר בשכר ברוטו.

מהתעשייה האווירית נמסר: "התעשייה האווירית הינה כיום חברת ההייטק הגדולה בישראל עם כ- 6,000 מהנדסים. מדובר בהון האנושי ברמה הגבוהה ביותר, הן בארץ והן בעולם, הפועל בחזית הטכנולוגיה. גיוס כוח אדם כזה ושימורו בשוק התחרותי כרוך בעלויות כמו בכל חברה עסקית שאיננה מונופול. יחד עם זאת יצויין גם כי תנאי השכר בתעשייה האווירית נקבעים מכוחם של הסכמים קיבוציים רבי שנים וכי במסגרת הערכות החברה בתקופה הקרובה תהיה גם התייחסות להיבטי השכר והתגמול".