ועידת התחזיות
ציון קינן: "פגיעה ביציבות הפיננסית תזיק בראש וראשונה לצרכן הישראלי"
מנכ"ל בנק הפועלים, בוועידת התחזיות של "כלכליסט": "אני קורא לשר האוצר, כמי שחרט על דיגלו להוביל רפורמות לטובת אזרחי ישראל, לפעול בנחישות ולאפשר מיידית את פתיחת שוק הביטוח לתחרות, וזאת לטובת כל אזרחי המדינה שייהנו מתעריפים מוזלים בעשרות אחוזים"
"אני רוצה לעסוק היום במבט אל העתיד. אך עוד קודם לכן, אני מבקש להתייחס לשלוש תופעות שאירעו במהלך השנה האחרונה, ויכולות ללמד אותנו משהו, על תחזיות", כך פתח את דבריו מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, בוועידת התחזיות של "כלכליסט" המתקיימת בתל אביב.
קינן המשיך, "הראשונה היא משבר ההגירה ברחבי אירופה. תנועת הפליטים היא הגדולה ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה, וכבר משנה סדרי עולם באירופה כולה, מבחינה דמוגרפית, כלכלית וחברתית. התופעה המשמעותית השנייה היא גל הטרור האיסלאמי, שרק הולך ומתעצם. אם זה ברחובות ישראל, לוס אנג'לס, סיני, פריז, אפריקה או בכל מקום אחר בעולם. הטרור משפיע על כל תחומי החיים.
- מה קרה לרפורמות שהבטיחו לשנות את שוק ההון?
- בנק הפועלים סוגר את פעילות פועלים סקיוריטיס בניו יורק
- סניף דיגיטלי שני לבנק הפועלים - בגרנד קניון בחיפה
"התופעה השלישית היא הצניחה התלולה במחירי הנפט בעולם לרמה של כ-35 דולרים לחבית נפט שאולי אפשר להגדיר אותה כ"הפתעת השנה" בכלכלה העולמית. המכנה המשותף לכל התופעות האלה הוא שאף אחד לא יודע מתי הן יסתיימו ומה תהיה מידת השפעתן - ואף יותר מכך, אף אחד לא חזה אותן, בוודאי לא בעוצמה שכזו. זה רק ממחיש עד כמה העולם שלנו הוא דינמי ומשתנה בצורה מהירה. בסביבה כזאת, על כולנו להפנים את הצורך בצניעות בבניית תחזיות.
"נגזר עלינו לחיות בעולם שמשתנה בקצבים מהירים, ואין טעם להתנגד לזה. עלינו לאמץ את הקידמה והשינויים, ולהיערך אליהם בהתאם. ובכל זאת, למרות שאנו מופתעים כל הזמן, על כולנו להתקדם אל עבר העתיד. לשם כך דרוש לנו מצפן, שיורֵה לנו על הכיוון הנכון.
"המצפן הזה הוא מצפן החדשנות. השאיפה לחדשנות מסייעת לנו לחשוב מחוץ לקופסא, ולהתנהל במהירות שמתאימה לקצב השינויים. אם בכל זאת נביט על השנה שחלפה, אז בתחום הכלכלי והפיננסי, 2015 לא תיזכר כשנת שיא. אמנם מרבית המדינות בעולם המשיכו לצמוח, וזאת תוך שיפור בתעסוקה וברמת החיים, אך קצב הצמיחה היה מתחת לתחזיות.
ציון קינן נואם בוועידה צילום: נמרוד גליקמן
"גם בישראל תחזיות הצמיחה עודכנו השנה כלפי מטה. בשנה שעברה בכנס הזה הדגשתי שהמשבר הגלובלי עדיין לא הסתיים. לצערי, אינני איש בשורות גם השנה, ועלי להזכיר שוב שהמשבר עוד רחוק מסיום, וזאת למרות הריבית הנמוכה והזרמות הנזילות של הבנקים המרכזיים המובילים, שמנסים לחלץ את כלכלות העולם ממיתון.
"גם העלאת הריבית על ידי ה"פד" היתה סמלית, והדגישה את העובדה שהמשק האמריקאי מראה סימני התאוששות, שהם בהחלט בשורה חיובית בעולמנו. המשבר התחיל בארצות הברית, והמשיך במשבר החובות באירופה. אבל הגורם העיקרי לצמיחה המקרטעת לאחרונה הוא דווקא ההאטה החריפה בשיעורי הצמיחה של השווקים המתעוררים. במיוחד בסין, אך גם במדינות כמו ברזיל ורוסיה, שבעבר היו בין קטרי הצמיחה של העולם, והיום נלחמות כדי לא לגלוש למיתון עמוק. הביצועים החלשים יחסית של היצוא התעשייתי מישראל משקפים במידה רבה את מה שקורה באותם משקים.
"לכן, הסיכון העיקרי המאיים על הכלכלה הישראלית הוא לא גלישה למיתון, אלא צמיחה חיוורת ומדשדשת למשך שנים רבות. דווקא בסביבה כזו, אחד ממוקדי האיתנות הבולטים של המשק הישראלי היה ונשאר מערכת הבנקאות. בזמן שמדינות רבות עדיין עסוקות בשיקום מערכת הבנקאות, וזאת לאחר משברים ונפילות של בנקים מערביים, הבנקאות הישראלית שמרה על איתנות ויציבות. עלינו להודות על כך, שמשלם המסים בישראל לא נדרש להשתתף בנטל השיקום של המערכת הפיננסית, כפי שקרה במדינות רבות.
הרגולציה על המערכת הפיננסית בישראל עמדה היטב במבחן המשבר הגלובלי, מבחן שבו כשלו מדינות רבות, בהן מפותחות ועשירות מאיתנו.
"התוצאה של איזון זה, שבו יש שמירה קפדנית על היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית, לצד מהלכים בלתי פוסקים להגברת התחרות, מבטיחה ללקוחות הישראלים מערכת יציבה, תחרותית ואמינה, שעמדה, עומדת ותמשיך לעמוד לצידם גם ברגעי משבר.
"אני רוצה להזכיר לכל אלה המצדדים בהגברת התחרותיות, גם במחיר של הפחתת הרגולציה או הגדלת יתרות האשראי למשקי הבית בישראל, מבלי לבחון לעומק את הסיכון ויכולת החזר החוב, שהם מסכנים את יציבות המערכת הפיננסית ומרעים את מצבם של משקי הבית. רפורמות ושינויים צריכים להתבצע במידתיות, תוך דיאלוג מתמיד עם כל הגורמים המומחים בתחום, בארץ ובעולם.
"אחרי הכל, הבנקים והגופים הפיננסיים מנהלים הכנסות, חסכונות, פנסיות והשקעות של כלל הציבור, ויש לנהוג בהם במלוא הזהירות, על מנת שלא נמצא את עצמנו במשבר שיסכן את המשק כולו. פגיעה ביציבות הפיננסית מזיקה בראש ובראשונה לציבור החוסכים והמפקידים!
"המערכת הבנקאית תהיה שותפה מלאה לכל אותם מהלכים שישמרו על האיזון הראוי בין הגברת התחרותיות לבין שמירה על היציבות הפיננסית של המשק הישראלי.
"אתייחס במספר מילים לעולם החדשנות: תשכחו מהתדמית של הבנקים בתור מוסדות שמרנים שזזים לאט. אכן, אנחנו נמשיך לשמור על כספי לקוחותינו ועל יציבות המערכת הפיננסית בישראל, אבל - נמשיך להוביל ולהיות חדשניים, ולזוז הרבה יותר מהר, בעולם טכנולוגי מתקדם. בשבועות הקרובים נשיק את מעבדת החדשנות הראשונה בישראל בתחום הביג דאטה בעולם הפינטק. שיתוף פעולה בין בנק הפועלים לטכניון. נמשיך ליזום שיתופי פעולה עם ענקי טכנולוגיה, ובמקביל נשקיע מאמצים ומשאבים גדולים בעידוד סטארט-אפים בתחומי הפינטק. טעימה נוספת מהמסע אל עבר החדשנות הפיננסית היא השקת הסניפים הדיגיטליים של בנק הפועלים - הראשונים בישראל. מי שנסע ברחוב אבן גבירול בתל אביב בשבועות האחרונים, לא יכול היה להתעלם מהסניף הדיגיטלי החדשני והמרשים. סניפים כאלה יפרסו בכל רחבי הארץ.
"אני רוצה לסיים באחד הנושאים האסטרטגיים הכי משמעותיים לציבור הישראלי - תחום הביטוח. עד לרגע זה לא ברור לי, מדוע לא מאפשרים למערכת הבנקאית למכור מוצרי ביטוח כפי שנהוג כמעט בכל המדינות בעולם. בדיוק כשם שחברות הביטוח מתחרות בבנקים במתן אשראי ובמוצרי חיסכון שונים, כך צריך לאפשר לבנקים לשווק מוצרי ביטוח לכלל הלקוחות. הפצת ביטוח על ידי הבנקים תביא לשיפור התחרות, תגביר את השקיפות והאובייקטיביות, ובעיקר תוזיל בעשרות אחוזים את מחירי מוצרי הביטוח לציבור הרחב. זו הסיבה שכ-90% מהבנקים בעולם משווקים ומוכרים מוצרי ביטוח, וישראל אינה יכולה להיות חריגה. לצערי, על אף תמיכת בנק ישראל בנושא, ועדת שטרום ומשרד האוצר החליטו שלא לדון בנושא התחרות במכירת ביטוח, ומי שייפגע מכך זה ציבור הלקוחות.
"אני קורא לשר האוצר, כמי שחרט על דיגלו להוביל רפורמות לטובת אזרחי ישראל, לפעול בנחישות ולאפשר מיידית את פתיחת שוק הביטוח לתחרות, וזאת לטובת כל אזרחי המדינה שייהנו מתעריפים מוזלים בעשרות אחוזים. שלא תטעו, הייתי ונשארתי אופטימי ביחס ליכולתו של המשק להאיץ מחדש את הצמיחה. השקעה בתשתיות ובעסקים הקטנים, לצד יצירת חדשנות בענפי התעשייה הישראלית ופתיחת שוק הביטוח לתחרות, הם הצעדים הנדרשים להמשך צמיחת המשק הישראלי".
