המשורר שהסתבך: מיהו אביב טלמור, בעל השליטה ביוטרייד?
טלמור שימש גם כבמאי, תסריטאי, מפיק סרטים ומורה, אך בהמשך התאהב במערכת מסחר ממוכנת ועשה הסבה מקצועית; ההסתבכות הנוכחית של בית ההשקעות בראשותו היא רק האחרונה בסדרה
אביב טלמור, 50, במאי, תסריטאי, מפיק סרטים ומשורר, שימש כ-17 שנים כמורה ובהמשך עשה הסבה וייסד את חברת ההשקעות יוטרייד שבראשה הוא עומד. בית המשפט הוציא אתמול (ב') צו שהקפיא את פעילות בית ההשקעות, שנמצא בשליטת טלמור. על פי הדו"ח, בביקורת שנערכה, התגלה שיוטרייד גייסה 46 מיליון שקל מ-350 משקיעים, אולם בחשבונה יש 300 אלף שקל בלבד. מדו"ח ביקורת שערכה בשבוע שעבר רשות ניירות ערך ושחלקים ממנו הגיעו ל"כלכליסט", עלה כי ישנו חשד כי כספי משקיעים הוברחו.
טלמור הוא בוגר תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב וחתום ביחד אחרים על התסריט של "תמונות יפואיות" (אדפטציה לספריו של מנחם תלמי). כמו כן כתב פרקים לסדרות טלוויזיה כמו "חלומות נעורים" ו"כחול עמוק". טלמור הוא גם יוצר הסרט המוקומנטרי העצמאי "אני ביאליק" בו הוא גם השתתף. הסרט זכה בפרס הקולנוע העצמאי בפסטיבל חיפה והיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות פרסי אופיר.
לאחר שנים של עשייה אומנותית והוראת קולנוע, החליט טלמור לעבור לתחום ההשקעות. בראיון לפורבס, מדצמבר 2013, אמר: "הברוקר שהכרת פעם מת מזמן, יחד עם מחלקי החלב, יצרני מכונות הכתיבה ומכונות החישוב המכניות. מרבית הפקודות לקנייה ומכירה בניירות ערך ומטבעות ניתנות היום על ידי מכונות – תוכנות מסחר משוכללות ששום אדם בשר ודם לא יכול להתחרות איתן".
טלמור, כך סיפר בעבר באותו הראיון, נתקל באמצע 2007 לראשונה במערכת מסחר ממוכנת והתאהב. הוא רכש את התוכנה והיה לאחד הסוחרים הפעילים ביותר במערכת. לאחר שקרסה התוכנה, החליט לפתוח אחת משלו. "לא ידעתי דבר על תכנות, אבל נכנסתי לאתרים שבהם מתכנתים מציעים את שירותיהם. אתה יכול לקנות מתכנת ב-50 דולר לשעה. השקעתי את כספי הירושה בפיתוח התוכנה, בעזרת מתכנתים שאיתרתי ברשת ומתכנתים ששכרתי בישראל". על בסיס המערכת הזו, הקים את החברה יוטרייד. "זו בורסה של עולם שלישי, עם עודף רגולציה ומשקיעים שרק בורחים ממנה. אין סיבה שאקח כסף של לקוחות ואשים אותו בבורסה כל כך לא משוכללת ולא אמינה, שחברה אחת כמו פסגות יכולה להוריד ולהעלות בה אגרות חוב ממשלתיות. בבורסה שמתפתחת, עולה כל הזמן מספר המוצרים הנסחרים, בבורסה שלנו הוא רק יורד. במקום לעבוד בבורסה אני סוחר בשוק המט"ח העולמי, שהוא הכי נזיל בעולם".
בשנים האחרונות עלה שמו ושמה של חברת יוטרייד בהקשרים של תביעות וחקירות משטרתיות. כך, בפברואר 2014 פורסם ב"כלכליסט" כי טלמור נחקר במשטרה בעקבות תלונה שהגיש נגדו לקוח. הלקוח טען כי השקיע מאות אלפי שקלים ביוטרייד בעקבות מצג שווא של טלמור שלפיו מדובר בהשקה בטוחה, אולם השקעתו ספגה הפסדים כבדים. שלושה חודשים לאחר מכן, נסגר התיק במפלג חקירות הונאה בתל אביב בעילה של חוסר אשמה פלילית.
בספטמבר 2012 הוגשה תביעה של שני משקיעים ביוטרייד, יואל תבור וצבי ניצן, נגד טלמור והחברה בגובה 110 אלף שקל. בתביעה טענות דומות לתלונה שהוגשה למשטרה. "תבור פגש בטלמור לפני כמה שנים", נטען בה, "הוצע לתבור להשקיע כספים ב'רובוט מסחר' שאותו יפתח לטענתו טלמור".
"התובע דחה את ההצעה ואולם הנתבע המשיך לפנות אליו, כדי שזה ישקיע במערכת המסחר". עוד נטען כי "במהלך 2012 פנה טלמור שוב לתובע, וטען כי סיים את פיתוח הרובוט האחרון אשר כונה על ידיו '103', אשר לטענתו הינו מושלם ומבטיח רווחים של 10% לחודש לפחות. כן הבטיח כי הרווחים רציפים ומוכחים לאורך תקופת הרצה ממושכת מאוד".
תבור וניצן טענו בתביעתם כי השתכנעו להשקיע בשל "הטעייתם באופן גס". על פי כתב התביעה, "ניתן מצג שווא מטעה על בסיס יומי, המציג כי חשבון המסחר של התובעים ברווחים בלבד, וזאת חרף הפסדים רציפים אשר הסתכמו בעשרת אלפי דולרים לתבור לאחר חודש וחצי של מסחר בלבד וב-14 אלף דולר בתקופה של חודשיים לניצן".
בתגובה לתביעה, הגישו יוטרייד וטלמור כתב הגנה ובו טענו כי התביעה רצופה בשקרים ומציגה "חצי אמיתות". לפי כתב ההגנה, "התובעים מנסים להציג בכל דרך פסולה, את הנתבעים כמפילי 'מערכת של 'רמייה'. תמיד הקפידו הנתבעים להבהיר כי תחום המסחר המקוון האוטומטי הנו תחום עתיר סיכונים".
בתצהיר שהגיש טלמור לבית המשפט הוא הדגיש כי כל השקעה בשוק ההון טומנת בחובה סיכוי וכן גם סיכוי. "בהתאם לכך", כתב, "התובעים התקשרו מרצונם החופשי תוך ידיעה ברורה מהי רמת הסיכון אשר מוטלת עליהם. ההפסדים והסיכון היו ידועים לתובעים מראש והובהרו בהסכם אשר חתמו. מעולם לא הובטחה להם הצלחה ו/או 'תשואה מובטחת' כדבריהם.. אין בטענותיהם כל טענה של ממש, אנוכי ויוטרייד פעלנו מולם בשקיפות מלאה, תוך עשיית כל הדרוש ואך למעלה מזאת בכדי להגן על השקעותיהם. בסופו של יום, עמדו ההפסדים שנוצרו (למרבה הצער), בהגדרות ניהול הסיכונים שנקבעו בהסכמים עמם, ולא ברור מה מקור הטרוניה שבפיהם".
תביעה זו הסתיימה בפשרה (לפי סעיף 79 א המאפשר לבית המשפט לתת פסק דין על דרך הפשרה) ולפיה טלמור ויוטרייד חויבו לשלם 30 אלף שקל לכל אחד מהתובעים. עוד קודם לכן, בדיון שהתקיים במרץ האחרון, בפני השופטת דורית קוברסקי בבית משפט השלום בתל אביב, אמר טלמור: "אני אדם ישר והגון. אני מוכן לקבל את המלצת בית המשפט וברור שאין בהסכמה שלי כדי להסכים ולו במעט לתיאור העובדתי המופיע בתצהירים של התובעים. העובדה שהם הפסידו איננה הופכת אותי לרמאי ואותם לצדיקים. אני מבין את הכאב שלהם. אני חוזר ומדגיש שאין בהסכמה שלי דבר וחצי דבר לעניין טענות כלשהן".