כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על רמה של 0.1%
הבנק כותב בהודעתו כי "הסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים"; פיוניר: "ברור לכולם שבנק ישראל חייב לעשות משהו, אך לצערו אין לו מה לעשות"
בנק ישראל הותיר את ריבית חודש פברואר ללא שינוי על רמה של 0.1%, ובכך סגר 12 חודשים רצופים על אותו שיעור ריבית נמוך. החלטתה מהיום (ב') של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לא מפתיעה, שכן בחודש שעבר שב והדגיש הבנק כי הוא לא צפוי לשנות את גובה הריבית לפחות עד הרבעון הרביעי של 2016.
הבנק כתב בהודעה שפרסם היום כי "הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים. ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".
ההחלטה של הוועדה המוניטרית נתמכת על ידי הנתונים לגבי הכיוון אליו צועד המשק: מצד אחד קיימות מספר אינדיקציות להתחממות הפעילות הכלכלית גם אם ברמה מתונה מאוד, ומצד שני יש אינדיקציות אחרות לצפי להאטה והרעה בהכנסות המגזר העסקי. לכן בבנק ישראל בכל מקרה יעדיפו להמתין ולהשאיר את הריבית נמוכה לפחות בחודשים הקרובים כדי להמשיך ולעודד את הצריכה וההשקעה במשק.
כך לדוגמה המדד המשולב למצב המשק בחודש דצמבר שפורסם אתמול על ידי בנק ישראל עלה ב-0.2%, שיעור מעט נמוך מהנתונים לחודשים אוקטובר-נובמבר אבל כפול מזה של ספטמבר. לדברי אנשי הבנק העלייה במדד המשולב משקפת עלייה במרבית רכיביו – כמו לדוגמה מדדי הפדיון במסחר ושירותים, משרות שכיר במגזר הפרטי ועוד – ובעיקר עלייה חדה בייצור התעשייתי לנובמבר. שירות התעסוקה פירסם גם הוא אתמול נתון שמחזק את התחושה של התחממות הפעילות הכלכלית במשק אחרי שמצא כי מספר דורשי העבודה בדצמבר ירד ב-0.6%.
מנגד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול כי על פי סקר שערכה בין מנהלי חברות במגזר העסקי הפער בין שיעור מנהלי החברות שמציינים שהיה גידול בפעילות הכלכלית ברבעון הרביעי לעומת אלו הסבורים את ההיפך ירד מ-3.1% ברבעון שלפני כן ל-1.8%.
מימין: משה כחלון וקרנית פלוג צילום: אלכס קולומויסקי
כחלון רוצה דווקא להעלות את הריבית
למרות שחלק גדול מהנתונים על מצב המשק תומכים בהחלטה על השארת הריבית נמוכה, גובר הלחץ הפוליטי על בנק ישראל להעלות את הריבית. ככל שהזמן חולף כך גם גדל הלחץ מצד שר האוצר משה כחלון על נגידת בנק ישראל קרנית פלוג כן לעלות את הריבית כדי לצנן את שוק הדיור משום שהריבית הנמוכה מתמרצת משקיעים לקנות דירות נוספות וגם מקטינה את עלויות המשכנתא במסלול הצמוד לריבית הפריים ולכן גורמת להעלאת מחירי הדירות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-12 החודשים של נובמבר 2014 עד נובמבר 2015 עלה מחיר הדירה הממוצעת ב-7.6%. בבנק ישראל הודפים את הטענות הללו ואומרים כי מחירי הדירות ירדו רק כאשר תורגש האצה משמעותית בהתחלות הבנייה, כלומר בהגדלת צד היצע הדירות ולא בהקטנת הביקוש לדירות.
בין אירופה לארה"ב
ההתפתחות שמעלה את סימני השאלה הגדולים ביותר הוא כמה זמן יוכל בנק ישראל להמשיך ולשמור על פער ריביות שלילי מול הפד האמריקאי שהעלה בדצמבר את הריבית ל-0.25%, כלומר נוצר פער של 0.15% בין הריבית של ישראל לזו של ארה"ב. הפער הזה כבר הוביל להתחזקות הדולר מול השקל בחודשים האחרונים – מכ-3.8 שקל לדולר ביולי ל-3.97 שקל לדולר כיום – ומכאן להגדלת כמות הכסף במשק, מה שאמור על פי המודלים הכלכליים הבסיסיים להוביל בהמשך להעלאת האינפלציה.
בהודעה אמנם כותבים אנשי הוועדה המוניטרית כי הם שומרים לעצמם את האפשרות להשתמש בכלים לא שגרתיים כמו הרחבה כמותית במקרה של כניסה למיתון, אך בשוק ההון לא ממהרים להתרשם.
שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בפיוניר ציין כי, "בזמן שכולם מסבירים לנו כמה המצב באירופה קשה נראה כי בישראל המצב לא יותר טוב, ואף גרוע מכך בשל העובדה שאין מה לעשות. בהסתכלות על צמיחת התמ"ג לנפש השינוי בישראל ב- 2015 עמד על 0.3% נמוך ממוצע ה-OECD עם 1.5%. אם נוסיף לזה את הדפלציה שמסרבת לעזוב ברור לכולם שבנק ישראל חייב לעשות משהו, אך לצערו אין לו מה לעשות. בזמן שבאירופה אפשר לשמור על ריבית שלילית ואף להעמיק אותה, מצב של ריבית שלילית בישראל מסוכן מאין כמוהו ויביא להאצה מסוכנת בניפוח בועת הנדל"ן. מחשבה על מהלך של הרחבה כמותית נראה אף יותר מורכב ומסוכן במשק כה קטן ועלול לא רק לנפח את בועת הנדל"ן אלא אפילו להביא להיווצרות בועות חדשות במשק המקומי. לכן, לבנק ישראל נותר רק 'להחזיק אצבעות' בתקווה שקצב העלאת הריבית בארה"ב יהיה גבוה ויתמוך בדולר, ושהמצב הכלכלי העולמי ישתפר ויתמוך בצמיחה, ושמחירי הסחורות בעולם יעלו ויתמכו באינפלציה. עד אז, הוא יטמון ראשו בחול".
ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל, אמר כי להערכתו בנק ישראל לא יעלה את הריבית גם ב-2016 בשל, "אי השגת יעד האינפלציה במשק ולנוכח הסיכונים בכלכלה העולמית שהתגברו בשבועות האחרונים", ובמיוחד אחרי שהשנתיים הקודמות הסתיימו באינפלציה שלילית.
אולם כאן נכנסים שני פקטורים נוספים. האחד הוא שהאינפלציה ב-2015 היתה שלילית ברמה של 1%, כלומר נמוכה בשני אחוז מהיעד התחתון שקבעה הממשלה לבנק ישראל, והצפי לשנה הנוכחית הוא לשיעור אינפלציה של 0.3%-0.6%, עדיין מתחת לתחום היעד. הפקטור השני הוא ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי, שמחלישה את היורו אל מול הדולר וגם אל מול השקל – מרמה של כמעט 4.48 שקל ליורו באוגוסט ל-4.3 שקל ליורו כיום, אחרי שכבר עבר בנובמבר דרך 4.1 שקל ליורו.
כלומר שהמטבע של שותפת סחר אחת של ישראל מתחזק בעוד שהמטבע של שותפת סחר שניה של ישראל נחלש, והשאלה היא עד כמה שני הכיוונים המנוגדים הללו יקזזו אחד את השני וימנעו לחצים אינפלציוניים. אם בבנק ישראל יראו שהצפי לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים מתחיל לעלות משמעותית אזי יגדלו הסיכויים להקדמת העלאת הריבית שמתוכננת כרגע לרבעון הרביעי של השנה.
