הרב יחיאל אקשטיין: "בשנה הבאה מספר העולים לישראל יגיע ל-40 אלף"

"עליתי לפני 15 שנה והגשמתי חלום לבנות את הארץ ולהיבנות בה. אנחנו בפלינתרופיה הגי גדולה והנושאים שאנחנו עוסקים בהם הם עלייה, קליטה, עוני, וביטחון בארץ ובעולם. מאבטחת מוסדות ועד עזרה לקשישים יוצאי ברית המועצות לשעבר. אבל מהות העבודה שלנו היא עלייה ומאז שעליתי בעצמי, הצלחנו לעזור ל-750 אלף איש לעלות ולגור פה מברית המועצות עם השקעה של יותר מ-200 מיליון דולר שהשקענו בעלייה" - כך אמר היום (ד') הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות. הדברים נאמרו במסגרת כנס תחזיות 2016 של "כלכליסט" שנערך בתל אביב.

הרב יחיאל אקשטיין צילום: נמרוד גליקמן

אקשטיין סיפר שהשנה הוא עזר להעלות 30 אלף עולים למדינה. "זה פי 2 משנה שעברה ואני לא נביא, אבל אני חושב שבשנה הבאה זה יעלה לפחות 40 אלף ואולי 50 אלף. עולים יגיעו מצרפת מאוקראינה ואם הממשלה תמשיך את המימון, אז יגיעו גם מאתיופיה. יגיעו עוד 8,000 איש וזה אתגר רציני. אסור לנו להזניח את האפשרות הזאת שיש לנו עכשיו לקלוט יהודים שבורחים מאנטישמיות ומהמצב הכלכלי שלהם או מהמלחמה באוקריאנה ובאים לארץ. אם אנו רוצים עולים גם מטעם ציונות וגם מטעם כלכלה אז אנחנו חייבים לעשות יותר כדי לומר להם 'ברוכים הבאים' ולעזור להם שיקחו על עצמם את האפשרות להכשרה מקצועית לתרום חזרה לקהילה", אמר וסיכם בבקשה להתאים את הטיפול בעולים ביחס לצרכים ולמוצא העלייה שלהם.

"איך מונעים מהעולים החדשים להפוך לעניים החדשיים?"

"המדינה צריכה לקבוע בחוק פנסיה מינימום, בדיוק כמו שקובעים שכר מינימום. צריך לוודא שעובדים שלא חסכו, או שלא חסכו עבורם, לא יתקעו בלי פנסיה", כך אמר ח"כ עודד פורר, לשעבר מנכ"ל משרד העלייה והקליטה לשעבר.

בפאנל, שנשא את הכותרת "איך מונעים מהעולים החדשים להפוך לעניים החדשיים", צוין כי 18% ממשפחות העולים החדשים נמצאות מתחת לקו העוני. מעבר לכך, המצב חמור אף יותר והאחוזים גבוהים יותר במידה ולא ניקח בחשבון את הקצבאות שאותם עולים מקבלים.

ח"כ עודד פורר צילום: נמרוד גליקמן

עופר דהן, מנהל מחלקת קליטה ועלייה בקרן לידידות, חזר רק אתמול לישראל עם 250 עולים חדשים מאוקראינה. כשנשאל מה הוא אומר לאותם עולים כשהם שואלים אותו מה יקרה בארץ, השיב: "עולים החדשים שעולים לישראל הם עולים שלא קל להם. הם מגיעים ממקומות מצוקה ועיקר מה שמטריד אותם זה איפה יגורו, איפה ילמדו הילדים, האם יהיה להם מה לאכול וכן הלאה. אנחנו, בקרן לידידות, מלווים את אותם בכל הדברים הללו. משרד הקליטה עושה את העבודה שלו ואנחנו פועלים מול כל משפחה באופן יזום כדי שיוכלו לקבל עבודה מהר יותר, להכניס את הילדים למערכת החינוך כמה שיותר מהר".

בפאנל השתתף גם ג'וזף מנדלבאום, מנכ"ל פריון, עולה חדש בעצמו. מנדלבאולם דיבר על החסמים השונים שיש לעולים החדשים מלבד השפה וציין כי קושי עיקרי הוא השינוי בתרבות. "יש כמה דברים שקשים לעולה וזה לא רק השפה", אמר, "אלא התרבות שהיא אתגר לא קטן. רוב האנשים שעולים מגיעים מהמערב והתרבות היא שונה. לוקח זמן להבין את התרבות הישראלית. זה מעניין, וזה מאתגר, גם בעבודה ובעסקים וגם בחיים בעצמם".

כלומר אם אני מעסיק עולה אני לא צריך לצפות ממנו ל"חוצפה" שמאפיינת ישראלים?

"כן לצפות, אבל הוא צריך ללמוד את זה יותר. למשל, משא ומתן אצל ישראלים זה חלק מהתרבות וזה שונה מתרבויות אחרות".

סוגיה נוספת שעלתה בפאנל היא הקושי שיש עם עולים מבוגרים. המדינה עצמה מעודדת עליה אולם לפעמים היא מעודדת עליה של אנשים שיחיו בישראל כעניים משום שלא הספיקו לחסוך לפנסיה או הגיעו לישראל בלי פנסיה.

עופר דהן, מנהל מחלקת קליטה ועלייה, הקרן לידידות צילום: נמרוד גליקמן

לדברי ח"כ פורר, אכן קיימת בעייתיות כזו וצריך להתמודד עם התופעה בפרט כשאנו ניצבים בפני עליה גדולה "צונאמי", כדבריו. "בשנות ה-90", אמר ח"כ פורר, "הייתה עלייה גדולה מברית המועצות לשעבר והגיעו לארץ בעלי מקצועות כמו מורים, רופאים ולצערנו הם נשארו בלי פנסיה. זו נקודה שהמדינה צריכה להתערב בה וצריך לקבוע פנסיה מינימום, בדיוק כמו שקובעים שכר מינימום. צריך לוודא שעובדים שלא חסכו לפנסיה, או שהמעסיק לא חסך עבורם, או מכל סיבה אחרת שלא יתקעו בלי פנסיה".

פורר הוסיף כי באשר לעליה הצרפתית, שמהווה את עיקר העליה בתקופה האחרונה, הרי שאנחנו נמצאים בנקודה חד פעמית. "יש חצי מיליון יהודים בצרפת ותהיה לכאן עליה גדולה. אבל יש בישראל מניעה לעבוד במקצועות שעבדו שם. רופא שעבד בצרפת עובר כאן ויה דולורוזה כדי לעבוד כאן. עו"ד בצרפת מצריך לדעת את החוק הצרפתי ועו"ד ישראלי את הישראלי. אבל רופאה או פיזיותרפיסט – זו אותה תורה בצרפת וכאן. צריך להבין, האנשים שמגיעים ממדינות המערב, לא רק שאנחנו צריכים אותם וזקוקים להם אנחנו צריכים לאפשר להם להתפרנס בכבוד, העלייה הזו היא למעננו. המשק הישראלי צמח פעמיים באחוזים הגבוהים ביותר, ובשתי הפעמים היה זה אחרי עליה מאסיבית – פעם אחת בשנות ה-50 ובפעם נוספת בשנות ה-90. לכן, העלייה הזו חיונית לצמיחה אבל גם אנחנו צריכים לתת להם חיוניות בקליטה".

ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, התייחס לנושא ואמר כי כל חייו עסק בקליטה עליה וכי מי שאחראי לעזיבה הוא משרד הבריאות. "אני מודיע לך", אמר, "שמשרד הבריאות ואחרים אחראים לעזיבתם של עשרות משפחות של רופאים שהגיעו לארץ ורצו לקבוע כאן את משכנם. מהתסכול ומהעלבון שצריך לעבור מבחנים, ולהביא טפסים, פשוט ברוע לב גרמו לכך שעשרות משפחות של רופאים עזבו. לכן, כשאנחנו רוצים לקלוט רופאים אנחנו אומרים שהלוואי שיהיו טובים ולפחות הוגנים. צריך ראש רשות שאוהב עולים ועושה הכל כדי שהקליטה תהיה מיטבית".

ג'וזף מנדלבאום, מנכ"ל פריון צילום: נמרוד גליקמן

ביילסקי התייחס גם לבעייתיות בקליטתם של עולי אתיופיה והודה כי בעירו, רעננה, יש רק כמה מאות עולים ממדינה זו. "זה כך בגלל יוקר הדיור ומשום שאין שום אפשרות לעולה מאתיופיה לקנות דירה ברעננה. הייתה הרבה התלהבות בקליטתם של עולי אתיופיה, אבל ההתלהבות נותרה התלהבות והקליטה נכשלה. נוצרו גטאות, ערים מסוימות שקלטו, ושם הם הצטברו. החינוך היה חינוך דתי. אמנם הכירו בהם כדתיים אבל אמרו שזה יהודים שצריכים חינוך דתי כדי להכניס אותם. יכולנו לעשות יותר למען יהודי אתיופיה. אם תראה את שיעור האסירים, ההתאבדויות בארץ, תראה בדיוק את המקומות שהמדינה נכשלה".  

זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה צילום: נמרוד גליקמן

דהן, כמנהל מחלקה בקרן לידידות נשאל אם העולים המגיעים לישראל מתעניינים בשאלה אם יוכלו לעבוד כאן. "אלו השאלות שנשאלות", השיב דהן. "אני משקף את המצב לאשורו לאור הרעיון שאותו אדם מעלה- שהוא מעוניין לגור בישראל – אני חייב לשקף לו את המציאות. אומרים שברגע שעולים למדינה חדשה זו התחלה חדשה, אבל זה לא לגמרי, זה אנשים

עם מקצוע. אנשים עם תורה של השכלה, עם ניסיון, עם עוצמות פנימיות ומה שאנחנו צריכים לעשות זה לסייע להם להיקלט כדי שלא יזדקקו לרווחה. לחבר אותם כמה שיותר מהר לכלים. הרשויות המקומיות תופסות מקום מרכזי, כי הם אלה שנתקלים בהם למשל בקליטה בביה"ס וכו'".

דהן הוסיף: "אני לא אתן ציונים אם זה נעשה טוב או לא. הייתה כאן התייחסות ספציפית לסוגיית הרופאים אבל העולים מגיעים ממגוון מקצועות. יש אין ספור מחקרים שמראים מה היא הצלחה. מה אנחנו עושים בקרן? אנחנו עושים ומפתחים מה ניתן לעשות כדי להגיע לעולה ברמה הפרטנית. את זה אנחנו עושים בשיתוף עם הרשויות".

מנדלבאום הוסיף כי יש יתרונות בלהעסיק עולים חדשים. "המדינה היא אחלה מדינה", אמר. "לכל מדינה יש את הבעיות שלה ומה שניתן לשפר לה. זה המקום הכי טוב שיש ליהודים לגור בו. נכון שניתן לשפר כמה דברים. החיים זה מסע. באשר לעובדים, לכל אחד יש יתרון וצריך להבין ולהעריך את זה. יש דברים שאפשר ללמד אותם ויש דברים שצריך להיות גמיש".