תקדימי העבר מלמדים: בג"ץ צפוי להגדיל את הרכב השופטים בדיון על מתווה הגז

הדיון בעתירה בבג"ץ נקבע לתחילת פברואר לפני הרכב השופטים אליקים רובינשטין, עוזי פוגלמן ונעם סולברג. עיקר הבחינה בבג"ץ תתמקד בהפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים - אם התשתית שתניח המדינה לפני בג"ץ תצדיק את ההחלטה הדרמטית לעקוף את סמכות הממונה על הגבלים עסקיים. טענות בעלמא של פגיעה ביחסי החוץ והביטחון לא יספיקו, אפילו אם חתום עליהן ראש המטה לביטחון לאומי היוצא יוסי כהן.

יש הסבורים שלולא תמך במתווה, לא היה ראש הממשלה תומך במינויו לתפקיד ראש המוסד. בכל מקרה, הממשלה תצטרך להוכיח פגיעה ממשית בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל או ביחסי החוץ שלה כדי להצדיק את הפגיעה בתחרות.

צילום: מיקי אלון, עמוס בן גרשום, אתר בתי המשפט

נקודה נוספת שטרם הוכרעה היא שאלת הרחבת הרכב השופטים, כמתבקש בשאלות שמפלגות את הציבור, ומוטב שבית המשפט יחליט בהן בהרכב שייתן ביטוי להסכמה רחבה יותר משלושה שופטים.

כך למשל בעתירה נגד סמכות הממשלה לייצא את הגז בהחלטת ממשלה או חוק של הכנסת. בהרכב הראשון של שלושה שופטים הסתמן רוב נגד הממשלה (סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין נגד, אשר גרוניס בעד), אלא שאז החליט הנשיא גרוניס להרחיב את ההרכב לשבעה - וברוב של חמישה נגד שניים (רובינשטיין וג'ובראן מההרכב המקורי) נדחתה העתירה. נדמה שאם העתירה ההיא הצדיקה שבעה שופטים, אין סיבה שהפעם, כשמדובר בעקיפת הממונה על הגבלים עסקיים בשאלה תקדימית שלא נדונה מעולם, לא יורחב ההרכב.

לעתירתה של גלאון צורפו עתירות נוספות בנושא שהגיש המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן והתנועה לאיכות השלטון. למרות הודעתו של יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג באמצע דצמבר כי בכוונת המפלגה להגיש גם היא עתירה נגד מתווה הגז, טרם קרה הדבר. ח"כ איתן כבל מסר אתמול כי עתירה כזו תוגש לכל המאוחר בשבוע הראשון של ינואר. ממטה המאבק נגד מתווה הגז נמסר כי חבריו עובדים על הגשת בג"ץ אזרחי בנושא.

סייעה בהכנת הכתבה: הדס גליקו