בג"ץ מכין את מתווה התגובה לעתירה הראשונה נגד מתווה הגז

מיד לאחר הגשת העתירה של סיעת מרצ נגד מתווה הגז ביום חמישי, הוציא השופט התורן עוזי פוגלמן צו לראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו, ולפיו עליו להשיב לבקשה לצו הביניים בתוך עשרה ימים. לגבי העתירה עצמה לא ניתנה החלטה.

צו ביניים נועד לעצור מהלך בלתי הפיך, כך שאם העתירה תתקבל היא תהפוך לחסרת ערך. כך למשל צווי ביניים שעוצרים הריסת בתים לפני ההחלטה בעתירה, שהרי מה הטעם בקבלת העתירה כשהבית כבר הרוס.

לצד ההחלטה על מתן צו הביניים ייתכנו שלוש תגובות של בג"ץ לעתירה עצמה: דחייה על הסף ללא דיון, הוצאת צו על תנאי וקיום דיון או בקשת תגובה מהמדינה וקיום דיון. דחייה על הסף - לא סביר שתקרה. בתיקים בעלי בולטות ציבורית, אפילו אלה שבג"ץ דוחה תמיד, אין דחייה על הסף. הסיבות הן פתיחת שערים לשאלות הקורעות את החברה הישראלית, ותפיסת בג"ץ את עצמו כשחקן מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות בדמוקרטיה הישראלית.

נשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור צילום: עמית שאבי

צו על תנאי - סבירות נמוכה שיינתן. זאת התגובה הטובה ביותר מבחינת העותרים. המשמעות היא שבג"ץ מייחס לעתירה לא רק רצינות, אלא גם סיכוי ומשקל משפטי. לצו על תנאי מתלווה גם החובה להגיש תצהיר, במקרה זה של ראש הממשלה.

בקשת תגובה מהמדינה - סבירות גבוהה. על תגובה כזאת חתום פרקליט ממחלקת הבג"צים של המדינה, והיא לא מלווה בצו על תנאי או בתצהיר. בקשה כזאת מעידה על כך שסיכויי העתירה אינם גבוהים.

אפשרות נוספת היא החלטה על הרחבת הרכב השופטים שידון בעתירה. על כך מחליטה נשיאת בית המשפט העליון. העובדה שפוגלמן נתן צו ביניים יכולה ללמד שהוא מותיר לנשיאה מרים נאור אפשרות להרחיב את ההרכב, וההרחבה מלמדת על חשיבות הנושא.