רגע לפני אישור מתווה הגז: שלושה דברים שלא תשמעו מנתניהו

אם לא יקרה משהו יוצא דופן, בשעות הצהריים היום (ה') יכריז רה"מ נתניהו על אישור מתווה הגז הממשלתי. נתניהו יגיע עם חתימתו על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, זה שקובע שהתחרות במשק היא חשובה, אבל מדיניות החוץ של ישראל לכאורה חשובה ממנה, והגז הוא האמצעי לקדם אותה. חתימת נתניהו על מתווה הגז מגיעה אחרי שנה של מאבקי כוח בין הממשלה, ליזמים לפקידות הבכירה, שהסתיימה בפיטורי הממונה על ההגבלים דיוויד גילה, הזזת יו"ר רשות החשמל אורית פרקש והתפטרותו של שר הכלכלה אריה דרעי. במילים אחרות, המטרה מקדשת את האמצעים והמתווה ואישורו יירשם קודם כל על שמו של רה"מ נתניהו, שדחף לאישורו כפי שלא דחף שום נושא בקדנציה הנוכחית.

אז רגע לפני החתימה הרשמית של נתניהו, רגע לפני הנאומים חוצבי הלהבות על חשיבות מדיניות החוץ של ישראל, הנה שלושה דברים שלא תשמעו היום מרה"מ בקשר מתווה הגז.

בנימין נתניהו. הגיע לקו הסיום צילום: עומר מסינגר

1.  סליחה

הקלישאה טוענת שעסק שמתנהל עצמאית, ללא פיקוח או רגולציה תומכת ואיפה שכל יזם עושה מה שבא לו, הוא למעשה מוסד "ללא אבא ואמא". אם זה נכון, אז למשק האנרגיה, בוודאי כמו שהוא נראה בשנתיים האחרונות, אין אפילו בן דוד. כי ככה זה כשמשרד האנרגיה לא מעניין את השר (הקודם), קידוחי הגז לא מעניינים את משרד האוצר והיחסים עם מצרים וירדן חשובים רק כשראש הממשלה שובר את הראש איך לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים. ולכן, הדבר הראשון שלא תשמעו הבוקר מנתניהו, זו המילה "סליחה". סליחה על ההפקרה של משאבי הטבע, סליחה על הזנחת המפעלים שמחכים כבר שנים לגז, סליחה על הזנחת הציבור הישראלי שהיה יכול ליהנות מהכנסות מיסוי וסליחה על הבלאגן שנרשם פה בשנה האחרונה בדרך לאישור מתווה הגז הממשלתי.

2. 

מה שעוד לא תשמעו הבוקר מנתניהו זו תכנית חלופית, אלטרנטיבה, למקרה שהכל יתפרק. שהרי אף אחד לא יכול לומר מה חולף במוחו של שליט מצרים א-סיסי, והדרך למכירת גז לקהיר או למתקני הייצוא שמשתזפים בסמוך לצפון הנילוס כבר כמה שנים נראית לא פשוטה בכלל. אז מה יקרה אם הכל יתקע שם? מה יקרה אם התוכניות היפות לחבר את עבדאללה מירדן וארדואן מטורקיה למאגר לוויתן לא יצאו לפועל? אף אחד לא יודע. ולכן, הדבר השני שלא תשמעו מנתניהו היום היא מהי התכנית האלטרנטיבית למתווה הגז - מי יניח צינור שני מהים ומתי, איפה הגז יתחבר לחוף, מתי יסיימו לקבוע את רף המיסוי על ייצוא הגז ואיך לעזאזל המדינה חושבת שמאגר לוויתן יפותח בעולם בה חבית נפט (שתוצרי הזיקוק שלה הם המוצרים התחליפים לגז) עולה רק 35 דולר.

3.

מי שיצטרך להוביל את המתווה ולדאוג שחברות הגז מקיימות אותו על קוצו של יוד הוא שר האנרגיה החדש יובל שטייניץ. המשימה על כתפיו היא עצומה, ולמעשה הוא הופך מהיום להיות שומר הסף של משק האנרגיה המקומי. ללא תמיכה של רה"מ, ללא גיבוי מהפקידות הכי בכירה מלשכתו, שטייניץ ימצא עצמו בעוד שנה וחצי רב עם חברות הגז על ההסכמים שנחתמו. ולכן, הדבר השלישי שלא תשמעו הבוקר מנתניהו גיבוי "בטון" לניטור אחרי חברות הגז, גם למקרה בו הם ינסו לעגל פינות והמדינה תאלץ לחשוב האם המאגרים חוזרים לידי הציבור במעמד צד אחד בלבד. מדיניות חוץ? זו, לתפיסת נתניהו, לא מסתיימת באגן הים התיכון אלא גם בוושינגטון, עם חברי קונגרס ולוביסטים של חברות הגז, כולל תמיכה רשמית במתווה של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי. ולכן, הדבר השלישי שלא תשמעו מנתניהו היום הוא הבטחה שלא משנה מה, ולא משנה איזה טלפון חשוב הוא יקבל מגבעת הקפיטול, המדינה לא תוותר ליזמים על אף פסיק ביישום מתווה הגז, יהיו ההשלכות קשות ככל שיהיו.