רוצים גמישות בעבודה? מסתבר שהיא עלולה לגרום לכם נזק
חוקרים בבריטניה טוענים כי שעות עבודה גמישות מעודדות תרבות של 'כוננות תמידית'. עבודה מהבית עלולה לבודד את העובדים ולמנוע מהם הזדמנויות בקריירה
הממצאים האלה מהווים מכה לתומכים בהחלת צעדים מתוחכמים שיאפשרו לעובדים להשיג איזון מוצלח יותר בין העבודה והחיים בבית, זאת לנוכח התגברות העומס המופעל על עובדים רבים בכלכלות המפותחות.
לפי ההערכות, בבריטניה לבדה אבדו בשנה שעברה 10 מיליון ימי עבודה בשל גורמים הקשורים ללחץ, כך שמציאת איזון חיובי בין הדרישות של הבית והעבודה עומדת בראש סדר העדיפויות של קובעי המדיניות. הממשלה הבריטית וחברות בממלכה הגיבו על ידי עידוד עבודה מהבית, הצעת שעות גמישות, הקטנת היקף המשרות והצעת חופשה ללא תשלום לטיפול בילדים. צעדים נוספים שננקטו לאחרונה כוללים סגירת הגישה למייל לאחר שעות העבודה וקיצור יום העבודה. בנוסף, ב-2013 שני שלישים מהחברות דיווחו על תכניות להעלות את ההוצאות בתחומי הבריאות ורווחת העובדים.
אולם, קווי מדיניות מסוג זה מתחילים לעורר דאגה בקרב המומחים. הם מתייחסים לתופעה המכונה "כבשים במרעה", שפירושה שהעובדים מעבירים את היום ברענון המיילים וקבלת שיחות מחוץ לשעות העבודה. הבעיה היא כי לפי מחקרים שפורסמו לאחרונה בכל פעם שמבצעים מטלה מחוץ לשעות העבודה רמות הלחץ עולות. "אם ממשיכים להתעסק בעבודה, לדאוג בגללה, מערכת הלחץ לעולם לא חוזרת למצב הרגיל אז לא מתאוששים כפי שצריך", אומרת לגרדיאן הבריטי פרופסור גייל קונמן מאוניברסיטת בדפורדשייר ומאיגוד הפסיכולוגיה של בריטניה. "ואז גם כשישנים לא ישנים כמו שצריך, והאפקטיביות של מערכת החיסון יורדת".
קינמן אומרת כי יש מחקרים שמצביעים על כך שבעקבות זאת אנשים מחפשים דרכים מהירות להירגע כמו שתיית אלכוהול או אכילה מופרזת, ובמקביל לא מוצאים זמן לטיפוח תחביבים או להתעמלות. פרופסור סימון ווסלי, נשיא המכללה המלכותית לפסיכיאטריה מוסיף: "איננו יודעים מדוע, אך יש לא מעט ראיות לכך, כמו קשר בין נסיבות פסיכולוגיות בעבודה ומחלות לב".
חשש נוסף מגיע בדמות הטכנולוגיות החדשות שמאפשרות את הגמישות הזו בעבודה. דו"ח של אופקום שפורסם בקיץ האחרון מצא לדוגמה שבממוצע מבוגרים משקיעים יותר זמן ביום בשימוש בטכנולוגיות מאשר בשינה. קינמן מציינת כי העבודה נהיית אינטנסיבית יותר בעקבות הטכנולוגיות החדשות שמאפשרות ואף מחייבות אנשים לעבוד מהר יותר, להספיק יותר ולבצע מספר מטלות בו זמנית. המחקר של קינמן גילה גם כי יותר אנשים עובדים כשהם חולים.
גופים מקצועיים כמו המכון המורשה לפיתוח אישי (Chartered Institute of Personnel Development) ו-TUC אמנם ממשיכים לעודד אימוץ מדיניות של גמישות בעבודה, אך הם מודים כי מתגברות הראיות לכך שמדיניות מסוג זה עובדת רק כשלעובדים מוענקת בחירה. "אנחנו יודעים כעת שיותר שליטה ואוטונומיה היא יעילה בהפחתת רמות הלחץ...אך לא לכל הצעדים במקום העבודה יש את אותה תוצאה", אמרה לגרדיאן קסניה זלטוחובה, חוקרת במכון לפיתוח אישי. בהתאם, ניהול טוב נחשב כגורם חשוב להצלחה.
אולם, מחקרים שונים גם מצאו רמות סיפוק שונות בקרב העובדים הבריטים לגבי האיזון בין העבודה והחיים הפרטיים. בעוד שבלשכת הסטטיסטיקה מצאו כי למעלה ממחצית העובדים מרוצים מהאיזון ורבע אינם מרוצים, סקר של The Health and Safety Executive מצא ש-1.4 מכל 100 עובדים יצאו לחופשה בעקבות "לחץ, חרדה או דיכאון הנובעים מהעבודה". בנוסף, חלק מהמעסיקים דיווחו כי 97% מהעובדים מתקשים למצוא את האיזון בין העבודה והחיים הפרטיים. עם זאת, לפי ווסלי הבעיה העיקרית היא שלא תמיד שני הגורמים קיימים בו זמנית "מה שבאמת צריך לשנות בעניין האיזון בין החיים והעבודה הוא להשיג עבודה משמעותית יותר ושליותר אנשים תהיה תמיכה חברתית, יסבלו פחות מבדידות וירגישו פחות מבודדים חברתית".