שני המועמדים הסופיים לתפקיד הממונה על ההגבלים: מיכל הלפרין ואורי שוורץ
שוורץ הוא מ"מ הממונה והיה עד לאחרונה היועץ המשפטי של הרשות; הלפרין שימשה בשנים 2002-2006 היועצת המשפטית של הרשות; ועדת האיתור העבירה את שמות המועמדים הסופיים לרה"מ והוא אמור לבחור באחד מהם, ולהביא את המינוי לאישור הממשלה
10:0920.12.15
ועדת האיתור לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים העבירה את שמותיהם של שני המועמדים הסופיים לראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו: עו"ד אורי שוורץ, מ"מ הממונה שהיה עד ספטמבר היועץ המשפטי של הרשות; ועו"ד מיכל הלפרין, ששימשה ב-2002-2006 היועצת המשפטית של הרשות וכיום ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עוה"ד מיתר-ליקוורניק-גבע.
קראו עוד בכלכליסט:
- פארסת מינוי ממונה על הגבלים נדחית לדצמבר
- כבר לא חסויים: אלו שמות חברי הוועדה לאיתור הממונה החדש על ההגבלים העסקיים
- ליכט נגד הנציבות: יפורסם הרכב הוועדה לאיתור ממונה על ההגבלים
נתניהו אמור לבחור באחד מהשניים לתפקיד הממונה הבא, ולהביא את מינויו לאישור הממשלה.
בראש ועדת האיתור שהמליצה על השמות עמד מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. חברי הוועדה היו נציגת נציבות שירות המדינה, הממונה על מערכת הביטחון - אילה גונן אשרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - אבי לכט, נציגת האקדמיה - פרופ' נינה זלצמן ונציג הציבור - דוד לפלר שהודיע בסוף חודש יולי האחרון על סיום תפקידו כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
הממונה לשעבר, דיויד גילה צילום: נמרוד גליקמן הליך האיתור של הממונה החדש החל בחודש יולי, חודשים לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים הקודם דיויד גילה הודיע על פרישתו. ההתפטרות הדרמטית של גילה, שנכנסה לתוקף לפני חודשיים, הגיעה ארבע שנים לאחר שמונה לתפקיד ועל רקע מתווה הגז הממשלתי שגובש. "החלטתי נובעת ממספר שיקולים", כתב גילה בהודעת ההתפטרות, "שבראשם הידיעה כי הממשלה, ובפרט משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה, יעשו כל שביכולתם כדי לקדם את המתווה המתגבש בימים אלה בתחום הגז הטבעי – מתווה שאני משוכנע שלא יביא תחרות בשוק חשוב זה. זאת אף במחיר אפשרי של פגיעה בעצמאותה, החשובה מבחינה ציבורית, של רשות ההגבלים העסקיים, או פגיעה ביכולתה של הרשות לבצע מהלכים חד צדדיים".
מיכל הלפרין ואורי שוורץ צילום: רוני פרל, בשמת איבי החשש של גילה, שהתברר לימים כנכון, היה שהממשלה תבקש להפעיל בפעם הראשונה בהיסטוריה את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, כדי לעקוף את הממונה והרשות ולאשר את המתווה. הסעיף קובע כי שר הכלכלה רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, "לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה". לאחר ששר הכלכלה הקודם אריה דרעי סירב להפעיל את הסעיף, מינה נתניהו את עצמו לתפקיד והודיע שיפעיל את הסעיף.
גילה פרש כממונה חזק שאסף סמכויות רבות עבור הרשות, אבל יורשו, יהיה אשר יהיה, יכנס כבר לכיסא של רגולטור חבוט ומסונדל. הפעלת סעיף 52 בנושא הגז, ודאי תחת נתניהו, מאתגרת את עצמאותה של הרשות כרגולטור פעלתן הממונה על התחרות במשק. החשש הגדול הוא שהפעלת הסעיף תהפוך למדרון חלקלק. גם אם השר הממונה לא ירוץ להפעיל שוב את הסעיף, עצם הידיעה שהדבר נעשה בעבר עלולה להשפיע על שיקול דעתו של הממונה החדש.
שיקול הדעת הוא בעצם שם המשחק בתפקיד הממונה. החוק מקנה לו מצד אחד סמכויות רבות ומגוונות שניתן להפעיל כדי לקדם תחרות או למנוע פגיעה בה. אלא שבסופו של דבר הפעלת הסמכויות – פתיחה בחקירה פלילית, הטלת קנסות, התנגדות למיזוגים, הכרזות על מונופולים או קביעות על הפרות של החוק – נתונה לשיקול דעתו של הממונה. פחד, חולשה וחשש מעקיפה על ידי השר, לא ממש יסייעו לאקטיביזם רגולוטורי מצד מי שממונה על אחד התחומים החשובים והרגישים במשק.
