חושבים שאתם מבינים בכלכלה? חשבו שוב
מחקרים הראו כי רוב האנשים מבצעים החלטות כלכליות הפוגעות בהם, גם אם הם מתעניינים בתחום
08:5008.01.16
לאחרונה פורסמה שורה של מחקרים שעסקו בקבלת החלטות כלכליות שמקבלים אנשים והאופן בו הם מבינים סוגיות בכלכלה. אותם מחקרים ציירו תמונה עגומה למדי, והצביעו על כך שמרבית האנשים מבצעים פעולות פיננסיות שפוגעות בהם, מבלבלים בין סיבה לתוצאה, אוחזים בתפישות מוטעות שמובילות אותם לבצע שגיאות ובאופן כללי לא מנתחים את המציאות הכלכלית בצורה נכונה.
רבים יופתעו ודאי לגלות, כי אותם מחקרים מתייחסים לאנשים שאינם בהכרח נטולי ידע או הבנה בעולם הכלכלי. ההיפך הוא הנכון. רבים מהם מתעניינים בעולם בפיננסי, קוראים עיתונות כלכלית, מאזינים לפרשנויות בתחום, תוך אמונה שהידע הזה יתרום להם בהתנהלות הכלכלית בחייהם הפרטיים. אלא שמסתבר כעת, שמדובר בתפיסה מוטעית ובפועל אותם אנשים מפתחים הבנה מאוד בסיסית ורדודה, שנותנת להם אשליה של הבנה. אותה אשליה עלולה להיות מסוכנת מאוד ולהוביל אותם לביצוע פעולות שיסבו להם נזק.
קראו עוד בכלכליסט:
- "למתגייסים שאין הורים שעוזרים, יש קושי כלכלי רב"
- "תוכנית חיסכון לכל ילד תצליח רק בשילוב עם חינוך פיננסי מגיל צעיר"
- חינוך פיננסי: איך בוחרים איזה חיסכון לפתוח לילדים?
זה לא סוד שמי שרוצה לקבל החלטות כלכליות מיטביות ולהבטיח לעצמו עתיד של איתנות פיננסית, נדרש להבנה בתחום. אלא שאותה הבנה לא יכולה להתבסס רק על קריאת ספרות ועיתונות כלכלית, האזנה לפרשנויות בטלוויזיה או התייעצות של אחת לרבעון עם יועץ השקעות. עליה להיות עמוקה יותר, רחבה יותר והדרגתית- יעדים אלה ניתן להשיג באמצעות חינוך פיננסי מגיל צעיר.
חינוך פיננסי מגיל צעיר (אילוסטרציה). בשאר מדינות ה-OECD אימצו את ההמלצה צילום: שאטרסטוק לא מדובר ברעיון חדש. המושג "חינוך פיננסי" מלווה אותנו כבר שנים ארוכות. עשר שנים חלפו מאז ועדת בכר, שהוקמה לצורך הטמעת רפורמות בשוק ההון, והמליצה על הקמת מערך חינוך פיננסי לאזרחי ישראל. המלצות הוועדה אמנם התקבלו אבל מעולם לא יושמו. הממשלות שהתחלפו מאז כנראה מעדיפות להשאיר את הציבור בעלטה וסיבותיהן עמן, אחרת לא ברור כיצד הן לא רואות בבורות הפיננסית של האזרחים סכנה לפרט ולחברה.
במסמך שפרסם ארגון ה-OECD, הוגדרה חשיבותה של הקניית השכלה פיננסית בימינו לכלל האוכלוסייה והובהר כי השכלה זו תעצים את עושרו של הפרט בהווה ובעתיד לצד עושרה של המדינה. ה- OECD התווה שלושה פרמטרים שעל המדינות ליישם בחינוך הפיננסי כדי להעצים את השגשוג. הפרמטר הראשון הוא חקיקה ממשלתית המכירה בחשיבות החינוך הפיננסי לאזרחים. על החקיקה להגדיר צרכים ויעדים לאומיים כלכליים ולהביא לסגירת פערים בתחום ההשכלה הפיננסית בין האוכלוסיות השונות. פרמטר שני הוא ייצור מפת דרכים להגעה ליעדים, לרבות לוח זמנים ופרמטר שלישי הינו הגדרת השחקנים הפעילים במערכת החינוך הפיננסי והגדרתם של אנשי המקצוע.
את המלצות ה-OECD מיהרו לאמץ באופן טבעי ארה"ב, אוסטרליה, אירלנד, הולנד, בריטניה, ניו זילנד וסינגפור. בכולן חלה מאז אימוץ התוכנית מגמת עלייה בתוצר הלאומי הגולמי כמו גם בצריכה האישית של האזרחים. ייתר על כן, היתרונות ארוכי הטווח, אליהם מכוונת התוכנית, עדיין לא נחשפו, אבל צפויים לבוא לידי ביטוי עוצמתי בעתיד הקרוב.
אוכלוסייה שנהנית מהשכלה בסיסית בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ההשקעות תהנה מעתיד והווה כלכלי יציבים יותר מאוכלוסייה שנעדרת השכלה זו, ולכן חשוב שאזרחי המדינה ייחשפו אליה כבר בגילאים צעירים, במסגרת לימודיהם בבית הספר. חינוך פיננסי יימנע מצב שבו בבגרותם לא ידעו לקרוא את תלוש השכר שלהם או את הדו"ח הרבעוני של הפנסיה ולא יבינו את המשמעות של שינוי הגרעון מ- 2.5% ל- 3.5%.
דודו רוז הוא אנליסט ומומחה למסחר בשוק ההון, מייסד בית הספר למסחר בשוק ההון- "סימפל טרייד"
