עקב הזיהומים בשמורת הטבע עברונה ובנחל צין: בג"ץ ידון היום בהסרת החיסיון של קצא"א

שופטי בג"ץ צפויים לדון היום בעתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין כדי לבטל את החיסיון שהוטל על פעילות חברת קצא"א (קו צינור אילת־אשלון) ב־1968 למשך 49 שנה. העתירה הוגשה לפני כשנה, לאחר שצינור נפט של החברה התפוצץ והזרים לשמורת הטבע בעברונה כ־5 מיליון טונות נפט גולמי.

הדיון בבג"ץ מגיע לאחר שביום שני הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד החברה ומנהליה לשעבר בגין אירוע דומה מ־2011, שבו עבודות עפר פגעו בצינור נפט בנחל צין וזיהמו אותו.

נוסף על הסרת החיסיון שקצא"א זוכה לו מבקשת עמותת אדם טבע ודין לקבל גם מידע מלא על אירוע דליפת הנפט בעברונה ונסיבות התרחשותה, ובכלל זה אומדן הנזקים ועלויות השיקום. כן מבקשת העמותה, במסגרת העתירה, להחיל על קצא"א את הוראות התכנון והבנייה, שאינם חלים עליה כיום, מה שמאפשר לחברה לעשות ככל העולה על רוחה בשטחים שנמצאים בבעלותה.

יו"ר קצא"א יוסי פלד

קצא"א הוקמה במאה שעברה כמיזם משותף של ישראל ואירן שמטרתו להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי לישראל ומשם לאגן הים התיכון. המהפכה באירן בסוף שנות השבעים שמה קץ לפעילות המשותפת, ומאז קצא"א פועלת באופן עצמאי ומנהלת דיון בוררות ארוך וחשאי מול איראן בשאלה מי מהשתיים חייבת למי כסף ורכוש.

במאי 2015 ניתן פסק בוררות שלפיו על ישראל לשלם לאירן 1.1 מיליארד שקל בגין פעילות החברה. נכון להיום החברה אחראית למזח הפחם של חברת החשמל באשקלון ומחזיקה ב־37.5% מתחנת הכוח הפרטית דוראד, שנמצאת על קרקע בבעלות קצא"א באשקלון. משרד האוצר הוא הגורם הממשלתי שאחראי על החברה. בשל החיסיון, נתוניה הכספיים חסויים והיא אינה כפופה לחוקים שונים כגון חוק חובת המכרזים וחוקי התכנון והבנייה. החברה פועלת תחת חוק הזיכיון שמסדיר משפטית את פעילותה.

באוגוסט 2015 ניסתה ועדה שחברי היו פקידי משרדי האוצר והמשפטים להתחיל להסיר את החיסיון מעל קצא"א. באוקטובר האחרון חשף "כלכליסט" כי עבודת הוועדה הסתיימה ללא מסקנות אופרטיביות.